החשכ"ל טס ללונדון; באוצר מעריכים: ינסה למנוע את הורדת הדירוג ע"י פיץ'
החשכ"ל טס ללונדון; באוצר מעריכים: ינסה למנוע את הורדת הדירוג ע"י פיץ'
יהלי רוטנברג ייפגש עם נציגי סוכנויות הדירוג והגופים הפיננסיים, אך סירב לפרט את נסיבות הנסיעה. גורמים באוצר מעריכים כי המטרה היא למנוע אפקט שרשרת אחרי הורדת הדירוג של מודי'ס. גם אם יצליח לשכנע את פיץ' להוריד רק את תחזית הדירוג של ישראל לשלילית, זה ייחשב להישג עבורו
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, טס היום (ד') ללונדון כדי להיוועד עם נציגי סוכנויות הדירוג והגופים הפיננסיים - כך נודע ל"כלכליסט". רוטנברג סירב לפרט את נסיבות הנסיעה. על אף שרוטנברג לא עדכן גם את בכירי המשרד במטרות נסיעתו, באוצר סבורים כי היא תתמקד בניסיון לשכנע את סוכנות הדירוג פיץ' להימנע מהורדת דירוג האשראי של ישראל, כפי שכבר עשתה מודי'ס.
נכון לעכשיו, דירוג האשראי במט"ח של פיץ' עומד על +A עם תחזית דירוג יציבה. נזכיר כי ב-17 באוקטובר הכניסה פיץ' את דירוג האשראי של ישראל ל"מעקב שלילי", כלומר היא שוקלת להוריד את הדירוג בטווח המידי. על אף שנהוג להכריע בסוגייה תוך שלושה חודשים מאז פרסום הודעת המעקב, אין פרק זמן מחייב לביצוע פעולה דירוגית. מצב של "מעקב שלילי" אינו קבוע, לעומת "תחזית דירוג" שיכולה להתארך גם לתקופה של שנתיים.
מבחינת רוטנברג, גם אם יצליח לשכנע את פיץ' להוריד רק את תחזית הדירוג של ישראל לשלילית, זה ייחשב להישג עבורו. המשמעות היא שפיץ' תשקול להוריד את הדירוג של ישראל בטווח קצר-בינוני, כלומר תקופה של שנה-שנתיים.
הודעת המעקב של פיץ' פורסמה לפני יותר מארבעה חודשים, ולכן בכל יום שעובר מתגברים הסיכויים להכרעה, כשהנסיעה של רוטנברג עשויה להעיד על כך. למעשה, המטרה של המהלך הוא לנסות למנוע אפקט שרשרת, להציג את הורדת הדירוג של מודי'ס כמקרה חריג ולמחוק את אירוע הורדת הדירוג מהתודעה.
בדרך כלל, הורדת דירוג נותנת את אותותיה בשווקים כאשר לפחות שתי סוכנויות מבצעות את אותה פעולה. הסוכנות השלישי במשוואה, S&P, שנחשבת לחזקה מכולן, צפויה לפרסם עדכון שגרתי רק ב-5 במאי. לעומת פיץ' ומודי'ס שהכניסו את ישראל לרשימת מעקב שלילי אחרי 7 באוקטובר, S&P הסתפקה בהורדת תחזית לשלילית, דבר שמעניק לה יותר זמן אבחנה והסתכלות. נכון להיום, דירוג האשראי של ישראל לפי S&P עומד על AA-, ציון אחד מעל פיץ' ושני ציונים מעל מודי'ס (אחרי ההורדה של מודי'ס לפני שבועיים). על אף שפיץ' היא הסוכנות הפחות מפורסמת וזו שמקבלת פחות תשומת לב, החלטתה לגבי דירוג האשראי הופכת לקריטית בימים אלו: אם פיץ' לא תבצע פעולה דירוגית, לא ייווצר אפקט שרשרת, והטיעון של החשכ"ל לפיו מודי'ס "הגזימה" בפסימיות שלה על ישראל - יתחזק.
לאי הורדת הדירוג על ידי פיץ' יש גם השלכה פיננסית ממשית ומידית: עלייה בביקושים לאג"ח של ממשלת ישראל, דבר שיעלה את המחיר ויוריד את התשואות, מה שיוריד את מחיר הכסף עבור הממשלה. זאת, כשברקע העובדה כי השוק כבר מתמחר דירוג נמוך יותר לישראל מאשר מדינות בעלות דירוג נמוך ממנה על הנייר, מה שבא לידי ביטוי במרווח מול אג"ח ממשלתיות אמריקאיות ובעיקר בזינוק ה־CDS - אותן תעודות ביטוח נגד חדלות פירעון של ממשלה. המסר של אי הורדת דירוג לשווקים הוא קריטי: מי שקנה אג"ח של ישראל עשה עסקה חלומית - מקבל תשואה של "בולגריה" ואפילו "מקסיקו", כלומר תשואות גבוהות בגלל דירוג נמוך יחסית, אך עם סיכון של "סעודיה" ו"סין" - בעלות דירוג אשראי של +A.
ההתפתחויות הכלכליות, הגיאו-פוליטיות והפיסקליות האחרונות מספקות לרוטנברג "קייס" טוב. ראשית כל, למרות הנתונים הקטסטרופליים של הרבעון האחרון של 2023, אינדיקטורים מאקרו-כלכליים ההתחלתיים של 2024 משפיעים לטובה. בעיקר, שוק העבודה התאושש באופן מרשים: שיעור האבטלה הרחב (הכולל מגויסים למילואים ואנשים שהוצאו לחל"ת) ממשיך לצנוח והגיע בינואר ל-6.3%. שיעור האבטלה "הרגיל" אולם עלה במקצת לרמה של 3.4% (לעומת 3.1% בדצמבר) – שיעור אבטלה נמוך ביותר במונחים היסטוריים - אך כאשר מנכים את אפקט העונתיות המאפיין את ינואר – אין שינוי. יתרה מזו, נמשכת מגמת הירידה המהירה באבטלה, הן של מילואימניקים ששבים לשוק העבודה והן של אנשים שהוצאו לחל"ת - רק 4% מכוח העבודה "נעדרו" ממקום עבודתם בינואר, זאת לעומת שיעור של כמעט 10% באוקטובר וכ-6% בדצמבר. אם לא די בכך, חל זינוק חד בביקוש לעובדים, כאשר היקף המשרות הפנויות זינק בינואר ב-17.5%.
שיעור אבטלה של 6.3% עדיין נחשב גבוה, אבל מה שחשוב מבחינת הסוכנויות אינו הערך המוחלט, אלא המגמה. שיפור בשוק העבודה מהווה גורם קריטי להתאוששות המשק, הן מבחינת הצמיחה והן מבחינת הפרמטרים הפיסקליים – יותר עבודה משמע יותר צמיחה ומיסים - אחת מנקודות התורפה שציינו חברות הדירוג. העובדה שהאינפלציה ירדה (2.6%) ושוב נכנסה אל תוך יעד יציבות המחירים (מתחת לתקרה של 3%) גם תורמת וחיזקה בימים האחרונים את ההערכות כי הריבית שוב תרד בשבוע הבא, דבר שגם תומך בצמיחה ובתעסוקה, ולפיכך בהותרת הדירוג על כנו.
אגב הגיזרה הפיסקלית, ועדת הכספים אישרה השבוע את העלאת המע"מ ב-1% החל מ-2025. זה היה מבחן חשוב ביותר עבור ממשלה שמי שעומד בראשה התנגד באופן נחרץ, אינטנסיבי, עקבי ומתמשך להעלאת מיסים. נראה כי כל תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 יאושר בשבועות הקרובים. זו גם התפתחות שמשחקת לטובת ממשלת ישראל.
גם ההתפתחויות בגיזרה הצבאית, ובתוכן הדיווחים לפיהם איראן דורשת מחיזבאללה למנוע מלחמה כוללת בצפון לצד הדיווחים על היחלשות חמאס, מקטינות את הסיכון הגיאו-פוליטי שזינק מאז 7 באוקטובר ואיתו את הסיכון להורדת דירוג (נזכיר כי ההסבר הראשוני של פיץ' להכנסת דירוג האשראי של ישראל למעקב שלילי היה החשש ממלחמה רחבה שכוללת את חיזבאללה בצפון).
