ראיון
"כמו ב־AI, אנחנו מאחור גם במחשוב קוונטי"
חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי הראשי של בנק אוף אמריקה, מסביר למה מחשוב קוונטי אינו עוד מהפכה, אלא שינוי של חוקי העולם: הוא יאפשר לעבד כמות דאטה עצומה שעד כה נותרה מחוץ להישג יד, לשבור את כל ההצפנות הקיימות ולהחזיר את האנושות לקו הזינוק. "מי שישלוט בטכנולוגיה, ישלוט בעולם"
חיים ישראל, כאסטרטג הגלובלי הראשי של בנק אוף אמריקה, המחלקה בראשותך פרסמה לפני כשבועיים דו"ח דרמטי, שלפיו מחשוב קוונטי עשוי להיות מהפכה טכנולוגית בסדר גודל של גילוי האש או המצאת האינטרנט, כזו שתשנה כל מגזר כלכלי ותשפיע על האנושות כולה. מה עומד מאחורי ההשוואה הרדיקלית הזו?
"אנחנו חיים בעולם של טכנולוגיה, שכמות הדאטה בו קופצת בצורה אקספוננציאלית. לפי המחקרים שלנו, אנחנו מייצרים מעל 400 קווינטיליון בייטים של דאטה בכל יום. זה מספר שאנחנו לא יכולים אפילו להבין כמה שהוא גדול, והוא הולך וגדל כל הזמן. אבל בגלל ההגבלות הטכנולוגיות שלנו אנחנו משתמשים אך ורק ב־1% מהמספר הזה. כלומר, 99% מהידע העולמי לא נשמרים, לא נצרכים, לא משתמשים בהם. אין לנו את הכלים המתאימים. אף על פי שכוח המחשוב שלנו גדל וגדל, עדיין אין לנו אפשרות לעשות כל מה שאנחנו רוצים, ולנצל הרבה יותר מהדאטה העולמי. מחשב קוונטי זו הטכנולוגיה הראשונה שנותנת לנו את היכולת הזאת".
מה לגבי בינה מלאכותית?
"אני קורא לבינה מלאכותית מחשב קוונטי לעניים. בינה מלאכותית, אם אני ממש מפשט את זה, זה אלגוריתם שיודע לקחת הרבה מאוד דאטה, ולמצוא קשרים סטטיסטיים. הוא יודע לעשות את זה בצורה מטורפת, וכך הוא נותן לנו היום לנצל הרבה יותר דאטה. זו המהפכה הגדולה. מחשב קוונטי ייקח את זה לרמות שהאנושות לא יכולה בכלל להבין מה היכולות שלה. קחי, למשל, את ההודעה של גוגל על הצ'יפ הקוונטי שלהם, שהצליח בחמש דקות לעשות חישוב מורכב שהמחשב החזק ביותר בעולם כיום היה עושה ב־10 ספטיליון (10 ואחריו 25 אפסים – מכ"ר) שנים – כלומר יותר זמן ממה שהיקום קיים. ויש עוד הודעות כאלה שמתחילות לצאת".
אבל הכל עדיין תיאורטי.
"כמובן שזה עדיין לא ישים, זה רק מראה מה היכולות. אין ספור יכולות בפרק זמן אפסי. זה אומר שאם היום אני מנצל אחוז אחד מהדאטה העולמי, כי אין לי יכולת להשתמש ביותר מזה, אני יכול להתחיל להשתמש בשניים, שלושה, ארבעה, עשרה אחוזים מהדאטה העולמי באפס זמן. הזמן הוא גם ממד מאוד חשוב בדבר הזה".
לאן זה יכול להוביל אותנו?
"אלה דברים שהאנושות לא חלמה עליהם עד עכשיו. אם נחזור לבינה מלאכותית, זה קמצוץ היכולת של מחשב קוונטי. תחשבי שאם ניקח את היכולת הזו של הבינה המלאכותית ונכפיל אותה באלפים ומיליונים, לאן אנחנו יכולים להגיע. דבר נוסף שצריך להבין הוא שלא מדובר בטכנולוגיה שראינו עד עכשיו. לי ולך לא יהיה מחשב קוונטי שיישב פה על השולחן. הוא לא ישלח לי אימיילים או יריץ לי פורטנייט. זה מחשב שבנוי לחישובים אחרים לגמרי. הוא הולך לטופ של הטופ של היכולת המדעית שלנו, לפתור את הדברים הבאמת באמת מסובכים שהאנושות לא יכולה להגיע אליהם".
בדו"ח הערכתם גם שמחשוב קוונטי יגיע ל־Quantum Advantage, כלומר יתחיל לבצע משימות שימושיות טוב ומהר יותר ממחשבים קלאסיים, עד שנת 2033. מה הוביל אתכם לפרסם את התחזית הזאת דווקא עכשיו?
"הבדיחה במחשבים קוונטיים ב־30 השנים האחרונות היא שזה יקרה בעוד 30 שנה. בכל פעם שדיברו על זה, אמרו 'בעוד 30 שנה'. לא עוד. הטכנולוגיה הזאת כבר מבשילה. אנחנו לא רוצים להתעורר יום אחד, כמו שהתעוררנו בנובמבר 2022 (אז הושק ChatGPT – מכ"ר), וראינו שהעולם השתנה לחלוטין. אני לא יודע מתי בדיוק הרגע הזה יקרה, אבל אנחנו רוצים להיות מוכנים. לוחות הזמנים כל הזמן מתקצרים".
איך זה קורה?
"יש כמה דברים שמתרחשים במקביל, שלדעתנו האיצו בצורה משמעותית את לוחות הזמנים. הבינה המלאכותית נתנה בוסט מטורף לטכנולוגיה, כולל הטכנולוגיה של מחשוב קוונטי. היא הובילה לפריצות דרך שלא חלמנו עליהן. בכל יום יש פריצת דרך טכנולוגית חדשה שקורית בתחום הזה. הדבר השני הוא שהבינה המלאכותית מאוד השפיעה עליו זה המרוץ הטכנולוגי. אם הבנו משהו מזה שהבינה המלאכותית פרצה לחיינו, זה שמי שמחזיק ביכולות של הבינה המלאכותית – יש לו יתרון מטורף. אז תחשבי מה זה אומר על מחשוב קוונטי. זה לוקח את זה אלפי מונים קדימה. המדינות הגדולות פתאום התחילו להשקיע, וחברות התחילו להשקיע סכומים לא נתפסים, ואני מדבר על שינויים של השנתיים האחרונות, מסיבה מאוד פשוטה: מי ששולט בטכנולוגיה, שולט בעולם, זה מאוד ברור".
תסביר.
"מחשוב קוונטי זאת הטכנולוגיה הראשונה אי פעם בהיסטוריה האנושית שיכולה להחזיר אותנו חזרה לקו ההתחלה, או לקו הסיום. עד עכשיו ארצות הברית שולטת במוליכים למחצה, בסמיקונדקטורס, שהכל בנוי עליהם. סין משקיעה ומתקרבת, ובסוף גם תגיע לשם, אבל כרגע ארצות הברית היא השולטת העולמית. מחשוב קוונטי זה טכנולוגיה אחרת לגמרי, היא יכולה לעשות Reset להכל. היא יכולה להחזיר את כולם לקו ההתחלה. מי שישלוט בטכנולוגיה הזאת יהיה לו יתרון אדיר, ולא בהכרח מי ששולט בטכנולוגיה הקודמת יגיע לטכנולוגיה הזאת ראשון. ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי משקיעים סכומים לא נתפסים על מנת להגיע לבשלות טכנולוגית".
איפה ישראל בתוך המרוץ הזה?
"מאחור. יש כמה מיזמים בישראל, בין היתר במכון ויצמן, יש לא מעט סטארט־אפים שעובדים פה, אבל בסופו של דבר השלישייה הפותחת מבחינת השקעות היא ארצות הברית, סין והאיחוד האירופי. אנחנו רואים פה ושם מיזמים גם ביפן ובמקומות אחרים בעולם, אבל ישראל לא שם. אומנם ישראל הודיעה לפני כמה שנים שהיא רוצה להיות 'מדינת סף קוונטית', אבל אני לא יודע אפילו מה זה אומר. אני חושב שכמו בבינה מלאכותית, אנחנו הרבה מאחור".
ומה לגבי רגולציה?
"הרגולטור לא שם, משתי סיבות עיקריות. ראשית, הטכנולוגיה רצה כל כך מהר – והבינה המלאכותית היא דוגמה נהדרת – שהרגולטור לא מספיק אפילו להבין איפה הוא נמצא ומה קורה. אז נכון שיש כל מיני Guidelines, אבל אלה דברים מאוד כלליים. בגלל המהירות הטכנולוגית, רוב הרגולטורים בעולם לא מבינים אפילו איפה אנחנו נמצאים ולא מבינים את ההשפעות. הבעיה השנייה, שלא מדברים עליה מספיק, היא שלרגולטורים בעולם, בייחוד במדינות המובילות, אין שום אינטרס להגביל את הטכנולוגיה. שליטה בטכנולוגיה מעניקה יתרון אדיר לכלכלה. איזו סיבה בעולם יש להם לעצור את זה? ועוד במחשוב הקוונטי, שיש לו השפעות אלפי מונים יותר מבינה מלאכותית? להפך, המדינה רוצה לשלוט בטכנולוגיה הזאת. מחשוב קוונטי, אגב, זו טכנולוגיה שהממשלות בארצות הברית ובישראל שותפות לפיתוח שלה. אין שום רצון ושום אינטרס לעצור את הצעדים של הטכנולוגיה הזאת".
גם לא כדי למנוע ניצול לרעה של הטכנולוגיה?
"טבע האדם הוא תמיד לחשוב שהכל יהיה בסדר, כולנו נהיה מאושרים. אני חושב שיש הרבה מאוד סכנות, והן גדלות בצורה אקספוננציאלית. היום אנחנו רואים את הצד השלילי בבינה מלאכותית, אם זה בדיפ פייק, בסייבר, בפרטיות ואם זה האקרים או כל דבר אחר. ואת כל הרוע הזה שאנחנו רואים היום, מחשוב קוונטי יכול לקחת לרמות הרבה יותר קיצוניות".
למשל?
"תיאורטית, מחשוב קוונטי זה סוף כל ההצפנות. אין שום הצפנה היום שיכולה לעמוד בפני מחשב קוונטי. זה אומר שכל ההצפנות בעולם יכולות להיפרץ. תחום ההצפנה הקוונטית הוא אחד החמים בעולם היום, והוא כבר היום קיים, כי את לא צריכה מחשבי־על עם מיליוני קיוביטים בשביל להריץ אלגוריתמים כאלה. אפשר לעשות את זה גם עם מחשבים קטנים יותר. ומה זה אומר לתחום הבלוקצ'יין? זה תחום שיכול להשתנות מכל הכיוונים. הרי איך עובד כל תחום הכרייה של מטבעות? יש אלגוריתם, בכל פעם שאני כורה מטבע, האלגוריתם נהיה מסובך יותר וקשה יותר, וצריך יותר כוח מחשובי ויותר אנרגיה. למחשוב קוונטי כל זה לא רלבנטי. מחשב קוונטי יכול לכרות הכל במאיות השנייה. אין פה את הבעיה הזאת, היא כבר לא קיימת. אז כל התחום הזה יכול להשתנות מכל הכיוונים".
נשמע מלחיץ.
"אני לא אופטימי. נאיבי להגיד שהכל יהיה טוב. אני נותן תמיד את הדוגמה של אנרגיה גרעינית, שהיתה יכולה לשרת את כל העולם, לתת אנרגיה זולה ונקייה בלי הפסקה, אבל אנחנו החלטנו ליצור ממנה פצצות. זו היתה החלטה של בני האדם. ואנחנו נמצאים עכשיו בדיוק באותה נקודה. מעולם לא ראינו שינוי טכנולוגי כל כך מהיר וכל כך חזק כמו שראינו בשנתיים האחרונות, וזה עוד כלום לעומת מה שאנחנו הולכים לראות. אנחנו אפילו לא ב־Preview, והרגולציה כל כך מאחורה. אנחנו רק מתחילים להבין כמה בינה מלאכותית יכולה להיות חזקה, וכמה היא יכולה להיות הרסנית בהרבה מאוד דברים, ואנחנו לא מתמודדים עם זה".
במהלך השנים היו הרבה תחזיות על פיתוחים שישנו את פני האנושות, כמו המטאברס למשל. רובם המוחלט לא התממשו. למה שהפעם זה יהיה שונה?
"טכנולוגיות צריכות להתממש בכמה אופנים. צריך להבין האם יש case study, האם יש killer application ומה טווח הזמן. במטאברס לא היה את הקילר אפליקיישן. אף אחד לא הצליח להסביר לנו למה אנחנו צריכים את זה. ולא היתה טכנולוגיה לבנות את זה בצורה נכונה וזולה. לפי החזון של מטא, זה היה אמור לעלות מאות מיליארדי דולרים, ואין שום מודל עסקי שתומך בזה. במחשוב קוונטי ובבינה מלאכותית זה שונה לגמרי".
מה לדעתך יהיה השימוש הישים הראשון של מחשב קוונטי?
"מחשב קוונטי אמור לפתור בעיות שהאנושות כרגע לא יכולה. אם אני מסתכל על הצד החיובי כמובן, תחום הפארמה הוא תחום קלאסי, וכל מה שקשור לכימיקלים. בינה מלאכותית כבר משנה את התחום הזה מקצה לקצה. הדבר השני שאני חושב שנראה הרבה יותר מהר, אלה תחומי ההצפנה והסייבר. כל מה שקשור לביג דאטה הולך להשתנות מקצה לקצה".
מחשוב קוונטי
סוג חדש של מחשוב, שמבוסס על חוקי הפיזיקה הקוונטית. מחשבים קוונטיים יכולים לבצע חישובים מסובכים ומהירים במיוחד, שאי אפשר לבצע במחשבים רגילים, כמו פענוח הצפנות, סימולציות של חומרים מולקולריים או עיבוד כמויות עצומות של מידע
חיים ישראל (53)
גר בירושלים, נשוי4+
• בעל תואר ראשון במינהל עסקים מהמכללה למינהל, ותואר שני MBA במינהל עסקים וכלכלה מהאוניברסיטה העברית
• תפקידים קודמים: ראש תחום מחקר תקשורת מדיה וטכנולוגיה, בנק אוף אמריקה; ראש תחום מחקר ישראל, בנק אוף אמריקה; מנהל מחקר, אקסלנס נשואה
• פריק של אסטרונומיה
