סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
מטא פייסבוק אינסטגרם
פייסבוק. תשחזר את המבוכה מ-2021? (צילום: AP Photo/Michael Dwyer, File)

פרשנות
כבר היינו בסרט הזה: מטא שוב מטפסת על עץ גבוה - הפעם בקנדה

הפרלמנט הקנדי העביר חוק שיחייב פלטפורמות שמקשרות לאתרי חדשות מקומיים להיכנס למו"מ עם האתרים על תשלום בעבור חלק מההכנסות שהן מייצרות משיתוף התוכן שלהם. בתגובה הודיעה מטא כי תפסיק את האפשרות לקשר לאתרי חדשות במדינה בפייסבוק ובאינסטגרם. בפעם הקודמת שקרה דבר דומה זה הסתיים במבוכה אדירה לחברה

בסרט הזה כבר היינו: מדינה דמוקרטית דוברת אנגלית ברובה מחליטה שנמאס לה מהתרגיל הקבוע שבו פלטפורמות כמו פייסבוק מייצרות טראפיק באמצעות תוכן של אתרי חדשות ושותות להן את ההכנסות מפרסום ואת הקוראים, ומעבירה חוק שמחייב אותן להעביר חלק מהכנסותיהן לאותם אתרים שעוזרים להן לייצר אותן. אלו, בתגובה, מאיימות לשבור את הכלים ולחסום את התוכן החדשותי באותה המדינה.
בסיבוב הקודם, באוסטרליה ב-2021, מטא (אז עדיין פייסבוק) מימשה את האיום הזה וחסמה את כל החדשות באוסטרליה ומאוסטרליה. זה נגמר במבוכה ציבורית שבסופה פייסבוק התקפלה, השיבה את החדשות והחלה לשלם למו"לים שם. עתה חוזרת מטא, הפעם בשיתוף פעולה עם גוגל, על אותו התרגיל בקנדה, שם העביר הפרלמנט חוק שנולד בהשראת החקיקה באוסטרליה ומייצר מחויבויות דומות. נראה שהחברה שלא מפספסת הזדמנות לייצר משברים מכינה את עצמה להעתק של הסערה מלפני שנתיים.
החוק הקנדי, Online News Act או Bill C-18, אושר על ידי הפרלמנט בסוף יולי. במתכונת דומה לחוק האוסטרלי, הוא מחייב פלטפורמות שמקשרות לאתרי חדשות קנדיים, כמו גוגל ניוז, פייסבוק ואינסטגרם, להיכנס למו"מ עם האתרים על תשלום בעבור חלק מההכנסות שהן מייצרות משיתוף התוכן שלהם. אתרי החדשות יכולים לנהל מו"מ כגוף אחד, ובמקרה של מחלוקת בין הצדדים הרגולטור יכול להתערב כגורם בורר במו"מ, מה שמשנה את מאזן הכוחות שהיום מוטה באופן חד-צדדי לטובתן על ענקיות הטכנולוגיה.
להערכת הממשל, החקיקה יכולה להזרים לתעשיית העיתונות המקומית 329 מיליון דולר קנדי בשנה. "פלטפורמות דיגיטליות ומדיה חברתית הן כיום שומרות הסף של איפה אנשים מוצאים, קוראים ומשתפים חדשות", הסבירו תומכי החקיקה את ההיגיון שמאחוריה. "בעקבות זאת הכנסות הפרסום עברו מחדשות ועיתונאים מקומיים לשומרות הסוף האלו, שמרוויחות משיתוף והפצה של תוכן חדשות קנדי".
אין תשובה מוחלטת לשאלה עד כמה גדולות ההכנסות שמייצרות גוגל ומטא מקישור ושיתוף של תכנים חדשותיים. במקרה של גוגל חיפוש וגוגל ניוז אפשר לדון בשאלה אם השירותים מייצרים תעבורה לאתרי החדשות או גונבים אותה, אך העובדה שהם מציגים בעיקר כותרות וקישורים מטה את הכף לכיוון האפשרות הראשונה. לא כך המצב בפייסבוק ובאינסטגרם, היכן ששיתוף קישור לאתר חדשות לא בהכרח מייצר כניסות לאתר אלא משמש בסיס לשיח ופעילות גולשים בפלטפורמה עצמה. אבל כך או כך, ברור שהחברות לא ממש רוצות שמישהו יזיז להן את הגבינה וייתן לגורמים שמתחתיהן יותר כוח מולן, ושתיהן הגיבו לחוק באמירה ברורה: אם ככה, אז בלי חדשות.
מטא הודיעה עם אישור החוק שעוד קודם לכניסתו לתוקף תופסק האפשרות לקשר לאתרי חדשות בקנדה בפייסבוק ובאינסטגרם: "החוק פגום ביסודו ומתעלם מהמציאות של האופן שבו עובדות הפלטפורמות שלנו, מההעדפות של האנשים שמשתמשים בהן ומהערך שהן מספקות לגופי חדשות".
בהודעה שפרסמה ביום חמישי גוגל כינתה את החוק ככזה שמייצר "מס קישורים", וטענה שהוא חושף אותה לאחריות פיננסית נטולת מגבלות. "עתה הודענו לממשלה שכשהחוק ייכנס לתוקף, ניאלץ לצערנו להסיר קישורים לאתרי חדשות קנדיים ממוצרי החיפוש והניוז בקנדה, ושלא נוכל להציע את גוגל ניוז בקנדה", נמסר.
לוביסטים של גופי חדשות דחו את הטענות הגורפות של גוגל ומטא. "הן היו שותפות טובות והפלטפורמות שלהן מייצרות תעבורה לאתרי חדשות", אמר ל-CBC מנכ"ל News Media Canada, פול דיגן. "אנחנו רק רוצים להיות מסוגלים לנהל מו"מ בצורה הוגנת, על בסיס מסחרי, בעבור הערך של התוכן שלנו".
האיומים של גוגל ומטא לא צפויים להתממש לפני כניסת החוק לתוקף בסוף השנה, ולמרות ההצהרות החד-משמעיות שלהן - המילה האחרונה טרם נאמרה. שר המורשת הקנדי, פאבלו רודריגז, אמר ל-CBC שהשיחות עם החברה עדיין נמשכות, ושהן יזכו לוודאות גדולה יותר כאשר הממשלה תעצב ותציג את התקנות והרגולציה ליישום החקיקה.
סביר להניח שעוד לפני שתהיה סיבה לממש את האיומים, יגיעו שתי החברות להסדר כלשהו עם הממשלה שירצה את כל הצדדים ויכלול העברה של כמה מאות מיליוני דולרים לגופי חדשות במדינה. כך היה באוסטרליה, שם הגיעה גוגל להסדר מראש וירדה מהאיום של חסימת החדשות במדינה.
ומה יקרה אם לא יהיה הסדר? גם שם כבר היינו. אז, ב-2021, מטא לא הגיע לסיכום דומה וחסמה את החדשות בפייסבוק. התוצאה הייתה אחת התקריות המביכות בהיסטוריה של החברה, ולא חסרות כאלו. מטא אולי חשבה שבחסימה היא תפעיל לחץ על ממשלת אוסטרליה לסגת מהחוק, אבל התוצאה הייתה הפוכה והלחץ הופעל דווקא עליה. החברה, שגם כך לא נהנית מתדמית ציבורית חיובית במיוחד, שבה והצטיירה כגוף עם כוח רב מדי והשפעה גדולה מדי על חיי המשתמשים מכדי לאפשר לה להמשיך ולהתנהל ללא פיקוח ורגולציה חזקים. לכך נלוו השלכות בלתי צפויות ומסוכנות של החסימה, כמו חסימה בשגגה של רשויות בריאות, הצלה ומזג אוויר (בזמן מגפת הקורונה ועונת השריפות באוסטרליה) וחסימת גישה של אנשים במדינות איים קטנות סמוכות לאוסטרליה למידע חדשותי חיוני.
בעקבות זאת בתוך פחות משבוע מטא נסוגה מהחסימה בתמורה לוויתורים סמליים מצד ממשלת אוסטרליה. החוק נכנס לתוקף, ולפי הערכות מייצר מדי שנה הכנסות של כ-133 מיליון דולר לגופי חדשות באוסטרליה, באדיבות גוגל ומטא. הוא גם ייצר עוד משהו: תיאבון מצד מדינות לחקיקה דומה שתסייע לגופי החדשות המקומיים המתקשים.
קנדה היא הראשונה להגיע לקו הסיום ברוח החקיקה האוסטרלית, ואפשר להניח שגם שם בונים על כך שהאיומים של החברות יסתיימו באותה צורה: סיכום מוקדם ונסיגה מהאיומים או מימוש האיום, מבוכה אדירה לחברה שהוציאה אותו לפועל והגעה לסיכום. מטא אמנם מקווה להימנע מתקריות מביכות באמצעות ביצוע ניסויים מוגבלים מוקדמים וזמניים בחסימת חדשות בקנדה, אבל לא תצליח להימנע מתגובת הנגד הציבורית במקרה של חסימה גורפת של החדשות במדינה.
התרחיש הסביר הוא שהפרשה תסתיים בתשלום של מיליונים מענקיות הטכנולוגיה לגופי החדשות (סכום שבעבורם הוא גלגל הצלה, ובעבור גוגל ומטא לא מדגדג אפילו את תקציב הפיצוחים). התקדים האוסטרלי לימד את קנדה שאין לה סיבה לחשוש מהאיומים, ושמי שעלולות להיפגע מיישומם הן דווקא החברות שמאחוריהם. בינתיים מדינות אחרות, כמו קליפורניה, כבר ממתינות על הקווים ונערכות לקדם חקיקה דומה.