סגור
טים פו מעצב וארכיטקט פנאי
טים פו. "תמיד יהיה ביקוש לסטארכיטקטים, כמו ביקוש לפרארי" (צילום: אוראל כהן)

"אני מזהם את הרשת בדימויים ומוזיל את ערכי האדריכלות"

טים פו, מהמשרד של זאהה חדיד בלונדון, הוא הכוכב הגדול ביותר היום בשמי האדריכלות, ולא בגלל בניינים שתכנן. בזכות בינה מלאכותית הוא יוצר דימויים יפהפיים של מבנים, מעלה אותם לאינסטגרם וזוכה במאות אלפי שיתופים. בראיון מיוחד לכלכליסט הוא מודה: "אני נותן לקהל דברים שהוא רוצה לראות, אבל זו לא ארכיטקטורה"

טים פו, כוכב עולה בשמי האדריכלות העולמית, לא גזר לאחרונה סרט באף פרויקט עוצר נשימה באחת מבירות העולם. פו, רק בן 30 ושכיר במשרד של זאהה חדיד בלונדון, ובכל זאת בשנה האחרונה הפך לשם הרותח בתעשייה, עם הזמנות לכנסים בכל העולם ו־128 אלף עוקבים באינסטגרם, שם הוא מעלה דימויים ארכיטקטוניים עתידניים עוצרי נשימה. לפני כחודשיים אף השיק ליין משלו למותג אופנת הרחוב "Spayground". וכל זה, בזכות המעמד המיוחד שלו כמבשר התכנון בבינה מלאכותית, שלא חושש לרתום יצירות מופת בשם הרעיון, כמו למשל בהדמיה של חדר שינה בהשראת הציור "ליל כוכבים" של ואן גוך שנעשתה באמצעות תוכנות Midjourney ו־Dall-E, וכבר זכתה בעשרות אלפי לייקים.

2 צפייה בגלריה
עיצוב ע"י בינה מלאכותית שהפכו את טים פו מעצב וארכיטקט לכוכב עולה פנאי
עיצוב ע"י בינה מלאכותית שהפכו את טים פו מעצב וארכיטקט לכוכב עולה פנאי
עיצובי הבינה המלאכותית שהפכו את טים פו לכוכב עליון. "בהנחה שכסף הוא לא מגבלה, אני לא רואה שום סיבה לא לבנות אותם"
(קרדיט: tim fu)

לפחות בכל הנוגע לביטחון עצמי וסוואג, מעמדו כסטארכיטקט לעתיד מובטח. "אנחנו נכנסים לעידן של פרמטריות, כפי שפטריק שומאכר (שותפה של זאהה חדיד ומוביל המשרד מאז מותה ב־2016 — ר"ד) מכנה זאת", הוא מצהיר בריאיון שנערך עמו בתחילת החודש בתל אביב, במסגרת השתתפותו כדובר המרכזי בכנס האדריכלות והעיצוב "Future Perfect" של פורטפוליו ואגודת מעצבי הפנים בישראל. "זה השלב הבא של תנועות תרבותיות ואמנויות".
אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, היא שמו של תחום חדש של תכנון ועיצוב שנעשים על ידי מחשב — להבדיל מתכנון בעזרת מחשב אך בהנהגת אדריכל. פו עצמו התחיל לעסוק בה לפני פחות משנה, כשיצאה גרסה 3 של Midjourney. "החלטתי להתנסות איתה בזמני הפנוי ולהעלות דברים לאינסטגרם כשבאותו זמן היו לי כמה אלפי עוקבים בודדים, סתם כדי לראות איך אנשים מגיבים לתוכן הזה. ומשם זה צבר תאוצה".
איך זה עובד?
"הרעיון, בפשטות, הוא להקליד טקסט שמייצר תמונות. הבעיה היא להגיע איתו לתוצאה שאתה רוצה. לכן פיתחתי מתודולוגיה שעוזרת לכוון את הבינה המלאכותית: מקלידים את הטקסט, וכשמתקבלים הדימויים עושים קונפיגורציה לטקסט על בסיס התוצאה כדי להגיע לדימוי הרצוי. מעל הכל נדרשים רקע אדריכלי והבנה של אסתטיקה, קומפוזיציה, בדומה למה שצלם צריך להבין כדי לצלם תמונה".
למה הכוונה?
"האקט הטכני של טקסט פרומפטינג — הפיכת תיאור מילולי לוויזואלי — הוא קל, אבל עקרונות היסוד של החוש החזותי וההבנה של כל הניואנסים זה מה שהופך את האמנות הזו למורכבת. הכוונה לתהליך שמגיע אחרי כן: לבחור תמונה אחת, להמשיך את תהליך הפיתוח והשכלול באמצעות מילים נוספות, לקבל עוד תמונות, לדייק גם אותן, וכן הלאה. תהליך קבלת ההחלטות הזה דומה לשל אוצר במוזיאון, שנדרש האינפוט שלו כדי לבחור את היצירות המתאימות, ואני משתמש בכלים האלה כסוג של מחקר שמטרתו להבין מה אנשים רוצים לראות ברשתות החברתיות".
אנחנו עומדים לפני מהפכה?
"לאורך ההיסטוריה היו כל כך הרבה מקרים מקבילים. הדומה ביותר בעיניי בהיקף היא המהפכה התעשייתית — אז התשובה היא כן. הרבה מלאכות, שקשורות בעבודה ידנית, נעלמו אז. אבל האנושות הסתגלה לאוטומציה ובהמשך גם הועצמה על ידיה. הדור המבוגר יצטרך להתמודד עם ההשלכות, אבל עבור הדור הצעיר, שנולד לתוך העולם החדש הזה, זה יהיה טבעי, הם ידברו לבינה המלאכותית כאילו זו שפת האם שלהם. אז זה עוד שלב ואין פה שום דבר חדש מבחינה ההיסטוריה האנושית".
טים פו (Fu) נולד בקנדה ולמד אדריכלות באוניברסיטת ריירסון בטורונטו. הוא התמחה במשרד אדריכלים בכווית, עבד בהונג קונג, והמשיך לתואר שני בבית הספר לאדריכלות AA היוקרתי בלונדון. "אני מעריץ של רם קולהאוס וזאהה חדיד ושם שניהם למדו, זו די אגדה אדריכלית", הוא מסביר את הבחירה. אחרי ששימש כיועץ עיצוב במשרד האדריכלים של הסטארכיטקט הדני ביארקה אינגלס BIG, התקבל ב־2021 לעבודה ב"זאהה חדיד קוד", זרוע המחקר לעיצוב חישובי של המשרד שם תפקידו הוא לשמש כמפקח על בנייה של פרויקטים, ולהיות בקשר עם הקבלן בשטח — כך, למעשה, הוא משמש בשני קצותיו של התהליך האדריכלי.

2 צפייה בגלריה
עיצוב ע"י בינה מלאכותית שהפכו את טים פו מעצב וארכיטקט לכוכב עולה פנאי
עיצוב ע"י בינה מלאכותית שהפכו את טים פו מעצב וארכיטקט לכוכב עולה פנאי
"בינה מלאכותית לא תוכל להחליף אדריכלים. התהליך אמור להבין את צורכי הלקוח שהוא בסוף בן אדם. ולכן צריך אדם שיפרש את התוצאות של המכונה"
(קרדיט: tim fu)

נכון להיום, אין פרויקט אדריכלי משמעותי שעוצב בידי בינה מלאכותית ושבנייתו הסתיימה. הפרויקט היחיד שפו עצמו הביא לידי מימוש הוא של עמוד איוני, ששואב מיוון העתיקה, עם טוויסט "חדידי־עתידני" כלשונו, שמוצג בימים אלה בביאנלה בוונציה. "יצרתי קונפיגורציה תלת־ממדית על סמך דימויים דו־ממדיים, ומסרתי לסתת אבן מגרמניה מודלים שהוא יוכל ליצור את העמוד על בסיסם", הוא מספר.
פו חוקר לא מעט את מה שהוא מכנה "האינסטגרמיזציה של האדריכלות", שבמסגרתה אנשים חווים כיום אדריכלות באופן ראשוני דרך המדיה החברתית, מה שמרדד את החוויה האדריכלית לכדי סלפים עם בניינים. "אני לא חף מאשמה בעניין הזה — אני יותר יוצר דימויים מאדריכל", הוא מודה. "אני מזהם את הרשת עם תוצרים חזותיים של בינה מלאכותית ומוזיל את הערכים העמוקים של האדריכלות, וזוכה להצלחה ותשומת לב בזכות זה, כולל הזמנות לכנסים בינלאומיים, רק כי נכנסתי לתחום מוקדם והצלחתי לנצל את הפלטפורמה לצרכיי, ולתת לקהל את הדברים שהוא רוצה לראות, אבל זו לא אדריכלות. זה משהו נפרד, כרגע אפשר לתפוס אותו כצורת אמנות".
אז הכלים האלה טובים למשהו חוץ מכדי ליצור באמצעותם דימויים יפהפיים?
"כרגע הטכנולוגיה הזו שימושית עבורי ליצירת רעיונות, ומסייעת לסיעור מוחות והעצמה. לפעמים אתה פשוט תקוע בשלב קונספטואלי של עיצוב, ועובר על פינטרסט, גוגל תמונות ואינסטגרם כדי לקבל השראה. בינה מלאכותית זה אותו דבר רק על סטרואידים, עם דיוק שמאפשר למצוא את מה שכל הזמן חיפשת. תחשבי על זה ככה: זה בסיס נתונים שיש בו 400 מיליון דימויים ומסוגל לייצר פחות או יותר כל דימוי שתרצי. כמובן שיש לו מגבלות — הוא לא תמיד יכול לייצר תוכנית אדריכלית איכותית ובת־מימוש, אלא רק את הקונספט הכללי שאותו אפשר לפתח ולשייף".
ההדמיות האדריכליות שאתה מעלה לאינסטגרם הן בכלל בנות־מימוש?
״בהנחה שכסף הוא לא מגבלה, אני לא רואה שום סיבה שהן לא יהיו, מאחר שרוב העיצובים שלי מעוגנים בריאליזם — וברקע שלי כאדריכל, כמובן״.
אגב זה, התוכנות הללו לא גורעות ומייתרות את המיומנות והכישרון שלך כמעצב?
"במשרד תמיד אומרים לי דברים כמו: 'אתה מוסר את השליטה לבינה המלאכותית!'", הוא מחייך, "ואני תמיד אומר שזאהה חדיד בעצמה הפקידה את העיצוב בידי המתמחים שלה. היא נתנה להם כמה רעיונות כלליים והם היו חוזרים אליה עם מגוון דימויים, אבל כך או כך, בסוף היא זו שבחרה והנחתה את התהליך. הכלים האלה הם כמו צבא של מתמחים שעומד לרשותך ומעצים אותנו כאדריכלים, כי פתאום יש לנו כוח של שפע, של בחירה ושל היכולת להתקדם ולהתמקד — לעשות את הבחירה הנכונה".
אתה רואה בטכנולוגיה הזו כלי, ישות או משהו שהוא בין לבין?
"במובן מסוים זה שניהם. מצד אחד, כמובן שזה כלי כי בני אנוש משתמשים בו, אבל זה כלי שתורם לתהליך היצירתי, ולכן מבחינתי זה שיתוף פעולה של אדם־מכונה בשלב הרעיון, והוא משנה את האופן שבו אנחנו חושבים על שימוש בכלים. ולכן ניתן, פוטנציאלית, להשית משמעויות חדשות על המונח כלי. באופן מסורתי, כלים לא לוקחים חלק בשלב הרעיון, אלא בשלב הייצור או בחלק השני של שלב העיצוב. כעת הבינה המלאכותית מאפשרת למכונות לקחת חלק בעולם העיצוב ולהפוך לחלק מהיצירה עצמה. המכונה יכולה ליצור לבדה אבל זקוקה לאדם שישפר את מה שעשתה, והאדם יכול כמובן ליצור לבדו אבל המכונה מעצימה אותו".
כשפו נשאל אם בינה מלאכותית לא תשתלט על משרות בתחום אדריכלות, הוא משיב ש"היא לא תוכל להחליף אדריכלים, מכיוון שהמקצוע הזה מקיף הרבה מאוד דברים — אדריכלות היא התהליך כולו, מקונספט לפרטי העיצוב ללהבין את צורכי הלקוח שהוא בסופו של דבר בן אדם. ולכן צריך אדם שיפרש את התוצאות של המכונה. כרגע אנחנו יכולים לדבר על האופן שבו הבינה המלאכותית מחליפה היבטים מסוימים בעבודות מסוימות".
אז מה כן ישתנה? "מנקודת המבט שלי כמי שנמצא בחזית מהפכת הבינה המלאכותית בעיצוב", אומר פו, "אני חושב שחברות שמייצרות עיבודי תמונה ריאליסטיים יהיו הראשונות להיעלם, כי היכולת והמהירות של הבינה המלאכותית בתחום הן מכה רצינית לתעשיית הגרפיקה הממוחשבת (CGI) שהיום מרוויחות לא מעט כסף על כל דימוי. היום אין שום היגיון לשלם הרבה כסף כשאפשר פשוט להורות לבינה המלאכותית לחקות סגנון קיים. נכון שכרגע הטכנולוגיה עדיין לא די אלגנטית כדי להחליף את כל החברות בענף — אבל היא תגיע לשם".
עם יד על הלב, המודלים האלה בכל זאת נשענים על יצירות קיימות של אמנים ואדריכלים בשר ודם. אתה לא רואה בעיה של זכויות יוצרים במה שאתה עושה?
"המכונות הללו מאומנות על מיליונים על גבי מיליונים של פריטי מידע, זה לא יהיה הגיוני להתחקות אחרי המקורות של יצירה כי זה יהיה אינסופי. אז אני נגד זה באופן תקיף, ואני מדבר על זה בכל מקום שאני מגיע אליו. תארי לעצמך מצב שבו צריך לשלם על כל אלמנט קטן שמשמש חלק בסגנון של זאהה חדיד — זה מגוחך, כי סגנונות לא צריכים להיות מוגנים בזכויות. כל הידע האנושי, המשכיות האמנות וההיסטוריה, מושפעים זה מזה. לא היה פוסט־מודרניזם, למשל, ללא מודרניזם. הזכות ליצור ולהתבטא היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר בעיניי, ואסור להגביל אותה בשום דרך. אני לא סומך על החברות הגדולות שיראו במודל כזה הזדמנות קפיטליסטית. זה יהיה נוראי לכל הענף היצירתי".
בעתיד, כשרוב העיצוב ייעשה לכל הפחות בשיתוף מכונה, אנשים יחוו יצירות של פרנק גרי או זאהה חדיד אחרת?
"תמיד יהיה ביקוש לסטארכיטקטים, ממש כמו שתמיד יהיה ביקוש לפרארי אף שרוב האנשים יבחרו לנהוג בהונדה".
חדיד מתה לפני שבע שנים. המשרד עסוק בשימור השפה שלה?
"חד־משמעית, לא. הסגנון שלה היה כזה שהתפתח כל הזמן. זה נכון שמכירים אותה כ'מלכת הקימורים', אבל אם תעברי על הפורטפוליו שלה, תגלי שהסגנון שלה מבוסס על ביטוי של גיאומטריות מזוקקות כפי שהטכנולוגיה שעמדה לרשותה אפשרה לה. וברגע שנכנסה לשוק טכנולוגיה חדשה היא קפצה עליה, שיפרה את הביטוי שלה, כשהרעיון הוא לדחוף את הטכנולוגיה לקיצוניות המהונדסת ביותר שלה. זו הרוח של חדיד — חדשנות וחקר בלתי פוסק של טכנולוגיה חדשה. יש ציטוט מפורסם שלה: 'אסור להפסיק לעשות ניסויים', לכן אני חושב שהיא הייתה מאוד נהנית מהבינה המלאכותית. אומרים לי שהיא הייתה אוהבת את מה שאני עושה, ואני ממש מקווה שזה נכון. כי גם אני מנסה לקחת את הטכנולוגיה לקצה ולראות מה יקרה".