אימפריית הסייבר של פוטין: רוסיה פורשת רשת עולמית וישראל חייבת להיערך
רוסיה של ולדימיר פוטין בונה בעשור האחרון אימפריה חדשה — לא גאוגרפית, אלא דיגיטלית. באמצעות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, שיתופי פעולה מסחריים ואינטרסים ביטחוניים, הקרמלין מצליח להטמיע את השפעתו בתשתיות הסייבר של מדינות רבות בעולם, תוך שהוא מערער את מאזן הכוחות הבין-לאומי. ההשלכות על ישראל עמוקות: מהשפעה על יכולות איסוף המודיעין, דרך חיזוק יריבות אזוריות ועד איום על מעמדה כמעצמת סייבר עולמית.
באפריל 2024 התכנסו בסנט פטרסבורג ראשי מערכי ביטחון מעשרות מדינות באפריקה, אסיה, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון, לפגישה בראשות מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושב (Nikolai Patrushev). הנושא המרכזי היה "ריבונות מידע"— שליטה מלאה של מדינה בנתוני הדיגיטל שלה, הרחק מהשפעה מערבית. רוסיה הציעה חבילת שירותים הכוללת תשתיות הגנה, ניטור ושליטה שמבטיחות לכאורה הגנה מטכנולוגיות מערביות, אך בפועל מעניקות לקרמלין דריסת רגל עמוקה במערכות המידע של אותן מדינות. עבור רבות מהן, רוסיה נתפסת כחלופה לאינטרסים אמריקניים, כהמשך מודרני של המורשת הסובייטית.
האימפריה הרוסית נשענת, בין היתר, על שיתוף פעולה הדוק בין חברות אבטחת סייבר לשירותי מודיעין. חברות כמו Kaspersky ו‑Positive Technologies מספקות פתרונות הגנה מתקדמים, אך הערכות במערב מצביעות על קשרים הדוקים שלהן עם שירות הביטחון הפדראלי של רוסיה (FSB) ועם שירות המודיעין הצבאי הרוסי (GRU), מה שמעמיד את פעילותן תחת בחינה בין-לאומית קפדנית. בשנת 2021 הטילה מחלקת האוצר האמריקנית סנקציות על Positive Technologies בטענה שאירחה כנסי האקרים שנועדו לגיוס כישרונות עבור סוכנויות הביון הרוסיות. בשנת 2024 הצטרפה Kaspersky לרשימת הסנקציות, ומדינות רבות באירופה הגבילו את השימוש במוצריה מחשש ל"דלתות אחוריות".
הסנקציות במערב דחפו את רוסיה לשנות כיוון ולמקד את מאמציה בשווקים המתפתחים. בשנת 2024 חתמהPositive Technologies על הסכם בקהיר, שהעניק לה דריסת רגל אסטרטגית במזרח התיכון, בעיקר במצרים ובערב הסעודית, שסבלו ממתקפות מתקדמות על מגזרי התקשורת והצבא. במקביל, בשנת 2025 חתמה קרן הסייבר הרוסית Cyberus על מִזְכָּר הבנות עם ברית ה-CSTO במרכז אסיה, ויזמה עם חברת Al‑Adid Business מקטאר את הקמת מרכז סייבר לאומי ואקדמיה להכשרת מומחי אבטחת סייבר מקומיים. בכך קיבלה רוסיה גישה משמעותית לתשתיות דיגיטליות במדינה המארחת בסיסים אמריקניים. בזירה האפריקאית מובילה Kaspersky יוזמות בולטות, בהן שותפות עם קואליציית Smart Africa, המאחדת 40 מדינות במטרה לקדם חדשנות דיגיטלית וסטנדרטים אחידים לניהול איומי סייבר.
באופן פרדוקסלי, צעדי ההגבלה של ארה"ב והאיחוד האירופי דווקא האיצו את התפשטות ההשפעה הרוסית בעולם המתפתח. בידוד החברות הרוסיות מהמערב דחף אותן לחפש שווקים חלופיים, ובהיעדר פיקוח מערבי הן פועלות בחופשיות רבה יותר. כך מצליחה רוסיה להשיג גישה נרחבת לתשתיות מידע בין-לאומיות, לחזק את יכולות איסוף המודיעין שלה ולהעמיק את אחיזתה בזירה הדיגיטלית.
פתרונות אבטחת הסייבר הרוסיים מחייבים גישה עמוקה למערכות הלקוח, מה שמעורר חשש משמעותי. התקנת מוצרי Kaspersky או Cyberus בתשתיות ממשלתיות עלולה לאפשר לרוסיה לנטר מידע רגיש ואף להפעיל מערכות מרחוק. במערב מזהירים כי מדובר ב"סוסים טרויאניים" המתחזים לכלי הגנה, אך בפועל מעניקים גישה סמויה לעומק הרשתות.
עבור ישראל, האימפריה הדיגיטלית של רוסיה מייצרת אתגר אסטרטגי מורכב. חדירה רוסית לתשתיות במדינות מפתח כמו מצרים, סעודיה וקטאר עלולה לצמצם את חופש הפעולה המודיעיני ולפגוע ביכולת לאסוף מידע איכותי בזמן אמת. הסיכון מתעצם לאור קשריה ההדוקים של רוסיה עם אויבי ישראל, בראשם איראן, חיזבאללה וסוריה — והחשש לדליפת טכנולוגיות לוחמה מתקדמות לגורמים עוינים. מאז ה-7 באוקטובר 2023 פועלות קבוצות האקרים המזוהות עם גורמים מרוסיה נגד יעדים ישראליים, ובהם אפליקציות התרעת רקטות, אתרי ממשלה, בנקים ושירותים חיוניים, במטרה לערער את אמון הציבור ולעצב נרטיבים אנטי-ישראליים.
מול מציאות זו, ישראל חייבת להיערך באופן מיידי. נדרשת החמרת רגולציה ואכיפה נוקשה של איסור השימוש במוצרי סייבר רוסיים בתשתיות חיוניות. במקביל, יש להעמיק את שיתופי הפעולה המודיעיניים עם מדינות המערב במטרה לחשוף פעילות רוסית חשאית ולפתח כלים חדשים לניטור השפעות דיגיטליות עוינות. נוסף לכך, ישראל יכולה למנף את מעמדה כמעצמת סייבר ולספק פתרונות הגנה מתקדמים למדינות מתפתחות, כחלק ממאמץ דיפלומטי רחב לבלימת ההשפעה הרוסית בזירה האזורית. בעולם ההולך ומתחלק לגושי סייבר — המערב, סין ורוסיה — ישראל חייבת לשמור על עצמאותה הדיגיטלית, למצב את עצמה בחזית החדשנות ולהיערך מבעוד מועד מול חדירתה של רוסיה למרחב האסטרטגי שלה.
קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן
