סגור
פקק תנועה ב כביש איילון תל אביב
פקק באיילון (צילום: טל שחר)

בלעדי
סמוטריץ' נגד רגב: האוצר מתנגד להקפאת מס הגודש

במשרד האוצר יוצאים נגד המהלך של שרת התחבורה: "המס הוא פתרון מרכזי בהתמודדות עם העומס בכבישים". לשרה רגב אומנם אין סמכות לבטל את המס, אך היא מעכבת אותו – הורתה לחברת נתיבי איילון להקפיא את המכרז ליישומו

משרד האוצר יוצא נגד הקפאת מכרז אגרות הגודש על ידי שרת התחבורה מירי רגב, ופועל להשאירו.
במענה לפניית "כלכליסט" נמסר מטעם האוצר כי "המשרד רואה במס הגודש אחד הפתרונות המרכזיים בהתמודדות עם תופעת הגודש בכבישים". עוד נמסר כי "השקעה בתשתיות כבישים והסעת המונים היא חשובה, אך היא לא מספיקה כדי להפחית את הנזק המשקי של הפקקים. לצד זאת, יש הכרח
להביא לשיקוף העלות של השימוש ברכב פרטי וזאת באמצעות מס גודש". באוצר הבהירו כי הם מקיימים "דין ודברים" עם משרד התחבורה בנוגע לאופן המיסוי והפעלתו.
ביום רביעי פורסם באתר "כלכליסט" כי רגב החליטה להקפיא את מס אגרות הגודש וזאת בהמשך למדיניות שהצהירה עליה, ובהמשך להסכמים הקואליציוניים של הליכוד עם הסיעות החרדיות. ברמת העיקרון, חוק מס הגודש עדיין מופיע בספר החוקים של הכנסת, אך משרד התחבורה הורה לחברת נתיבי איילון האחראית על הקמת התשתית לפרויקט להקפיא את הגשת ההצעות במכרז עד להודעה חדשה – מה שדה פקטו מוביל לאי־קידום המיסוי. חברות רבות התכוונו לגשת למכרז שהוערך במאות מיליונים, ושאותו הובילה חברת נתיבי איילון. ההחלטה להקפיא את ההגשות למכרז ימים בודדים לפני מועד ההגשה גרמה לאובדן משאבים עבורן.
מס הגודש, שבאופן רשמי אמור להיכנס לתוקף במרץ 2025, נועד "לשקף" את הנזק הכלכלי שנוצר בעקבות הגודש בכבישים, ומטרתו היא ליצור תמריץ שלילי לרכבים פרטיים לנסוע בשעות העומס ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית. המהלך צפוי להוביל להכנסות של כמיליארד שקל בשנה למדינה, מתוכם כ־700 מיליון שקל מיועדים למימון תוספות שירות לתחבורה הציבורית ולמימון פרויקט המטרו. העובדה כי תקציב משרד התחבורה תלוי במידה רבה באגרות הגודש מקשה על רגב לבטל אותן לחלוטין, ולכן היא בינתיים רק "מעכבת" את הפרויקט על ידי הקפאת המכרז. בשביל לבטל את מס הגודש באופן סופי יש לבטל את החוק המקורי בשלוש קריאות בכנסת. כמה הצעות חוק פרטיות שנועדו לעשות זאת כבר הוגשו במסגרת הכנסת הנוכחית אך לא קודמו.
הקפאת המכרז היא רק האחרונה שבחלופת המהלומות בין משרדי התחבורה והאוצר במסגרת המו"מ לקראת תקציב המדינה לשנים 2024-2023. הקרב על אגרות הגודש מצטרף למתיחות השוררת בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לרגב, שהיחסים ביניהם מתוחים עוד מהתקופה שבה החליפה רגב את סמוטריץ' במשרד התחבורה. כשנה לאחר אותה החלפה יצא סמוטריץ' נגד המינויים הפוליטיים של רגב וטען שהיא "מחריבה" ו"שורפת כל חלקה טובה" במשרד התחבורה. רגב השיבה שהוא "יורה בנגמ"ש". בממשלה הנוכחית היחסים בין השניים התפוצצו סביב דיוני התקציב. בין השאר, רגב הכריזה ללא תיאום עם האוצר על רפורמה לשינוי תעריפי התחבורה הציבורית
בעלות של 750 מיליון שקל תוספת לבסיס התקציב, ומאז אנשי משרדה ואנשי אגף התקציבים לא הצליחו להגיע לסיכום תקציבי.
תוכנית אגרות הגודש אושרה במסגרת חוק ההסדרים הקודם. לפי התוכנית, גוש דן יחולק לשלוש טבעות (פנימית, תיכונה וחיצונית) שישמשו כאזורי תשלום שונים. התשלום ייקבע לפי חצייה של כל טבעת והשעה ביום: בנסיעה לעבר הטבעת הפנימית בין השעות 10:00-6:30 ייגבה תשלום של 5 שקלים על חציית הטבעת החיצונית, ו־10 שקלים על חציית הטבעת התיכונה או הפנימית; בנסיעה לכל כיוון בין השעות 19:00-15:00 ייגבה תשלום של 2.5 שקלים על נסיעה בטבעת החיצונית ו־5 שקלים לטבעת התיכונה או הפנימית; התשלום המקסימלי ליום לרכב פרטי יעמוד על 37.5 שקל. לדוגמה, רכב שייסע מירושלים למרכז תל אביב בשעות הבוקר ישלם כ־25 שקל. המחירים צפויים להשתנות עם שינויים בעומס. מיסי הגודש לא אמורים להיות מוטלים על רכבים דו־גלגליים, אוטובוסים, רכבי חירום ועל בעלי תו נכה.