"לא מצאתי עבודה כי בקו"ח שלי היה כתוב רק 'ישיבה', אז הקמתי סטארט-אפ"
"לא מצאתי עבודה כי בקו"ח שלי היה כתוב רק 'ישיבה', אז הקמתי סטארט-אפ"
יוני לוקסנברג, מנכ"ל אלמנטור, אוסר על עובדיו לציין בדרישות תפקיד למשרות שתואר אקדמי הוא חובה – כי לו אין כזה והוא גם לא למד לימודי ליבה. יחד עם אריאל קליקשטיין, הוא הקים חברה לבניית אתרי אינטרנט שגייסה 16 מיליון דולר ומעסיקה מעל 300 עובדים, 10% מהם חרדים
המשרדים של חברת אלמנטור מצויידים בכל האלמנטים של חברת סטארט-אפ מצליחה. מטבחונים מפנקים, חדרי ישיבות מעוצבים, אופן-ספייס תוסס ושוקק בימי שגרה ופחות בימי קורונה. הם ממוקמים באיזור הבורסה ברמת גן, מרחק קצר גיאוגרפית אבל רחוק כל כך במובנים רבים, מבני ברק, עיר הולדתם של שני מייסדי החברה יוני לוקסנברג ואריאל קליקשטיין.
"מה שבנה את האקוסיסטם בישראל זה הצלחה של חברות. מספיק אדם אחד שמצליח בשביל לתת לאחרים תקווה ודימיון ותחושה שיש אופק. יש היום בבית צעירים חרדים שסיימו שש שנים בישיבה ואם עד היום הם לא היו יכולים לדמיין שהם יכולים להצליח ולהקים סטארט-אפ או לעבוד בהייטק, אז היום הם אומרים 'גם אני יכול'. זה מבחינתי השינוי הגדול", אומר לוקסנברג (37) מנכ"ל אלמנטור.
כשהוא גדל בבני ברק, בשנות התשעים, הוא לא יכול היה אפילו לחלום שבגיל 32 יקים ויהיה המנכ"ל של חברת סטארט-אפ שתגייס מיליוני דולרים, תהייה רווחית ותעסיק למעלה מ-300 עובדים. "לגדול בבני ברק בשנות ה-90 זה היה לגדול בבועה. הייתה לי ילדות קלאסית, למדתי בישיבה, לא הכרתי משהו אחר והתפתחתי במסלול שהתוו לי", הוא אומר. בגיל 16, כשהחל ללמוד בישיבה, הוא קיבל במתנה מדודו את ספר ההדרכה של פוטושופ והחל ללמוד ממנו, כתחביב. "התחלתי להבין שהעתיד הוא בידיים שלי ושאני רוצה לעשות עם עצמי משהו".
לאחר שסיים את לימודיו בישיבה החלום שלו היה להתקבל לעבוד במקום עבודה מסודר, במשרד פרסום אבל הוא גילה מהר מאוד שזה לא עניין פשוט עבור בחור חרדי מבני ברק. "לא קיבלו אותי כי לא היה כלום בקורות החיים שלי. בשביל להתקבל למשרד פרסום צריך מסלול מסויים וקורות החיים שלי היו 'ישיבה'. מתוך המקום הזה יצרתי את עצמי לבד", הוא מספר.
הוא לא למד באופן רשמי, אין לו תואר ולכן גם היום, הוא אוסר על עובדי החברה לפרסם משרות שעבורן תואר אקדמי הוא דרישת חובה. "אני לא הייתי מתקבל למשרה כזאת", הוא מסביר. שנתיים לאחר שקיבל מדודו את הספר של תוכנת 'פוטושופ' הוא קיבל תשלום על המצגת הראשונה שעשה עבור לקוח. זו הייתה התחלה של כמעט עשור בו ביצע עבודות של בניית מצגות, עיצוב כרטיסי ביקור, באנרים וסרטים כפרילנס. "הבנתי שאני יודע ללמוד עוד דברים ושהם גם מכניסים שקל ועוד שקל ופתאום יש לי ביד מקצוע – ידע ששווה כסף. ההבנה שאתה יודע להכניס כסף בעצמך הייתה מאוד חשובה לי. התחתנתי, יצאתי לדרך משלי והייתה לי משכנתא לשלם. למדתי מה זה מוסר עבודה, להצליח, להיכשל – זו הייתה האוניברסיטה של החיים. לאחד יש את המנהל שממנו הוא לומד, לאחר יש את הטירונות אצלי זה היה הלקוחות", הוא אומר.
הוא עיצב באנרים ודפי נחיתה עבור לקוחות והחל להימשך לעולם האינטרנט. "אני אדם סקרן, קראתי הרבה לאורך השנים, ידעתי מה זה אינטרנט וזה היה נראה לי מקום שבו אני רוצה להתפתח. התקבלתי ל'ביצפר' לקורס פרסום באינטרנט, למדתי יסודות של פרסום ושיווק דיגיטלי, בניית אתרים ומאוד נהנתי מהחיבור של השיווק והמיתוג. פתאום הבנתי שהחיבור בין השיווק לעיצוב – זה הציר שלי ואז התחלתי לבנות אתרים ללקוחות שלי".
באותה תקופה, כאשר החל לבנות אתרים עבור לקוחותיו הקיימים הוא הבין שהוא לא יכול להמשיך לבד ואז הוא הכיר את אריאל קליקשטיין. הם הקימו ביחד משרד לניהול דיגיטל. "ביחד למדנו מה זה משרד, חשבון בנק, לכתוב הצעות מחיר, כל הדברים האלה ולמדנו לעבוד, אלה היו שלוש שנים שעבדנו עד 12 בלילה, נסענו לכל קצוות הארץ, לא הייתה מזכירה או איש מכירות", הוא אומר.
אז, בשנים האלה של בניית אתרים עבור לקוחות נזרע הרעיון של אלמנטור. "לא הבנו איך זה יכול להיות שהכל חוזר על עצמו ואין משהו שייעל לנו את העבודה בתור בוני אתרים". הם הקימו את חברת Pojo לבניית תבניות וורדפרס בעברית בשנת 2014. "התעשייה של הוורדפרס בישראל הייתה כל כך קטנה וראינו בזה שוק מתפתח. העסק לא הכניס לנו הרבה כי זה היה למשוגעים לדבר בלבד. היו לנו 2,000 לקוחות, אבל זה היה עסק לכל דבר עם חשבוניות ושלושה עובדים, עם 16 תבניות בסיס וזה היה המקום שבו התחלנו להכיר אנשים. פתאום הייתה לנו רשימת תפוצה, הסתכלו עלינו אחרת, לקחנו חסות בכנס וככל שהצלחנו הבנו כמה שאנחנו לא מצליחים ושאפשר לעשות את זה הרבה יותר גדול", הוא אומר.
יום אחד, במהלך העבודה הגיע לדירה ממנה עבדו בבני ברק הרב משה פרידמן, יזם ההייטק החרדי, מייסד ארגון קמא-טק לשילוב חרדים בהייטק וקרן הון סיכון 12 אנג'לים להשקעות בחברות הייטק של מייסדים חרדים. "אנחנו יושבים בדירה שלנו, ופתאום מוישי פרידמן ועוד בחור מגיעים ומשכנעים אותנו שאנחנו צריכים להצטרף לאקסלרטור של קמא-טק. מהר מאוד מצאנו את עצמנו בתחרות יזמות ועלינו על מסלול חדש". באותו השלב הגיעה גם נקודת השפל. "התחלנו לבנות פרוטוטייפ תוך כדי האקסלרטור, קיבלנו מענק מהמדען הראשיע אבל אף אחד לא רצה להשקיע בנו. מצד אחד יש לך את הכסף ומצד שני אין לך כלום. אלה היו כמה חודשים קשים מאוד כי אתה יודע שאתה יכול להיות במקום אחר אבל בשטח זה לא קורה. עשרות משקיעים וגופים אמרו לנו 'אתם מאוד נחמדים וזה סיפור מדהים ותמשיכו' – אבל לא השקיעו. זו הייתה נקודה של משבר זהות, כמה אתה באמת מאמין בדבר הזה. לא היו לנו משכורות באותם ימים וזה לא טריוויאלי - יש לי ילד בבית, יש משכנתא ואין כסף, זה היה קשה", אומר לוקסנברג.
בסופו של דבר הגיעה ההשקעה המיוחלת, החברה גייסה 850 אלף שקל מגלוביס קפיטל, ותוך שבעה חודשים התחילה להכניס כסף. מאז הקמתה גייסה אלמנטור 16 מיליון דולר מלייטספיד וגלוביס קפיטל, היא צמחה ומעסיקה היום 307 עובדים, ש-54 מהם בחו"ל. 40% מהעובדים בחברה הן נשים ו-10% חרדים כאשר כולם עובדים יחד ללא הפרדה בין גברים לנשים.
"אנחנו משתדלים ליצור פה אי של שפיות עם הפרדה מוחלטת בין ההעדפות שלי לבין מה שאנחנו עושים פה ביומיום. המקום היחיד שבו זה מתנגש זו עבודה בשבת, כאן כל אחד עושה מה שהוא רוצה וביחד יש לנו חזון הרבה יותר גדול. כל פעם כשאנשים מצטרפים לתוך הדבר הזה מבחינתי זה נהדר אם השפעתי על מישהו אחד לטובה שהוא לא שופט או מכליל מראש", הוא אומר.
אתה מדבר על גיוון ועל לתת הזדמנות שווה אבל במגזר החרדי יש קבוצה של אנשים – נשים שלא זוכה לשיוויון הזדמנויות.
"יש שני מקומות שבהם יש אפליה: הראשון הוא ברבנות והשני בפוליטיקה. ביומיום, בשטח, יש המון נשים חזקות שבונות עסקים ומוכרות, נכון, יש ענייני דת מסויימים שמשפיעים אבל זו לא הדרה. יש במגזר המון נשים חזקות. מצד אחד אני לא אגייס עכשיו צוות של נשים חרדיות בהפרדה ומצד שני אני גם לא אפלה מישהו בגלל שהוא חרדי או בגלל שהיא אישה. איפה זה כן בא לידי ביטוי? בגלל מה שקורה בתעשייה, המחסור בעובדים, אנחנו חווים את זה ומטריד אותנו קצב הגיוס בישראל לכן, אנחנו מדברים על לעשות בוטקמפ בבני ברק לנשים חרדיות במקום לפנות לאוקראינה. יש נשים חרדיות שלא מחפשות הנחות כי כל זמן שהן תישארנה בקופסא של 'אישה חרדית' זה לא טוב לאף אחד. בתקופה של עבודה מהבית ועבודה היברידית זה טוב לכולם. בקמא-טק מכשירים נשים חרדות ומשימים אותן בחברות הגדולות במשק, בעיני אלה השינויים הכי טובים כי הם לא מנציחים את הבעייה. כשמשמרים את השוני זה לא עובד, אבל כשהופכים את זה למיינסטרים זה פשוט כבר לא 'עניין'. ההצלחה שלי תהיה אם לא יצטרכו את קמא-טק".
איך ההצלחה של אלמנטור, שלך כמנכ"ל חברת הייטק משפיעה על החיים שלך בבני ברק?
"אני לא גדלתי בחברה חנוקה וסגורה, עבדתי לפני אלמנטור ולא ראיתי דברים בשחור ולבן, לכן, זה לא באמת משהו שעשה שינוי מהבחינה הזאת. ההצלחה של אלמנטור כן משפיעה לטובה כי היא נותנת הזדמנות ופוטנציאל לחלום לצעירים שלא חשבו שזה אפשרי. אני חי את החיים שלי באותה צורה בדיוק, אני אפילו גר באותו מקום. אבל עצם זה שיושב בחור חרדי, עם כיפה שחורה ומצליח לגייס, ולהשיג ולבנות גורם לכך שיש היום כמה צעירים בבית שאומרים 'גם אני יכול, יש לי רעיון טוב', וחלקם אפילו יותר חרדים ממני".
