סגור
מימין יעקב פרנקל יאיר אבידן ג'וש אנגריסט
מימין: יעקב פרנקל, יאיר אבידן וג'וש אנגריסט (צילומים: עמית שעל, יריב כץ, ויקיפדיה)

כלכלנים בכירים לנתניהו וסמוטריץ': "התנהלותכם פוגעת בכלכלת ישראל"

מאות כלכלנים בכירים, ביניהם חתן פרס נובל לכלכלה ג'וש אנגריסט, נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל והמפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן, קוראים לממשלה לשנות את סדרי העדיפויות ולהסיט תקציבים לאור המלחמה, ובראשם הכספים הקואליציוניים. "שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש"

מאות כלכלנים בכירים פנו היום (ב') במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בקריאה לשנות את סדרי העדיפויות ולהסיט תקציבים לאור המלחמה.
בין החתומים: פרופ' ג'וש אנגריסט, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021; פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר; רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים והחשב הכללי; יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים; חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל; פרופ' איתן ששינסקי ופרופ' ליאו ליידרמן.
"המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק". כתבו הכלכלנים. "להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך. שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן".
לדבריהם, "צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים. אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לעבור בהקדם על כלל סעיפי ההוצאות בתקציב 2023, ולבטל לאלתר את כל ההוצאות התקציביות שאינן חיוניות בשעה קשה זו. במקביל, יש לפתוח את התקציב של שנת 2024, ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
"אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתעשת! המשך ההתנהלות הנוכחית פוגע בכלכלת ישראל, מערער את אמון האזרחים במערכת הציבורית, ומחבל ביכולתה של מדינת ישראל להתאושש מהמצב אליו היא נקלעה", סיכמו.
דברים ברוח דומה אמר גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר, אחרי החלטת הריבית: "ההתנהלות התקציבית היא חשובה. בשלב הראשון יש לעשות מאמץ ולייצר את המקורות התקציביים הנדרשים באמצעות שינוי סדרי עדיפויות תחת המסגרת התקציבית הקיימת. זאת, לרבות סדרי העדיפויות המשתקפים בהסכמים הקואליציוניים. הגדלת המסגרת התקציבית צריכה להתבצע רק לאחר מיצוי האפשרויות לפעול תחת המסגרת הקיימת ובאורח מדוד".
לפני שבועיים הצהיר סמוטריץ' כי יסיט תקציבים לטובת המלחמה, ביניהם גם הכספים הקואליציוניים. אולם, כפי שפורסם בכלכליסט בשבוע שעבר, כדי לבטל את העברת הכספים הקואליציוניים יש צורך בהחלטה מפורשת של הממשלה, אך עד כה סמוטריץ' לא הורה ליועץ המשפטי באוצר לנסח החלטה כזו. היתרה הלא מנוצלת נאמדת ב-9 מיליארד שקל.
"כלכלה נשענת גם על אמון הציבור"
אבידן, שפרש בחודש יוני מתפקידו, סבור שהממשלה חייבת באופן מיידי לשנות את כללי המשחק תוך הקרבת האינטרסים הפוליטיים הצרים, ולהבין שנדרש עתה מצב חירום בחברה ובכלכלה. כעת הוא מפציר בממשלה להכניס את היד לכיס, לגלות נדיבות וקשב לצורכי הציבור, ולתכנן היטב את ההוצאה בשנים הבאות תוך ויתור על כספים קואליציוניים והתמקדות בשיקום רחב.
״כלכלה נשענת גם על אמון הציבור״, הוא אומר ל"כלכליסט", ״לכן הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לחזק את אמון הציבור בהנהגה. נכנסנו לאסון ב־7 באוקטובר שסועים מאוד, מה שהוסיף לפגיעה המשמעותית בחוסן ובאמון, ובאתוס של יכולת הצבא והמדינה להגן על גבולות ישראל. את האמון מחזירים קודם כל על ידי טיפול יעיל וזריז באוכלוסייה שנפגעה, כלכלית ונפשית. לתת למפונים את היחס הטוב ביותר, לטפל באוכלוסייה של משקי הבית וחיילי המילואים וכמובן בעסקים שנפגעו מאוד״.
מהי הדרך האופטימלית להתמודד עם המצב כרגע?
״אנחנו שלושה וחצי שבועות אחר האירוע ועדיין כספים בהיקף גדול לא עברו לאנשים ולעסקים שנפגעו. צריך לקצר תהליכים, לוותר על בירוקרטיה ולטפל במהירות רבה במצב. זה אומר גם לקחת את הסיכון שכאלו שלא מגיע להם יקבלו בעת הזו כסף. צריך ללכת בגישה מרחיבה, להכניס את היד עמוק לכיס, לקבוע קריטריונים פשוטים ככל שניתן ולעזור בטווח המיידי כספית. בטווח הקצר צריך לעזור לאנשים לקיים את היום־יום שלהם. זה לא הזמן הנכון להיות גזברים ומנהלי כספים קטנים".
למה הכוונה?
"זה אומר לקחת סיכונים שהם לא בהתאם לנהלים ולטבלה. יש למעלה מ־120 אלף אנשים שהוציאו אותם מבתיהם. חלקם איבדו משפחות, חלקם מתמודדים עם פגיעה בעסק שלהם. זה הזמן ללכת את האקסטרה מייל ולהבין שאנחנו בסביבה אחרת. נשמעו קולות גם מצד שר האוצר שהכספים הקואליציוניים יוקפאו, אבל אנחנו רואים שהם עדיין עוברים. אין תחושת בהילות וחשיבות אצל מקבלי ההחלטות. צריך לשים את האגו בצד ולשים את האזרחים של מדינת ישראל במרכז״.
איך הממשלה צריכה להתמודד בטווח הארוך?
״צריך להתאים את תקציב 2024 בהיקפו ובמרכיביו לאתגרי השעה. אני מצפה לראות תעדוף של הצרכים והקריטריונים שיקבעו עכשיו: שיקום וסיוע לאזרחים, שיקום וסיוע לעסקים וטיפול בתשתיות. זה אומר בנייה מחדש של היישובים והעסקים שנפגעו, והארכת תקופת הסיוע הכלכלי כמו למשל הלוואות בערבות מדינה לעסקים שצריכים סיוע. כשנצא מהמצב הזה נוכל למקד את היכולות והמשאבים כדי להאיץ את ההתאוששות. חלק משיקום התשתיות ייקח עוד שנים. הטיפול בפרט עוד יהיה ארוך, גם הטיפול הפסיכולוגי. משרד הרווחה והבריאות יצטרכו לתת כאן יד".
לפי תחזית מודי'ס, המשק יתכווץ ב־2024 והגירעון יזנק ל־7%. יש דרך למנוע את זה?
״כדי להקטין את התקופה שבה תהיה פגיעה בתוצר, צריך לאפשר לאזרחים ולעסקים הקטנים והבינוניים את הפלטפורמה הכי נוחה לחזור לעסקים כרגיל כמה שיותר מהר. הם צריכים בעיקר הלוואות בערבות מדינה והתגייסות של המערכת הבנקאית שיודעת לפרוס הלוואות ולהקפיא את חלקן, כדי לקחת חלק באותו תהליך של שיקום״.
האם משקיעים ידירו את רגליהם מישראל עוד יותר אחרי המלחמה?
"ישראל היא מדינה עם פוטנציאל. היא לא סתם סטארט־אפ ניישן. המשקיעים הדירו את רגליהם בגלל השסע החברתי ואי הוודאות המשפטית וחשש שתפגע עצמאות המוסדות. ככל שנגיע למצב שהמלחמה תסתיים, אני מעריך שלא נחזור מיד לטיפול ברפורמה המשפטית אלא נעסוק בבניין הארץ. ככל שנהיה במצב הזה, יש אמון בביצוע ובתשואות שאפשר לקבל על השקעות בישראל".