העולם ירצה סייבר ישראלי ועכשיו הזמן להוכיח מוכנות, לא רק יכולת
העולם עוקב בדריכות אחר המתרחש בישראל, לא רק בגלל כיפת ברזל, אלא גם בזכות "כיפת הסייבר" הבלתי נראית שמגנה עלינו בעקביות ובשקט, אך בעוצמה.
אחרי 12 ימים קשים של לחימה ישירה מול איראן, שבמהלכם ספגה ישראל פגיעות לא פשוטות בעורף, הוכרזה הפסקת אש בגזרה האיראנית, אך האיומים הביטחוניים נמשכים בחזיתות נוספות, והמערכה בסייבר רחוקה מסיום.
בעוד שישראל מתמרנת בין זירות לחימה פיזיות, החזית הדיגיטלית פועלת כל הזמן – בלי הפסקת אש ובלי הנחות. דווקא כעת, כשהעולם מתבונן בנו בזמן אמת, הוא מבין: מערך הסייבר הישראלי הוא לא רק טכנולוגי, הוא מבצעי, עמיד, ומופעל תחת לחץ מתמשך.
עבור שותפים עסקיים, חברות בינלאומיות ומשקיעים, זו הוכחה חיה לכך שהמוח הישראלי לא רק מבריק, הוא גם מגיב, מחזיק, ומגן.
הביקוש בדרך להפוך לצונאמי
לפי דו"ח של Cybersecurity Ventures, עד 2025 צפויים יותר מ־3.5 מיליון משרות פתוחות בתחום הסייבר. אנחנו כבר מזהים גל פניות גובר, כולל מחברות שלא עבדו בעבר עם ישראלים – שמחפשות כיום אצלנו את היציבות, הניסיון והתגובה תחת לחץ.
ישראל נחשבת לאחת מחמש המובילות העולמיות בתחום, עם יותר מ־550 חברות סייבר פעילות, מסטארטאפים צעירים ועד ענקיות גלובליות. לפי הערכות הרשות לחדשנות, כ-30,000 עובדים מועסקים כיום בישראל בתחום הסייבר, אך זה רחוק מלהספיק.
אם נרצה לעמוד בביקושים ולשמר את מעמדנו, נצטרך להכפיל את כוח האדם בתחום תוך שנים ספורות, גם באמצעות הכשרות מואצות, וגם דרך שילוב של מודלים גלובליים חכמים.
הרחבה, לא החלפה: כך נראית מוכנות אמיתית
כאן בדיוק נכנסים לתמונה הצוותים הגלובליים. חשוב להבהיר: לא מדובר בהחלפה של המוחות הישראלים, אלא בהרחבה וביסוס של שכבת תמיכה ותפעול מקצועית, שתאפשר למומחים בישראל להישאר ממוקדים במשימות הקריטיות באמת.
ליבת קבלת ההחלטות, המחקר והתגובה תישאר בישראל – כי אי אפשר להחליף מישהו שחי את האיום.
אבל סביב הליבה הזו אפשר (וצריך) להפעיל צוותים גלובליים מקצועיים, שיאיישו תפקידי:
● SOC וניטור
● אנליסטים
● QA ובדיקות עומס
● פיתוח אוטומציה
● DevOps ו-IT תשתיתי
רבים מהתפקידים האלו ניתנים לאיוש תוך הכשרה של מספר שבועות עד חודשים, באמצעות מודלים מוכחים של גיוס, ליווי וניהול.
באחת מחברות הסייבר המובילות שפיתחה פתרון לזיהוי חדירות בזמן אמת, צוות המהנדסים בישראל מגדיר את הארכיטקטורה המבצעית, בעוד צוות QA באירופה מבצע בדיקות תוכנה מסביב לשעון. כך שומרים על סטנדרט איכות ישראלי, ומרימים את קצב העבודה מבלי לפגוע בליבה.
אם נתייחס להטמעת AI בהקשר של סייבר, הוא עשוי לייעל תהליכים מסוימים, לדוגמא, ניטור סיכונים ואוטומציות, אך עדיין נדרש מענה אנושי מקצועי לצרכים מבצעיים, תגובתיים ורגולטוריים, במיוחד באירופה ובארה״ב. AI הוא לא תחליף לאדם, הוא חלק מהצוות. מערכות בינה מלאכותית כבר היום שותפות לפעולה בשטח מאחר והן מסייעות בזיהוי, בניתוח ובתגובה, אך את ההחלטות הקריטיות עדיין מקבלים בני אדם. המשמעות: צריך להשקיע גם בכוח אדם אנושי הגלובלי, במיוחד סביב פונקציות ש-AI יכול לייעל, אבל לא להחליף.
אז מה עושים מחר בבוקר?
כל חברה צריכה להתחיל ממיפוי יסודי של שרשרת האספקה האנושית, לזהות אילו תפקידים חסרים, איפה מצטבר עומס, ומה אפשר לשחרר. משם, אפשר להקים שכבת תפעול גלובלית שתטפל בניטור, בדיקות תוכנה ואוטומציה, תוך שמירה על סטנדרט ישראלי גבוה. במקביל, חשוב לוודא שיש תשתית טכנולוגית לעבודה היברידית, ולהשקיע בהכשרת ראשי צוותים לניהול חוצה־תרבויות, עם כלים לתקשורת, תיאום ושפה ארגונית אחידה.
צוותים גלובליים שעובדים לפי הכללים של הסייבר הישראלי לא מחליפים את הצוות בארץ, הם מאפשרים לו להישאר ממוקד במשימות הקריטיות באמת. כך בונים מערך חכם, חסין ומוכן לצמיחה מהירה.
העולם מצביע על ישראל, ועכשיו זה הרגע שלנו להוכיח לא רק את היכולת, אלא את המוכנות. סייבר הוא כבר מזמן לא רק טכנולוגיה – אלא תשתית אסטרטגית. ומי שלא יבנה עכשיו את הכוח האנושי – יוותר מחר על האפשרות להוביל את התחום.
רינת בוכהולץ היא מייסדת ומנכ"לית Global Teams המתמחה בהקמה וניהול של צוותים טכנולוגיים גלובליים עבור חברות טכנולוגיה
