סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ
מטא
מטא (צילום: רויטרס)

דוח טכנולוגי
בואו נחליף נושא: כך מעכבות ענקיות הטק את החקיקה נגדן

מטא, אמזון, טוויטר, סנאפ וחברות טכנולוגיה נוספות פועלות ישירות ומאחורי הקלעים באמצעות לוביסטים ובאופנים אחרים, אגרסיביים יותר ופחות, על מנת להסיט את הדיון בעניינן ולמנוע את הרגולציה בארה"ב, שאמורה לשים סוף לפעילותיהן המונופוליות. בינתיים זה עובד להן יופי

המסר העדכני של חברות המדיה החברתית הגדולות, ובראשן מטא שמפעילה את פייסבוק ואת אינסטגרם, הוא שהן רוצות רגולציה מקיפה יותר. מה זה רוצות? משתוקקות, מייחלות לזה, מתחננות לזה, רוצות לעבוד עם המחוקקים כדי לקדם את זה. צוקרברג ובכירים אחרים במטא אמרו את זה כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות, וכך גם חברות אחרות. הציניקנים יגידו: זה רק ספין שנועד לבלבל את הדעת של הציבור מכך שהן למעשה מתנגדות לכל רגולציה אמיתית שעלולה להצר את צעדיהן. הריאליסטים יבחנו את המצב בפועל ויגיעו כנראה לאותה מסקנה.
ניקח לדוגמה את המקרה שפרסם בשבוע שעבר הוול סטריט ג'ורנל. למחוקקים בקליפורניה היה רעיון מעניין: מתן אפשרות לתבוע פלטפורמות מדיה חברתית על השקת או המשך הפעלת תכונות שהן ידעו שיכולות לגרום להתמכרות קטינים. אפשר ורצוי להתווכח על היקף השימוש של צעירים במדיה חברתית וההשלכות אפשרויות שיש לו, לחיוב או לשלילה, אבל ניתן גם להגיד בבטחה שאנחנו לא רוצים שאף חברה תבנה את הפלטפורמה שלה כך שתעודד שימוש יתר של בני נוער - ושאם היא עושה זאת בכוונה תחילה יש לאפשר נקיטת צעדים נגדה.
בגרסתו המקורית, שאושרה בבית הנבחרים של קליפורניה במאי, החוק היה מאפשר להורים להגיש את התביעות. בעקבות לחץ של לובסטים מטעם תעשיית הטכנולוגיה, ועדת המשפט של הסנאט של קליפורניה שינתה את החוק ואישרה ביוני גרסה מוגבלת שלו, במסגרתה רק פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז ופרקליטים עירוניים של הערים הגדולות בקליפורניה יוכלו להגיש את התביעה. הוועדה אישרה את ההצעה ברוב של 8 תומכים וללא מתנגדים, והעבירה אותה לשלב הבא בחקיקה - ועדת ההקצאות של הסנאט.
2 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג פייסבוק על רקע דגל ארה"ב
מארק צוקרברג פייסבוק על רקע דגל ארה"ב
מארק צוקרברג. ואם לא בא לי רגולציה?
(צילום: Nick Wass)
כל אותו זמן, מדווח הוול סטריט ג'ורנל, חברות המדיה החברתית פעלו בצורה "אגרסיבית" כדי לבלום את הצעת החוק. מטא, טוויטר וסנאפ פעלו נגדו ישירות (ולא באמצעות ארגוני תעשייה). הן טענו שאם החוק יאושר, הוא יגרום להן נזקים של מאות מיליוני דולרים ועלול לאלץ אותן לנטוש לחלוטין את שוק הצעירים בכל ארה"ב. לא ברור למה תוצאה חיובית נתפסת בעיניהן כאיום או למה מישהו יקח ברצינות את האיום הריק שלפיו הן ינטשו את נתח השוק הכי נחשק ומחוזר, אבל נראה שזה עבד להן.
מחוקקים בוועדת ההקצאות, ששמם לא נחשף, הצליחו לעצור את התקדמות החוק באמצעות הליך שלא מצריך דיון או הצבעה פומביים וקשור להשפעה הפיסיקלית שאולי תהיה לו. לא ברור איזו השפעה פיסיקלית שלילית על תקציב המדינה יכולה להיות לחוק שלדברי חברות המדיה החברתית ייאלץ אותן לשלם לה מאות מיליוני דולרים, אבל זה מה שקרה בפועל.
אפשר לטעון שהחוק לא ראוי, שהוא מטפל בבעיה לא קיימת או מטפל בבעיה אמיתית בדרך שגויה, שצריך לבצע בו שינויים כדי להפוך אותו ליעיל יותר, או לדחות אותו לחלוטין. למעשה, חייבים לטעון את כל הדברים האלו ולדון בהם במקום שבו הם אמורים להדיין: אולמות הוועדות ומליאות בתי המחוקקים. זה דיון שצריך להיות פומבי, שקול ומקיף.
אבל תעשיית הטכנולוגיה לא רוצה רגולציה ובאותה מידה לא רוצה דיון מעמיק בה. היא יודעת שאם יתקיים דיון הוגן ומבוסס עובדות בפעילות שלה, בטווח הרחוק היא תפסיד. בטווח הרחוק, התוצאה היחידה של דיון אמיתי במה שקורה בפלטפורמות המדיה החברתית ובכוח הרב והחד-צדדי שהן צברו בניהול חיינו היא רגולציה אמיתית ויעילה של הפעילות, שתגביל את מה שהן יכולות לעשות ותעניש אותן בצורה כואבת כשהן חורגות מההגבלות הללו. אז מתי שהן יכולות, הן פועלות להגבלת הדיון, לשיבוש השיח, לסיכול במחשכים של כל אפשרות אסדרה, כפי שעשו במקרה זה, בו הצליחו לחסל את הצעת החוק בהליך נטול שקיפות ומנעו דיון והצבעה ציבורית עליה.
זה חשוב לא רק בהקשר של הצעת חוק מינורית יחסית באחת המדינות בארה"ב. בימים אלה ממתינה להצבעה בקונגרס הצעת חוק רחבה שתאסדר היבטים שונים בפעילות של ענקיות הטכנולוגיה ושבאופן לא מובן מאליו נהנת מתמיכה דו-מפלגתית רחבה. אם יאושר, יאסור החוק על פלטפורמות גדולות - ובפרט אמזון עם המקרטפלייס שלה, אפל עם האפסטור וגוגל עם מנוע החיפוש - לתת יחס מועדף למוצרים ולשירותים שלהן עצמן, כמו הכוונת משתמשים אליהם על חשבון מוצרים של מתחרים.
החברות, כמובן, מתנגדות לכך ומפעילות את מלוא ממאצי הלובינג שלהן על מנת לסכל את הצעת החוק. "אם להצעת החוק היו את התמיכה והתומכים שכביכול יש להם, היא לא היתה הצעת חוק אלא חוק", אמר מאט שרורס, נשיא גוף הלובינג Computer & Communications Industry Association, שמייצג בין השאר את אמזון, גוגל, אפל ומטא. יש כמובן, דרך מאוד פשוטה לבדוק זאת: להעלות את הצעת החוק לדיון ולהצבעה במליאה. אם אין מספיק תומכים, זה סוף הסיפור. אם כן, שרורס והחברות שלו אכלו אותה בגדול.
2 צפייה בגלריה
צ'אק שומר
צ'אק שומר
צ'אק שומר. נגוע באינטרסים משפחתיים?
(צילום: AP)
אבל לא מה שהולך לקרות. הצעת החוק לא הועלתה להצבעה בסנאט טרם הסתיים מושב הקיץ ב-8 באוגוסט. היא לא הועלתה להצבעה בגלל אדם אחד: מנהיג הרוב בסנאט, הסנאטור הדמוקרטי צ'אק שומר. לדברי שומר, הוא עתיד לערוך את ההצבעה במושב הסתיו, שיפתח ב-6 בספטמבר, אבל ככל שמתקרב מועד בחירות אמצע הקדנציה וימי החקיקה הנותרים מתמעטים, כך קטנים הסיכויים שהצעת החוק תעלה להצבעה - וזה משחק לידיהן של ענקיות הטכנולוגיה, שהתוצאה המועדפת עליהן היא דעיכה והתנדפות של הצעת החוק ללא דיון פומבי.
שומר טוען שהוא תומך בהצעת החוק ומבקש לוודא שיש לה רוב לפני שהוא מעלה אותה להצבעה. פעילים פרוגרסיביים סבורים שיש מספיק תמיכה בהצעת החוק בסנאט ושניתן לאשר אותה ללא דיחוי. ציניקנים יתהו האם הסירוב של שומר להעלות את הצעת החוק קשור לעובדה שאחת מבנותיו, ג'סיקה, היא לוביסטית של אמזון והשנייה, אליסון, עובדת כמנהלת מוצר בפייסבוק.
לענקיות הטכנולוגיה כל זה לא ממש משנה. עוד דחייה, עוד עיכוב, עוד שיבוש, והנה אנחנו כבר בנובמבר וכל התוכניות היפות של תומכי החוק יכולות ללכת לעזאזל. בלי הצבעה, בלי דיון ובלי רגולציה חדשה. זה בדיוק מה שהן רוצות, בתוספת הבונוס שאחר כך הן יוכלו גם להוסיף את הטענה שהמחוקקים פשוט לא מצליחים לעשות שום דבר למאגר הספינים שלהן.