סגור
אתר בנייה עליו יוקם מלון שרונה של קבוצת נצבא בתל אביב
אתר בנייה במרכז הארץ. רמת הבטיחות הנמוכה באתרים בארץ מרחיקה את הביטוח (צילום: עמית שעל)

בלעדי
לא משתלם להן: חברות הביטוח זנחו את הקבלנים

הרווחיות הנמוכה והסיכון הגדול בביטוחי בנייה, בין היתר על רקע רמת הבטיחות הירודה, הובילו את חברות הביטוח לצמצם ולייקר את השירות לקבלנים. ההתייקרות הניכרת וחוסר הוודאות מקשים על תמחור פרויקטים והתמודדות במכרזים

רווחיות נמוכה מקבלנים הובילה בשלוש שנים האחרונות את חברות הביטוח לצמצם מאוד את השירות שהן מעניקות לפרויקטי בנייה, והקבלנים מצדם מדווחים על קושי לבטח פרויקטים, על חברות ביטוח שמצמצמות את מחלקות ענף הבנייה ועל תעריפים מופקעים מחברות שעוד מוכנות לבטח. ההתייקרות הניכרת וחוסר הוודאות מקשים על הקבלנים לתמחר פרויקטים ולהתמודד במכרזים.
הקושי לבטח פרויקטי בנייה אינו תופעה ייחודית לישראל, והיא מתחילה במבטחי המשנה הגדולים, בעיקר באירופה. במשך שנים הם סיפקו לחברות הביטוח הישראליות הגנה ויכולת לפזר סיכונים, בעיקר בפרויקטים גדולים, אלא ששינויים כלל־עולמיים ונזקים שספגו בשנים האחרונות, בין היתר מנזקי משבר האקלים, הובילו אותם לקצץ משמעותית בתחומים פחות רווחיים, ובפרט בענף הבנייה, כולל בישראל. לקראת סוף 2019 בדיקה של ענפי הביטוח במדינות השונות העלתה כי ביטוח של פרויקטים קבלניים נחשב לבעל רווחיות נמוכה וסיכון גבוה, בפרט בישראל שבה רמת הבטיחות בעייתית ומספר ההרוגים בתאונות בנייה נחשב גבוה ב־OECD. משתנה ייחודיי נוסף לישראל הוא תביעות הביטוח הלאומי שמופנות ישירות ובמלואן אל חברות הביטוח.
לדברי איציק סימון, מנכ"ל ובעלים של סוכנות ביטוח המתמחה בביטוחי קבלנים, בישראל במקרה של פגיעת עובד הביטוח הלאומי תובע בחלק גדול מהמקרים את חברת הביטוח של הקבלן, ואלו הפכו בעל כורחן למממנות של המוסד לביטוח לאומי בענף הבנייה.
מתן קן־תור, סמנכ"ל ביצוע בחברת הבנייה קן התור, העוסקת בין היתר בשימור מבנים, מספר כי בשנה האחרונה חברות הביטוח לא מעוניינות לבטח פרויקטים מסוימים ומקשות מאוד. "פעם, עד לפני כשנה, היתה לנו ודאות, ידענו כמה משלמים על ביטוח ולא היתה שאלה בכלל. לא הכרנו בכלל את חברות הביטוח, עבדנו מול סוכנים מקומיים. עם הזמן הגענו למצב שפרויקטים לשימור שיש בהם סיכון מסוים מחייבים בחינה של סוקר מטעם חברת הביטוח, ולעתים בעקבות ההמלצה שלו החברה לא מבטחת אותנו. אחת הבעיות המרכזיות היא שאני לא יודע בכמה צריך לתמחר את הפרויקט. בחלק מהמקרים הפרמיה קפצה פי שלושה לעומת שנה שעברה. בביצוע המרווחים לא כאלה גדולים, ולפעמים עליה של חצי אחוז יכולה להפוך את הפרויקט לבלתי רווחי".
איתמר רואי, יזם תמ"א 38, מבעלי החברה לפיתוח וחיזוק מבנים "קטמון הישנה", מספר כי עיקר הפרויקטים של החברה הם מתחום החיזוק, שאותו חברות הביטוח פחות אוהבות: "אלה פרויקטים יותר מורכבים, מדובר במבנים ישנים ולרוב הדיירים ממשיכים לגור בדירה שלהם, כך שקיים ממשק בין עבודות הבנייה לדיירים וחשש לנזק לדירות שלהם. אנחנו מצליחים לבטח, אבל זה עולה לנו הרבה כסף. בעבר הלא רחוק שילמנו כ־50-40 אלף שקל לפרויקט, והיום זה בערך פי שניים".
על מקרה חמור יותר מספרת ראניה זעטוט מחברת סמי זעטוט, העוסקת בעבודות מתכת ובנייה בתחומי תחנות כוח, בתי זיקוק ומתקני חברת חשמל. לדבריה, החברה חוותה לאחרונה סירוב כמעט מוחלט של חברות הביטוח לבטח פרויקטים שלהם, אף שהיסטוריית התביעות שלהם מצוינת: "בהתחלה קיבלנו שיחה שלא ניתן לחדש את הפוליסה, אף שאין נגדנו תביעות ואין לנו תאונות, אבל נאמר לנו שחברת הביטוח לא רוצה חברות מהתחום שלנו, שהוא בנייה תעשייתית והקמת מתקני צנרת ומיכלים עבור מפעלים. זה הכניס אותנו לפלונטר, נבדקנו בכל החברות ונותרנו בלי פוליסה. היה לקוח אחד שהכריח את החברה לבטח אותנו, ושילמנו כמעט 1% מערך החוזה לעומת כ־0.32% ששילמנו בעבר".
סימון מסביר שבסופו של דבר כולם מוצאים פתרונות, אבל המחיר הוא גבוה ועולה בחדות במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים גדולים: "בפרויקט של 20 מיליון שקל ביטוח העבודות הקבלניות יעמוד על כ־80 אלף שקל. אבל בפרויקט של 100 מיליון שקל הן יחפשו מבטחי משנה, והפרמיה תגדל ויכולה להגיע לכ־600 אלף שקל. כשמתקדמים לכיוון ה־200 מיליון שקל יש חברות שיגידו שהן לא במשחק, וזה יכול להגיע גם ל־1% ומעלה מעלות הקמת הפרויקט, ובפרויקטים מורכבים יותר כמו תמ"א ותשתיות מורכבות זה יעלה גם מעבר ל־1%".
צביקה דוד, יו"ר אגף תשתיות וסגן נשיא התאחדות הקבלנים: "כשאתה משתתף במכרז אין לך את הזמן להציג את כל הדרישות לחברת הביטוח, ואתה מתמחר לפי הניסיון. הבעיה היא שעם הזמן נוצר פער שהולך וגדל שמסכן את היציבות של הקבלנים. יש לזה פתרון, והוא שמזמין העבודה יכין את הכיסוי הביטוחי ויתמחר אותו במכרז. יש מזמיני עבודה שכבר עושים את זה, אבל הם גובים עלויות גבוהות יותר, ולא מכסים את כל היקף הביטוח, והקבלן נאלץ לבצע כפל ביטוח".
בכיר באחת מחברות הביטוח אמר ל"כלכליסט" כי מקור הבעיה הוא חברות המשנה שהקשו את התנאים בגלל נזקים רבים שנחשפו אליהם בתחום הבנייה בישראל. לדבריו, ניתן לקבל כיסוי ביטוחי כמעט לכל פרויקט, אך יש הקשחה בתנאים והמחירים מאוד גבוהים. עוד אמר כי ככל שהפרויקט גדול יותר, כך גם הביטוח יהיה יקר יותר, וזה ידרוש מחברת הביטוח למצוא מבטח משנה שיסכים לכסות את הפרויקט. בפרויקטים של 10 מיליון שקל למשל הם יקבלו כיסוי מקומי, אבל בפרויקטים של מיליארד שקל הם יחפשו שחקן חיצוני, וזה מהלך שכעת הוא קשה גם להן.