ישראל חייבת עצמאות בענן וב-AI
החסימה האחרונה של מיקרוסופט לשירותי ענן ו-AI עבור יחידה ביטחונית ישראלית אינו אירוע חריג ונקודתי. זו נורה אדומה: כשעמודי הענן שלנו נשענים על ענקיות זרות- ריבונות דיגיטלית הופכת לאשליה. יתרה מכך, ועדת נגל שפרסמה לאחרונה דוח שמראה כי ישראל בפער מהעולם בתחום ה-AI. בלי תכנית לאומית, תשתיות חישוב מתקדמות והון אנושי- הפער רק יעמיק. כל אלו יחדיו, מציירים אמת פשוטה: בלי עצמאות בענן ובינה מלאכותית, לא תהיה לנו עצמאות.
ממש כפי שישראל שומרת על כשירות אווירית וקווי חיים לוגיסטיים, כך עלינו להתייחס לענן ול-AI, לא כאל “כלי עבודה”, אלא כתשתיות לאומיות מדרגה ראשונה - לביטחון, לכלכלה ולרציפות הממשל. החלטה תאגידית אחת מעבר לים יכולה לכבות לנו מערכות בזמן אמת. ראינו רמז לזה בשבוע שעבר.
"קריאת השכמה" רשמית מהממשלה
דו"ח ועדת נגל לא מסתתר מאחורי מילים רכות: ישראל אינה ערוכה, ונדרש שינוי בקנה מידה לאומי שכולל הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית בכפיפות לראש הממשלה; השקעה של כ-25 מיליארד ש״ח בחמש שנים; מחשב־על מדינתי עם עשרות אלפי יחידות GPU; עדכון רגולציה ופרטיות שמאפשרים שימוש אחראי בנתונים; ותכנית ארוכת־טווח להון אנושי מהתיכון ועד פוסט-דוקטורט. זו אינה המלצה אלא תוכנית ליישום מיידי.
אמנם השבוע הממשלה החלה במימוש התוכנית באופן חלקי והכריזה על מטה לאומי, אך בקנה מידה מצומצם יותר. השקעה של 25 מיליארד שקל בחמש שנים נשמעת גדולה אך זו פריסת זמן קצרה על פני תשתית שתאפשר פריון גבוה, שירותי ממשל חכמים ויתרון תחרותי לתעשייה כולה. העלות האמיתית תהיה אם לא נעשה כלום, מה שיגרום לפיגור טכנולוגי, זליגת טאלנטים והגדלת תלות חיצונית.
אירוע מיקרוסופט הראה כיצד שיקולים לא-ישראליים יכולים לשתק תפקוד קריטי ברגע, ואפשר רק ללמוד ממקרה זה. תפקידנו להקטין תלות: לשמר שיתופי פעולה גלובליים, אך לבסס יכולות ליבה שהשליטה עליהן ישראלית. אחרת, בעת מבחן נישאר מחוץ לענן של עצמינו.
מדינות רבות כבר הפנימו את הלקח הזה. באירופה, למשל, מתפתחת יוזמת GAIA-X שנועדה ליצור תשתית ענן אירופית עצמאית מול הדומיננטיות האמריקאית והסינית. סין עצמה אינה מוכנה לוותר על שליטה בענן, ובונה מערכות ענק פנימיות המותאמות לצרכיה הלאומיים. גם מדינות קטנות יותר מבינות שהריבונות הדיגיטלית אינה מותרות אלא הכרח.
מה עושים- תכנית ארבעה צעדים
1. ענן ריבוני ומחשב־על בבעלות המדינה: להקים חוות שרתים בישראל, קישוריות מאובטחת למשרדי הממשלה ולמערכת הביטחון, ומחשוב עתיר-ביצועים המוקצה מחציתו לאקדמיה.
2. שכבת AI לאומית: מודלי בסיס מותאמים לעברית ולדאטה ציבורי, עם תיעדוף לנושאי שירותי אזרח, בריאות וחירום; רכש-מדינה חכם שמפחית פרגמנטציה בין משרדים.
3. מדיניות נתונים ופרטיות 2025: הסרת חסמי שיתוף נתונים בין גופים ציבוריים תחת עקרון “Privacy by Design" לצד בקרה, שקיפות וניהול סיכונים.
4. הון אנושי: הקמת מסלולי מצוינות בתיכון, הכשרות מקצועיות למגזר הציבורי, ו- ”מסלול שיבה” לחוקרים ומהנדסים ישראלים בחו״ל — עם חבילות תגמול תחרותיות.
השורה התחתונה
דו"ח נגל נתן מפת דרכים. אירוע מיקרוסופט סיפק את האזהרה. עכשיו נדרש אומץ ביצועי: להקים ענן ריבוני ומחשב־על, להנגיש שכבת AI לאומית, להסדיר נתונים, ולהשקיע באנשים.
כי אם לא נבנה היום את הענן שלנו — מחר נתעורר בתוך ענן של אחרים.
עודד טהורי הוא מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות, המפתחת ומטמיעה פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית
