חשיפת כלכליסט
עסקת כאל לקראת פיצוץ; דיסקונט לנגיד ולאוצר: "בטלו את החובה למכירתה"
רשות התחרות מערימה קשיים על אישור העסקה למכירת אחזקות דיסקונט בחברת כרטיסי האשראי לקבוצת חורש-הראל; בעקבות כך, פנה מנכ"ל הבנק לנגיד ולמשרדי ממשלה, וביקש שיפעלו לביטול ההוראה שמחייבת את מכירת המניות: "לא נעמוד בדד-ליין - מאי 2027"
האם העסקה למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לקבוצת חורש-הראל לקראת פיצוץ? לכלכליסט נודע כי בנק דיסקונט פנה הערב לנגיד בנק ישראל ולמשרדי האוצר והמשפטים בבקשה לבטל את ההוראה לבנק למכור את האחזקה בחברת כרטיסי האשראי. המכתב נשלח על רקע התנאים שמציבה רשות התחרות לביצוע העסקה, בהם מינוי מפקח מטעמה בדירקטוריון כאל ואיסור על מינוי דירקטורים מטעם יוניון - חברת האחזקות של חורש. זאת, בשל האחזקה של יוניון בשליש ממניות סופר פארם, שרשת הפארם של שופרסל היא מתחרה שלה.
דיסקונט, המנוהל בידי אבי לוי, חתם לפני שנה על העסקה למכירת כאל לג'ורג' חורש וחברת הראל תמורת 4 מיליארד שקל. העסקה כפופה לאישור כמה גורמים, כשהמרכזי שבהם הוא רשות התחרות. כפי שנחשף בכלכליסט בשבוע שעבר, הרשות הציבה כתנאי לאישור העסקה שורה של תנאים, שככל הנראה אינם מקובלים על חורש. המשמעות מבחינתו היא רכישת השליטה בכאל, מבלי שתהיה לו יכולת לשלוט בפועל, שכן נאסר עליו למנות דירקטורים מטעמו.
היום האריכה הממונה על התחרות פעם נוספת את המועד לאישור העסקה. דיסקונט מחויב למכור את מניותיו בכאל (72%) עד מאי 2027 בעקבות רפורמת שטרום והרפורמה לבנקים קטנים. הבנק טוען במכתב כי אם העסקה לא תאושר בתנאים סבירים, ולאור הקשיים שמערימה הרשות, הרי שאין כמעט סיכוי לאתר רוכש חלופי בלוח הזמנים שנוצר. לדברי דיסקונט, מאחר שבמשך שנה עדיין לא התקבל אישור, אף רוכש לא יוכל לעמוד בלוח זמנים קצר יותר.
כזכור, העדיף דיסקונט את ההצעה של חורש והראל על זו של מוטי בן משה, שלדעת רבים היה עובר את משוכת הרשות באופן קל יותר. ואולם בבנק טוענים כי גם לבן משה יש אחזקות שיקשו על קבלת האישור.
הבנק מתייחס במכתב גם לאפשרות ההנפקה, שלה הוא נדרש במקרה שהעסקה לא תצא לפועל. לדבריו, הבינלאומי, שמחזיק ביתרת המניות של כאל (28%), הצהיר בשיחות לא פורמליות כי הוא מתנגד להנפקה. לבינלאומי יש זכות וטו על מהלך הנפקה, וכל עוד הוא מחזיק במניות בכאל, החברה לא יכולה לקבל היתר לפעילות של בנק רזה.
דיסקונט טוען כי מעשית הוא לא יכול לבצע עסקה אחרת בכאל או להוציא לפועל מהלך שונה; לכן, הבנק מבקש ממשרדי הממשלה לבטל את ההוראה לדיסקונט להיפרד מכאל. הבנק טוען כי ביד אחת המדינה מכריחה אותו למכור, וביד השנייה רשות התחרות מציבה תנאים שהופכים את העסקה לבלתי אפשרית עבור הרוכש. "גם אם נקבל ארכה ארוכה, לא נוכל להביא רוכש אחר", טוען דיסקונט, ומוסיף שהדרך היחידה למנוע נזק גדול לבנק היא לבטל את ההוראה למכור או להנפיק. אי קיום העסקה במתכונת הנוכחית, טוען דיסקונט, הוא פגיעה משמעותית ברפורמות הבנקאות ובבנק עצמו.
למעשה, דיסקונט טוען שאם העסקה מול חורש תיפול, הרי שרפורמת שטרום ורפורמת הבנקים הקטנים, ששתיהן נועדו להגביר את התחרות, ייפגעו ולא יגשימו את מטרתן. זו הסיבה שהבנק מבקש לבחון מחדש את חובתו למכור את כאל. המשמעות של נפילת העסקה, טוען דיסקונט, היא גם אי יישום רפורמת הבנקים הרזים.
