מרחפנים ועד סייבר: איך מגנים על טכנולוגיות ביטחוניות שאסור לחשוף?
מערכות AI צבאיות, רחפנים, קוואנטום וסייבר: בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמת דיפנס־טק עולמית. מאות חברות וסטארט־אפים מפתחים טכנולוגיות שמשנות את שדה הקרב, אך לצד ההזדמנויות שמביאה החדשנות הביטחונית עולה גם שאלה מורכבת: כיצד מגנים על קניין רוחני כשאסור לחשוף חלק מהטכנולוגיה
בשנים האחרונות הפכה ישראל למעצמת דיפנס־טק עולמית. מאות חברות וסטארט־אפים מפתחים טכנולוגיות שמעצבות מחדש את שדה הקרב, אך לצד ההזדמנויות נולד גם אתגר משמעותי: כיצד מגנים על קניין רוחני בתחום שבו חלק גדול מהחדשנות חייב להישאר חסוי.
"התחום הזה, שפעם היה ממוסד ונשלט על ידי גופים גדולים, מתחיל להיות מפוצץ בסטארט־אפים", אומר רועי מלצר, מוביל תחום טכנולוגיות מחשוב בקבוצת ארליך. "החדשנות נהייתה צורך קיומי מאחר שבשדה הקרב לא מחכים לאף אחד, והוא משתנה בקצב מטורף".
לדבריו, הגל הנוכחי של החדשנות הביטחונית מונע, בין היתר, מהמציאות הגיאופוליטית בשנים האחרונות. "אנחנו רואים יותר מלחמות, אם זה מלחמות שישראל מעורבת בהן, אם זו המלחמה באוקראינה, ואותן מלחמות כמובן מביאות איתן חדשנות", הוא אומר.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא עולם הרחפנים. "אנחנו רואים את זה עם הכניסה כמובן בשנים האחרונות של רחפנים לכל תחום אפשרי", אומר מלצר. "ולדוגמה, מה שקורה בשנתיים האחרונות עם אותם רחפנים מבוססי סיב אופטי. אנחנו רואים המון המון חדשנות גם בתחום החומרה, גם בתחום התוכנה, גם בתחום השליטה והבקרה".
"זליגה של חדשנות מאלביט ותע"א לסטארט־אפים"
אלא שהחדשנות כבר אינה נחלתן הבלעדית של התעשיות הביטחוניות הגדולות. יותר ויותר מהפיתוחים מגיעים כיום מחברות צעירות, שלפני שנים ספורות כלל לא פעלו בתחום. "אנחנו בעצם רואים זליגה של החדשנות מאותם גופים מוסדיים גדולים, לדוגמה בארץ רפאל או אלביט או התעשייה האווירית, לגופים קטנים, לסטארט־אפים", אומר מלצר.
המעבר הזה משנה גם את חשיבותו של הקניין הרוחני. בעוד שלחברות גדולות יש יתרונות מובנים של מוניטין, מערכי שיווק ולקוחות, עבור סטארט־אפ צעיר הפטנטים והסודות המסחריים עשויים להיות הנכס המשמעותי ביותר.
"בניגוד לגופים גדולים, שלפטנטים יש תפקיד אבל אולי הוא תפקיד קטן כי כוח השיווק שלהם, כוח המכירה שלהם והניסיון שלהם נותן להם איזשהו מונופול בתחום, לאותו סטארט־אפ קטן אין שום מונופול", אומר מלצר. "הדבר היחיד שיכול להגן עליו זה אותם פטנטים או אותם סודות מסחריים, ולכן הניהול של הקניין הרוחני מהיום הראשון הוא מאוד חשוב".
במקביל, הגבול בין טכנולוגיות אזרחיות וביטחוניות הולך ומיטשטש. טכנולוגיות שפותחו במקור עבור שווקים אזרחיים מוצאות את דרכן לעולם הביטחוני, ולעיתים גם בכיוון ההפוך. "אנחנו רואים זליגה מעולם הקאווטום, מעולם הסייבר, מעולם הרחפנות האזרחית לעולמות שמתעסקים באתגרים צבאיים", אומר מלצר.
לדבריו, חברות דיפנס־טק חייבות לחשוב כבר בשלבים מוקדמים לא רק על היישום הביטחוני של הטכנולוגיה, אלא גם על הפוטנציאל האזרחי שלה. "גם אם עכשיו הטכנולוגיה שלה נוגעת לתעשייה הביטחונית, היא צריכה לחשוב איזה שימושים אזרחיים יכולים להיות לטכנולוגיה", הוא אומר. "הדבר הזה יכול להיות גורם מפתח בהאם אני רוצה לרשום פטנט או לא רוצה לרשום פטנט, מתי לרשום את הפטנט ועל מה".
טילים ורחפנים, אבל גם טיפולים ל־PTSD וציוד אישי
אלא שככל שהטכנולוגיה רגישה יותר, כך גובר המתח בין הרצון להגן עליה לבין הצורך לשמור עליה בסוד. "כשאנחנו מתעסקים בדיפנס־טק ואנחנו מתעסקים בקניין רוחני יש לנו אתגר", מסביר מלצר. "כי מצד אחד יש דברים שהיינו רוצים לשמור בסוד כדי להפתיע את האויב, וגם כמובן מחויבים בסוד לפי חוק. ומצד שני, יש לנו את הרצון כן להגן על עצמנו מול ספקים של תעשיות זרות או של מתחרים. והמתח הזה הוא מתח שצריך להיות מנוהל".
לדבריו, גם טכנולוגיות ביטחוניות רגישות יכולות לקבל הגנה פטנטית. "עולה תמיד השאלה אם אפשר לרשום פטנטים על טכנולוגיות רגישות. התשובה היא כן, אבל צריך לעשות את זה מתוך מחשבה", הוא אומר. "משרד הביטחון יכול להוציא חיסיון ולנעול את הפטנט תחת איפול פרסום".
אחת הטעויות הנפוצות בענף, לדבריו, היא ההנחה שסודיות לבדה מספקת הגנה. "חברות דיפנס־טק הרבה פעמים חושבות שהכול סודי, אבל מצד שני הן מפרסמות את המוצרים שלהן", הוא אומר. "הן מפרסמות את זה גם בברושורים למכירה, גם בכנסים. צריך להיות איזון בין החשיפה לבין האם יש לנו הגנה פטנטית".
לצד שאלות הסודיות והפטנטים, מלצר סבור כי הפוטנציאל של הדיפנס־טק רחב הרבה יותר מהדימוי המקובל של טילים, רחפנים ומערכות נשק. "כשאנחנו חושבים על דיפנס־טק אנחנו חושבים רק על רחפנים, טילים", הוא אומר. "אבל מה שאנחנו רואים זה חדשנות גם בשדה הקרב וגם במימד האנושי". לדבריו, החדשנות הזו כוללת גם פיתוחים בתחומים כמו PTSD, צרכים של חיילים בזמן השירות, ציוד אישי ולבוש. "אני חושב שאנחנו רק בתחילת הדרך", מסכם מלצר. "אנחנו נראה עוד הרבה מאוד חדשנות, גם בעולמות הביטחוניים וגם בעולמות האזרחיים, והגבול ביניהם ילך וייטשטש".
ואולי זאת בדיוק הנקודה. ככל שהגבול בין הטכנולוגיות הביטחוניות לאזרחיות מיטשטש, גם עולם הדיפנס־טק מתרחב לכיוונים חדשים. לא רק טילים, רחפנים ומערכות לחימה, אלא גם פתרונות שנועדו לתת מענה לאנשים שמאחורי הטכנולוגיה. ואם זה יקרה - העתיד של הדיפנס־טק יהיה לא רק קטלני יותר, אלא גם אנושי יותר.
