סגור
חיילי צה"ל ב עזה
חיילים בעזה. "המלחמה תימשך ברבעון השני, עם סיכון של פעולות אינטנסיביות מעבר לכך" (צילום: דובר צה"ל)

פיץ' הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי, אך הורידה את התחזית לשלילית

חברת הדירוג הותירה את הדירוג של ישראל על A+. את הורדת תחזית הדירוג הסבירה בכך שהיא צופה "זינוק בטווח הקרוב ביחס חוב-תוצר ועלייה מתמשכת בהוצאות הביטחוניות". עוד החליטה פיץ' להסיר את המעקב השלילי בשל העובדה שהסיכונים הגיאופוליטיים נותרו כשהיו. תחזית הגירעון ל-2024 עומדת על 6.8%, מעט מעל היעד, ותחזית הצמיחה ירדה ל-1.9%

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה היום (ג') על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+, על הסרת ה"מעקב השלילי" ועל עדכון תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית".
ב-17 באוקטובר, מעט לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הציבה פיץ' את דירוג האשראי של ישראל תחת "מעקב שלילי", לדבריה בשל שינוי בתפיסת הסיכון הגיאופוליטי. עם זאת, היא הותירה את דירוג האשראי ללא שינוי, כמו גם את תחזית הדירוג. כעת מסבירים בפיץ' כי הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים, כאשר הסיכון להסלמה נותר על כנו, ולכן היא החליטה להסיר את המעקב השלילי לאור העובדה שהסיכון טרם התממש. אלא שלפי סוכנות הדירוג, "הסיכונים לדירוג האשראי התרחבו, וההשפעה שלהם עלולה להימשך זמן רב יותר ממה שנחשב קודם לכן".
המשמעות של הורדת תחזית הדירוג היא שהחברה תשקול להוריד את דירוג האשראי של ישראל בטווח הקצר-בינוני (חצי שנה עד שנה וחצי). בהודעת החברה הוסבר כי הורדת תחזית הדירוג "משקפת את שילוב אי הוודאות סביב המסלול הפיסקאלי (המדיניות התקציבית של הממשלה – א"פ) ומשך המלחמה ועוצמתה, כולל הסיכון של הסלמה אזורית". בשורה התחתונה כותבים בפיץ' כי "אנו צופים זינוק בטווח הקרוב ביחס חוב-תוצר ועלייה מתמשכת בהוצאות הביטחוניות בקונטקסט של מסגרת פוליטית פנימית שברירית ואי ודאות לגבי הסיכונים המאקרו-כלכליים, שעלולים להגביל את יכולתה של ישראל להוריד את החוב הממשלתי בעתיד".
בפיץ' מבהירים כי תרחיש מלחמה רב-חזיתית אינו תרחיש הבסיס שלהם אך הוא בעל סיכויים גבוהים, ומתייחסים למבצע ברפיח: "ישראל הודיעה על כוונתה להיכנס לעיר רפיח, ואנו צופים שהמלחמה תימשך ברבעון השני של 2024 עם סיכון של פעולות אינטנסיביות מעבר לכך. הדבר מרמז על המשך הוצאה ביטחונית גבוהה ועל צרכים צבאיים מיידיים, שיבושים בפעילות הכלכלית באזורי הגבול, בתיירות ובבנייה".
לפי פיץ', ישנם שני תרחישים בהם דירוג האשראי של ישראל יירד. נוסף על הסיכון להסלמה ביטחונית, הם מוסיפים את הסיכון הפיסקאלי (תקציבי): "עלייה מתמשכת ביחס חוב-תוצר, למשל כתוצאה מהוצאות צבאיות מתמשכות גבוהות יותר או אי יישום צעדי קונסולידציה פיסקליים (העלאת המסים המתוכננת או קיצוצים – א"פ), או צמיחה חלשה יותר".

תחזית הגירעון - מעל היעד

בפיץ' מתייחסים גם לאתגרים התקציביים העצומים של ישראל בעקבות המלחמה וכותבים כי "המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לכך תרמו לירידה של 6.6% בהכנסות ב-2023, בעוד שנרשמה עלייה של 12.5% בהוצאות הממשלה אשר נבעה מההוצאות הצבאיות. הגירעון התקציבי הגיע ל-4.1% מהתמ"ג מול יעד גרעון ראשוני של 0.9% תמ"ג. הכנסת העבירה תקציב מתוקן לשנת 2024 הכולל תוספת של כ-3.6% מהתמ"ג, הקשורה בעיקר למלחמה, כולל קיצוצים של כ-0.9% תמ"ג". בפיץ' מסכמים: "אנו צופים גירעון תקציבי של 6.8% תמ"ג (ל-2024 - א"פ), מעט מעל היעד שנקבע (6.6% - א"פ)".
לגבי שנת 2025, כלכלני פיץ' צופים גירעון של 3.9% תמ"ג (מעל יעד האוצר - 3.5%), "המשקף את הצפי שלנו שההוצאות הצבאיות הקשורות למלחמה יופסקו בהדרגה, אך ההוצאה הצבאית הקבועה תישאר גבוהה בכ-0.8% מהתמ"ג לעומת תקציב 2023". בפיץ' מזהירים: "העלייה בחוב תפחית את המרחב הפיסקאלי עם עלויות ריבית גבוהות יותר. הכנסת אימצה מספר צעדים קבועים וזמניים שלהערכתה יוכלו להפחית את הגירעון ב-1.1% מהתמ"ג אם ייושמו".
בפיץ' מתייחסים גם לסיכון החוב ומסבירים כי התחזית היא לעלייה ביחס חוב-תוצר ל-65.7% ב-2024 ול-67% ב-2025, מתחת לרמה של 68% ב-2021. "עם זאת, השילוב של הוצאות צבאיות קבועות גבוהות יותר ואי הוודאות לגבי המגמות המאקרו-כלכליות עלול לגרום לכך שהחוב יישאר במגמת עלייה גם מעבר לשנת 2025", כותבים בפיץ', ומדגישים כי "החוב של ישראל גבוה מהחציון החזוי לשנת 2025 (55% תמ"ג) בקרב קבוצת הייחוס שלה (המדורגות בקבוצות ה-A), בעוד היא שומרת על יכולתה לגשת למימון בינלאומי באמצעות הסכסוך".
פיץ' הורידה גם את תחזית הצמיחה ל-1.9% ב-2024 (לעומת 3%) ול-4.1% ב-2025. "הצריכה השוטפת של משקי הבית התאוששה, עם הוצאות כרטיסי אשראי גבוהות מהרמה שלפני המלחמה בתחילת 2024. עם זאת, המחסור בעובדים פלסטינים ממשיך לעכב את ענף הבנייה, כניסת התיירים הזרים מועטת, וסנטימנט ההשקעות הזרות יישאר שלילי, דבר שיפגע בצמיחה".
עוד ציינו בפיץ' כי "סנטימנט המשקיעים יהיה חשוב למגזר ההייטק בעל הערך המוסף הגבוה ביותר, אשר נשען במידה רבה על משקיעים זרים ותרם לחיזוקה של הכנסות הממשלה בשנים האחרונות. ישראל חוותה ירידה חדה במימון הזר לסטארט-אפים מהשיא של 2021 בעיקר מארה"ב, האיחוד האירופי ואסיה. עסקאות נמשכו גם ברבעון הרביעי של 2023 וברבעון הראשון של 2024, אם כי בקצב איטי יותר. תפיסה שלילית מתמשכת לגבי ישראל כיעד השקעה עלולה לפגוע בצמיחה הפוטנציאלית, וכך גם בזרימה של עובדים מיומנים".

סמוטריץ': "הבעת אמון בכלכלה הישראלית"

מעניין לא פחות בסקירה של פיץ' הוא הניתוח של המפה הפוליטית הישראלית: "ממשלת החירום צפויה להתפזר ברגע שהשלב האינטנסיבי של המלחמה ייגמר, או קודם לכן, והקואליציה המקורית תחזור לשלטון". על אף שהתרחיש שהממשלה תאריך ימים עד הבחירות הבאות באוקטובר 2026 קיים, בפיץ' מדגישים כי "קואליציות מחזיקות מעמד קדנציה שלמה רק לעתים רחוקות והקואליציה הנוכחית תעמוד בפני לחץ לקראת בחירות מוקדמות, לאור אירועי אוקטובר 2023". עוד התייחסו בפיץ' לחוק הפטור מגיוס לחרדים וכתבו כי הוא "עלול להתברר כמפלג בתוך הקואליציה".
בפיץ' ביקרו במרומז את תקציב 2024: "בעבר, חולשת הקואליציות עיכבה את הקונסולידציה הפיסקלית (הפחתת הוצאה או העלאת מסים לצורך הקטנת הגירעון והחוב - א"פ). התיקון לתקציב 2024 כלל כמה הוצאות הקשורות לקואליציה למרות הזינוק בגירעון".
בפברואר הורידה סוכנות הדירוג מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 ל-A2 עם תחזית שלילית. "השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלות באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים למדינת ישראל, מחלישות את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעות בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין", הסבירו אז. מאז פעלו בממשלה למנוע מהלך דומה של פיץ'.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בתגובה להודעת פיץ': "כלכלת ישראל איתנה ותמשיך כך בע"ה. השארת הדירוג על A+ בעת מלחמה מהווה הבעת אמון בכלכלה הישראלית ובמדיניות הכלכלית שאנו מובילים. אנחנו בעיצומה של מלחמה שנכפתה עלינו ובאופן טבעי המלחמה מייצרת אתגרים רבים לכלכלה. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול במכלול הצעדים הנדרשים על מנת לגדר ולמזער את הסיכונים ולשוב למסלול צמיחה מהיר שימצא את הפוטנציאל של המשק הישראלי. נסיים בע"ה את המלחמה בניצחון, נשיב את הביטחון והחטופים ונחזיר במהירות האפשרית את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ועוצמה".