סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק
הייטק עובדים
עובדי הייטק (צילום: בועז אופנהיים)

לראשונה משנת 2008: ירידה במספר המועסקים בהייטק

דו"ח של רשות החדשנות על ההייטק בישראל מצביע על ירידה במספר העובדים בענף של 0.2% ברבעון הראשון של 2023 – לראשונה מאז 2008, לא כולל תקופת החל"ת בקורונה. הסיבות: הכפלת שיעור הפיטורים וקיצוץ במספר המשרות הפנויות

דו"ח של רשות החדשנות ו־SNPI הסוקר את 2022 והרבעון הראשון של 2023, ונעשה בקרב 305 חברות הייטק, מצביע על מגמה ברורה של ירידה חדה בביקוש לעובדי הייטק. על פי הדו"ח, ב־2022 גדל מספר העובדים בהייטק ב־7.4%, ירידה משמעותית בהשוואה ל־2021 שבה מספר העובדים גדל ב־12%. מספר המשרות הפתוחות צנח בחצי ועמד על 17 אלף משרות פתוחות בסוף השנה לעומת כ־33 אלף משרות באפריל בשנה שעברה. שיעור הפיטורים עלה מ־2.6% במחצית השנייה של 2021 ל־4.4% במחצית השנייה של 2022 - שיעור שעל פי כל ההערכות, ב־2023 צפוי עוד לעלות. במחצית השנייה של 2022 צמח מספר העובדים בהייטק בכ־1.3% - שיעור נמוך בהשוואה לשנים האחרונות, כאשר ברבעון האחרון, כלומר הראשון של 2023, ירד מספר עובדי ההייטק והצטמצם ב־0.2%.
כמו ברוב המשברים, הראשונות להיפגע במשבר יהיו החברות הקטנות שלרבות מהן נגמר הכסף במהירות והיכולת שלהן לגייס כספים חדשים או ליצור הכנסות מוגבלת מאוד. על פי הדו"ח, 70% מהחברות שהעסיקו עד 10 עובדים (רובן ככולן סטארט־אפים) שמרו על יציבות או צמצמו את מספר העובדים. עבור חברות אלה, הנמצאות לרוב במצב של "צמיחה או דעיכה", יציבות או צמצום מסמלים במקרים רבים על קשיים עסקיים.
בדו"ח לא הוצגו נתונים על פגיעה במגזרים השונים אך ככל הנראה צפויה פגיעה קשה מאוד בעיקר בנשים העובדות בהייטק. בדו"ח עולה כי חלק משמעותי בפיטורים היה בקרב עובדי כוח אדם, שיווק ומכירות ועוד - תחומים שבהם מועסקות בעיקר נשים. אחת מכל שלוש חברות בינוניות ואחת מכל חמש חברות גדולות פיטרו רק עובדים שאינם בתפקידי מחקר ופיתוח (מו"פ), כלומר החברות הקצו את משאביהן לשמור על ליבת המו"פ. על פי הדו"ח, ניתן לראות ירידה במספר העובדים בתפקידים שאינם מו"פ בחברות עם מעל ל־50 עובדים.
בשיחה עם "כלכליסט" אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "מאז הרבעון הרביעי של 2022 אנחנו רואים נסיגה חדה של ההייטק בישראל. נאסד"ק צלל בשנה האחרונה, גיוסי ההון צללו והתעסוקה עוקבת אחרי זה. אנחנו נראה המשך מגמה של ירידה גם ברבעונים הקרובים. חברות ההייטק מדווחות על המשך פיטורים, הקטנה משמעותית בגיוסי עובדים וגם לא עדכוני שכר"
אחת התופעות המעניינות של החודשים האחרונים היא העדפה של חברות רבות להעסיק בוגרים מתחילים ולאו דווקא עובדים מנוסים כפי שחיפשו בשנים הקודמות. על פי נתוני הסקר, שיעור הג'וניורים בתפקידי מו"פ עלה במחצית השנייה של 2022 ל־26% לעומת 22% ב־2021. "אני כמעסיק ב־2021 ידעתי שלההעסיק ג'וניור ייקח הרבה משאבים ואחרי חצי שנה חוטפים אותו", מוסיף דרור בין. "אבל בשנה האחרונה העזיבה מרצון ירדה מרמה של 13% לרמה של 4% והסיכוי שג'וניור יעזוב קטן ולכן שווה לי להכשיר אותו. אני גם מקבל עובד בעלות נמוכה יותר וגם לא חושש מעזיבה".
למרות ההתאוששות בחודשים האחרונים בנאסד"ק, בישראל עדיין לא מורגשת ההתעוררות אלא להפך, מרבית החברות הראו פסימיות רבה לגבי העתיד הקרוב. הפסימיות נבעה הן מהצעדים שנקטו הרבה חברות רב־לאומיות דוגמת אמזון ומטא בישראל וכן מאי־הבהירות הפוליטית שבעבר התבטאו ברשות החדשנות שיוצרת אי וודאות בתעשיה אשר מקשה על התאוששות בין מאמין שהסיכוי להחלצות מהבור שבו נמצאת התעשייה קיים בעיקר בזכות הביקוש העצום כיום לטכנולוגיה בעולם. "הנושא של גיוון ההייטק קריטי להייטק הישראלי וכל משבר עושה שינוי מבני בהייטק", ממשיך דרור בין. "אנחנו רואים מעבר לבעיות הקשות של האנושות. אמנם הם לא בגודל של שאר ההייטק אבל אלה מנועי הצמיחה של העתיד".
גם מנכ"ל מכון המדיניות SNPI, אורי גבאי, מודאג ממצבו של ההייטק הישראלי: "בחודשים האחרונים התרענו על השילוב המדאיג של השפעות המיתון הגלובלי על ההייטק הישראלי, שנראות באופן ברור בדו"ח זה - יחד עם השלכות אי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. שילוב זה גורם לחברות להקפיא גיוסים, לוותר על העלאות שכר ולפטר עובדים בקצב גבוה. החשש הוא מהעצמת המגמה השלילית, שתסכן את האטרקטיביות והמובילות של ההייטק הישראלי. המשאב האנושי הוא הגורם להובלה הטכנולוגית של ישראל, ובניגוד לאקוסיסטמים אחרים שמושכים כישרונות מכל העולם - ההייטק הישראלי נשען כמעט לחלוטין על הכישרונות ומוסדות הלימוד המקומיים".