ארה"ב: אלימות סוכני ההגירה הציתה גל חרמות נגד ענקיות הטק
סרטי DVD במקום נטפליקס ומרכולים במקום אמזון: בציבור האמריקאי מאסו במעצרים האלימים של מהגרים ומוציאים את הכעס על חברות הטכנולוגיה בתקווה שפגיעה בהן תגרום לטראמפ לסגת. בסוף השבוע, גם עובדי גוגל הצטרפו למחאה
לנוכח גל מעצרים גדל והולך של רבבות מהגרים על ידי סוכני רשות ההגירה והמכס (ICE), ומותם של שניים מהם במהלך המעצר בחודש שעבר - המחאה הציבורית ברחבי ארה"ב תופסת תאוצה, והיא מופנית בעיקר נגד ענקיות הטכנולוגיה.
כך, למשל, תושבת פורטלנד, אורגון, בריטני טרהאן, אמרה בשיחה עם האתר NPR, כי החלה לרכוש סרטי DVD במקום לשלם עבור שירותי נטפליקס ואפל TV, בעוד ליסה שאנון מחרימה שירותי סטרימינג וגם עברה לתחבורה ציבורית במקום להזמין מוניות אובר. במק'דונו, ג'ורג'יה, בריאן סימור סיפר כי הוא מעדיף לצעוד למרכול מאשר לרכוש מוצרים דרך אמזון. האזרחים הללו נמנים עם מספר גדל והולך של אמריקאים שהחלו להחרים את חברות הטכנולוגיה, וזאת בטענה שהן אינן עושות מספיק כדי לעצור את הברוטליות של הנשיא דונלד טראמפ נגד מהגרים.
חרם גם נגד טרגט
הקמפיין, שמתנהל תחת הסלוגן "תתנגדו ותבטלו מנויים", התחיל ביוזמת המשפיען ומנחה הפודקאסט סקוט גאלוויי, שטען כי חש תסכול גובר לנוכח האדישות שמפגין ממשל טראמפ כלפי מחאות ציבוריות בנושא מעצרי המהגרים. הזעם נגע בעיקר להתרחשויות האחרונות במיניאפוליס, שם ירו למוות סוכני הגירה בשני אזרחים בחודש שעבר, אלכס פרטי ורנה־ניקול גוד.
חיזוק משמעותי קיבל החרם בסוף השבוע האחרון, כאשר כ־900 מעובדי גוגל פרסמו מכתב מחאה שבו דרשו שקיפות רבה יותר בכל הנוגע לטכנולוגיות של החברה שמשמשות את הממשל הפדרלי. גוגל מספקת שירותי ענן לסוכנויות פדרליות וקשורה גם לפעילות של סוכנות ההגירה. עובד גוגל ותיק ציין, כי זה "בלתי נתפס" בעיניו שהחברה ממשיכה לקיים קשרים עסקיים עם גופי ההגירה.
למכתב של עובדי גוגל קדם מכתב אחר שפורסם לפני שבועיים בחתימת מאות עובדים של מגוון חברות, בהן אמזון, מיקרוסופט ומטא, ובו הם קראו לחברות הטכנולוגיה לחדול משיתוף פעולה עם סוכנות ההגירה.
לא רק חברות הטק נמצאות בקו האש. בשבועות האחרונים נשמעו קריאות גוברות והולכות להחרים את ענקית הקמעונאות טרגט, כולל הפגנות של צרכנים בתוך הסניפים, זאת בדרישה כי החברה, שבסיסה במיניאפוליס, תפגין סולידריות עם המפגינים. בחודש שעבר, מאות עסקים במיניאפוליס חדלו מפעילות ליום אחד, כמחאה נגד מבצעי המעצר בעיר.
גאלוויי, שמלמד שיווק באוניברסיטת ניו יורק, טוען כי טראמפ נוטה לשנות מדיניות כאשר השווקים הפיננסיים נמצאים תחת לחץ. כך, הוא ציין כי הנשיא נטש את תוכניתו להשית מכסים על שמונה מדינות אירופיות, לאחר שהודעתו על כך הפילה את וול סטריט. כדי להשיג את המטרה, גאלוויי הקים אתר שבו פרסם כתריסר חברות שעבדו באופן ישיר עם רשויות ההגירה והמכס, או חיוניות מספיק עבור הכלכלה, כדי שפגיעה בהן תרעיד את השווקים. "אני חושב שזה נשק מובן מאליו", אמר ל־NPR. "המהלך הקיצוני ביותר שאתה יכול לבצע בחברה קפיטליסטית זה אי־השתתפות". החברות הללו מונות, בין השאר, את אמזון, אפל, גוגל, מטא, מיקרוסופט, נטפליקס, OpenAI, אובר ו־X, כמו גם את T&AT, פדקס, UPS ורשת מלונות מריוט.
חרם ציבורי הפך נשק נפוץ מאז חזר טראמפ לבית הלבן. מאזרחים קנדים שהחרימו מוצרים אמריקאיים בתגובה למכסים, ועד למנויים של דיסני+ ו־Hulu שביטלו את המנוי בעקבות השעיית תוכניתו של ג'ימי קימל בלחץ ממשל טראמפ. בה בעת, הקמפיין הנוכחי שאפתני הרבה יותר. "לבקש מאנשים להחרים את חברות הטק הגדולות זה מורכב מאוד, כי הן ארוגות בתוך פעולות היומיום", ציינה לוסי אטקינסון, מרצה בבית הספר לפרסום ויחסי ציבור באוניברסיטת טקסס באוסטין. עם זאת, גם התרחקות זמנית משירותי הקניות המקוונים, למשל, יכולה להחליש את התלות של הלקוחות ולייצר חרם בר־קיימא. "חרמות משפיעים כאשר הם מאריכים ימים", הדגישה.
עבור שאנון, למשל, הוויתור על אמזון פריים היה קשה במיוחד. אבל, לדבריה, הקש האחרון היה כשהחברה שילמה 40 מיליון דולר כדי לרכוש את סרט התעודה על מלניה טראמפ ועוד 35 מיליון דולר כדי לקדמו. היא גם נמנעת משימוש ב־ChatGPT, HBO Max ואובר, ותמשיך בכך עד שיסתמנו שינויים משמעותיים בהתנהלות סוכנות ההגירה.
