ניתוח
המימון של הדאטה סנטרים של אלון מאסק רוכב על טילים לחלל
יכול להיות שהבעלים של ספייסX, אלון מאסק, מיזג לתוכה את xAI כדי להעלות לחלל מיליון לוויינים מבוססי אנרגיה סולארית שישמשו כדאטה סנטרים בחלל. ויכול להיות שחברת הטילים בשווי טריליון דולר פשוט תממן דאטה סנטרים בכדור הארץ
כל חברות ה־AI הגדולות מתמודדות בימים אלו עם בעיה דומה – ההוצאות על דאטה־סנטרים ותשתיות תומכות גדלות בקצב מסחרר, וצפויות לעמוד השנה על מאות מיליארדי דולרים לחברה. במקביל, ההכנסות מסייעני וסוכני ה־AI של החברות האלו, הגם שהן רושמות עלייה נאה, מתקשות להדביק את הוצאות העתק הללו.
כל חברה מתמודדת עם הבעיה הזו באופן שונה. לענקיות טק כמו גוגל ומטא יש מנוע הכנסות יציב ורווחים תפעוליים משמעותיים, אותם הן יכולות לתעל למיזמי ה־AI שלהן. OpenAI מגייסת כספים בהיקפים הולכים וגדלים (בימים אלו עומלת החברה על גיוס של 100 מיליארד דולר - סכום שרק לפני שנים ספורות היה בלתי נתפס), ומנסה לפתח מודלי הכנסות חדשים, כמו שילוב פרסומות ב־ChatGPT.
ואלון מאסק? הוא ממזג את xAI לתוך האימפריה העסקית הרחבה יותר שלו באמצעות מיזוג עם SpaceX, במהלך שנועד לספק צינור חמצן לחברת הבינה המלאכותית ולהכין את הקרקע להנפקה וגיוס הון משמעותי מציבור המשקיעים ביוני הקרוב. זו, ולא החזון להקמת דאטה־סנטרים בחלל שעליה הכריז מאסק, היא הסיבה האמיתית למיזוג. ההודעה על המיזוג ביום שני – חברת הטילים ספייסX רכשה את xAI – יצרה את החברה הפרטית בעלת השווי הגדול בהיסטוריה, שמוערך ב־1.25 טריליון דולר (ומקום 11 ברשימת החברות בעלות שווי השוק הגדול בעולם, עם 200 מיליארד דולר יותר מברקשייר האת'וויי). שווי זה מתחלק לטריליון דולר שמגיעים מספייסX, ו־250 מיליארד מ־xAI. לצד פעילות הטילים וה־AI, החברה הממוזגת כוללת גם את הפלטפורמה החברתית X (לשעבר טוויטר), שמאסק מיזג לתוך xAI במרץ שעבר.
הרכישה מתבצעת כעסקת חילופי מניות, שבמסגרתה כל מניה של ספייסX שווה ל־0.1433 מניות של xAI. מאסק מחזיק בשליטה בשתי החברות, עם 80% מהמניות בעלות זכות ההצבעה של ספייסX. "ספייסX רכשה את xAI כדי ליצור את מנוע החדשנות השאפתני ביותר בעולם (ומחוצה לו)", כתב מאסק במזכר לעובדי ספייסX ו־xAI. "עם AI, טילים, אינטרנט מבוסס־חלל, תקשורת ישירה למכשיר המובייל ופלטפורמת המידע בזמן אמת וחופש הביטוי המובילה בעולם".
מאסק, כאמור, טען כי מניע עיקרי של המיזוג הוא תוכנית שאפתנית לבנות דאטה־סנטרים בחלל: "כיום, ההתקדמות ב־AI תלויה בדאטה־סנטרים ארציים גדולים, שדורשים כמויות אדירות של אנרגיה וקירור. אי אפשר לעמוד בביקוש החשמל העולמי ל־AI עם פתרונות ארציים, אפילו בטווח הקרוב, בלי ליצור קשיים לקהילות ולסביבה. בטווח הארוך, AI מבוססת חלל היא הדרך היחידה. הפתרון ההגיוני היחיד הוא להעביר מאמצים עתירי־משאבים למיקום עם משאבים וחלל נרחבים". בחזונו, מדבר מאסק על רתימת אנרגיה הסולארי תוך שמירה על הוצאות תפעול ותחזוקה נמוכה, באמצעות מערך עצום של מיליון לוויינים שיתפקדו כדאטה־סנטר חוץ־ארצי, וישוגרו לחלל באמצעות טילי סטארשיפ המתקדמים של ספייסX. "לוויינים אלו ישנו מהיסוד את היכולת להגדיל את קנה המידה של כוח מחשוב", טען מאסק.
התוכנית השאפתנית של מאסק, שכמו לקוחה הישר מספרות המדע הבדיוני, היא בשלב זה יותר שאיפה ממציאות. לווייני הדאטה־סנטר שעליהם הוא מדבר טרם נבנו, בוודאי לא מיליון מהם. ושיגור מיליון לוויינים הוא משימה על־אנושית אדירה, שתהיה גדולה מכל מאמצי השיגור לחלל עד היום. מאז ספוטניק שוגרו לחלל, לפי הערכות, רק 21 אלף עצמים, ובסך הכל יש כיום בחלל כ־14.5 לוויינים פעילים (כמעט 10,000 מהם של רשת סטארלינק של ספייסX).
הבנייה, השיגור וההפעלה השגרתית והרציפה של רשת לוויינים כזו הם אתגר הנדסי שיידרשו שנים רבות על מנת להתמודד אתו. טילי סטארשיפט, שספייסX מפתחת מאז 2023 ושאמורים לשגר את מיליון הלוויינים, טרם הדגימו יכולת לפרוס בחלל מטען ביצועי, והחברה התמודדה עם קשיים ועיכובים רבים בפיתוחם. לפרויקט גם יש משוכה רגולטורית משמעותית, והוא יצטרך לקבל את אישורן של רשויות טלקום ותעופה במדינות שונות.
מאסק אמנם טוב מאוד בפריסת חזונות עתידניים סקסיים, אך כבר נכשל בעבר כאשר מדובר היה על הפיכתם למציאות. ב־2013, חשף מאסק את הייפרולפ - קונספט עתידני לרכב תת־קרקעי שיוכלו לנוע במהירות של יותר מ־1,000 קמ"ש על בסיס מערכת מבוססת לחץ אוויר נמוך, ולקצר את זמן הנסיעה בין שתי נקודות מרוחקות. ואולם, ניסיונות פרקטיים להפוך חזון זה למציאות סבלו מקשיים הנדסיים ופיננסיים ו־13 שנה מאוחר יותר, החזון רחוק מלהפוך למציאות. פרויקט הדאטה־סנטר בחלל מורכב יותר בכמה סדרי גודל.
בכל מקרה, תוכנית שאפתנית זו היא כאמור בעיקר כיסוי לסיבה העיקרית של המיזוג: אספקת צינור חמצן כספי ל־xAI, שהכנסותיה רחוקות מלכסות את הוצאותיה, עם הפסדים שלפי בלומברג מוערכים ב־8 מיליארד דולר ב־2025 לבדה. ספייסX, מנגד, רשמה לאורך השנים הכנסות של מיליארדי דולרים מחוזים ממשלתיים רווחיים והשקעות מגופים כמו Founders Fund של חברו פיטר ת'יל וגוגל. לדברי מקורות, מעבר לתזרים המזומנים המיידי, והמוגבל יחסית שספייסX מסוגלת לספק, המיזוג נועד להכין את הדרך לקראת הנפקה של החברה הממוזגת ביוני הקרוב. לפי הערכות, מאסק מקווה לגייס בהנפקה 50 מיליארד דולר.
משקיעים המקורבים למאסק מעריכים שלא מדובר במהלך המיזוג האחרון. כיום, האימפריה העסקית של מאסק מפוזרת במספר חברות: ספייסX, טסלה הציבורית, The Boring Company (החברה שחופרת מנהרות לתנועה תת־קרקעית של כלי רכב רגילים, שריד לחזון ההייפרלופ) וחברת שתלי המוח Neuralink. מאסק עצמו נוהג להעביר משאבים ועובדים בין החברות, וביצע בעבר מהלכי מיזוג. ב־2016, הוא השתמש במניות של טסלה לרכישת חברות הפאנלים הסולאריים SolarCity, שם היה בעל המניות הגדול ביותר. "בסופו של דבר, תהיה כנראה רק חברת מאסק בע"מ אחת", אמר ל"ניו יורק טיימס" פיטר דיאמנדיס, מייסד קרן XPrize ומשקיע בספייסX ו־xAI.
