ועדת השרים לחוק ההסדרים אישרה את רפורמת הבנקים הרזים
הוועדה אישרה את הרפורמה שתאפשר לגופי אשראי חוץ-בנקאיים לקבל רישיון "בנק רזה" וליהנות מרגולציה מקלה, ויכולת לגייס פיקדונות. אך המועמדות המרכזיות להפוך לבנקים קטנים – חברות כרטיסי האשראי - ממתינות לטיוטת השינויים שבנק ישראל צפוי לפרסם בשבועות הקרובים
ועדת השרים לתיקוני חקיקה - שדנה בסעיפים השונים של חוק ההסדרים - אישרה את "רפורמת הבנקים הרזים". כעת, הרפורמה ממתינה לאישורה בכנסת במסגרת חוק ההסדרים שילווה את התקציב הקרוב. מדובר ברפורמה הפיננסית המשמעותית ביותר שמשרד האוצר ובנק ישראל קידמו מאז רפורמת שטרום ב-2016, וכמו במקרה של כל רפורמה משמעותית – מדובר בצעד שנוי במחלוקת. הסעיף המרכזי ברפורמה הוא מתן אפשרות לקבל רישיון בנקאי רזה עם רגולציה מקלה, מה שיאפשר לגופים חוץ בנקאיים לגייס פיקדונות מהציבור. לכך יש שתי השלכות: הראשונה – הגברת התחרות בשוק הפקדונות, והשנייה והחשובה יותר – הגברת התחרות בשוק האשראי, בדגש על אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים – ענפים שבהם התחרות נמוכה יחסית.
נרחיב: בבסיסו, בנק הוא גוף שמוסמך לקבל פיקדונות מהציבור ולהעמיד אשראי. כיום, יש הגדרה חוקית אחת לבנק, והיא מחייבת עמידה ברגולציה מחמירה ועלויות כבדות, שנועדו להגן על הציבור ולשמור על יציבות המערכת, אך גם מציבות מחסום בפני שחקנים חדשים. לא במקרה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו הוא היחיד שהוקם והחל לפעול בארבעת העשורים האחרונים, וגם הוא עבר דרך ייסורים לא קצרה עד לקבלת הרישיון. הרפורמה כאמור מגדירה קטגוריה חדשה - "בנק קטן" ־ כגוף בעל נכסים של עד 50 מיליארד שקל. לשם השוואה, בסוף 2024 עמד היקף הנכסים במערכת הבנקאית על 2.7 טריליון שקל. בנק קטן יזכה להקלות רגולטוריות שיקלו על קבלת רישיון, במטרה שיחזק את התחרות הקמעונאית ויאפשרו לו להציע ריביות אטרקטיביות על פיקדונות ואשראי. בשונה מבנקים רגילים, הבנקים הקטנים יוכלו לפעול במודל עסקי גמיש, כלומר, פטורים מהחובה להציע את כל סל השירותים הבנקאיים, ויוכלו להתמקד בסקטור מסוים.
הקלות אלו כוללות דרישות יחס הון, נזילות ומינוף מקלות; פטור של עשר שנים ממגבלת שכר בכירים; אפשרות עקרונית לשיווק ביטוח וייעוץ פנסיוני; ופטור זמני מחובות הבנקאות הפתוחה וניוד חשבונות. ההקלות אינן אחידות: מדרגה ראשונה – נכסים עד 15 מיליארד שקל; מדרגה שנייה – עד 50 מיליארד שקל.
את הרפורמה ניתן לראות כהרחבה של רפורמת שטרום, שהעניקה לחברות כרטיסי האשראי עצמאות פורמלית, אך הן נותרו תלויות במידה רבה בבנקים. הרפורמה הנוכחית שואפת להעניק להן את הכלים להתחרות בבנקים. לכן, שלוש חברות כרטיסי האשראי: ישראכרט, כאל ומקס, הן המועמדות הטבעיות להפוך לבנקים קטנים, כשלצד זאת גם גמא – חברת האשראי של הפניקס, נחשבת למועמדת מרכזית.
אמנם אין עוררין על כך שמבחינה רעיונית זוהי רפורמה בעלת פוטנציאל לחולל שינוי עמוק בענף הקמעונאי, שבו שילוב של אדישות צרכנית ואוריינות פיננסית נמוכה סייעו לבנקים לשבור פעם אחר פעם שיאי רווחיות, מבלי להזיע יותר מידי. אך לצד זאת, חברות כרטיסי האשראי מקפידות להבהיר שהן יהפכו לבנקים רק אם הרגולציה תהיה אטרקטיבית מספיק עבורן. הרפורמה שאושרה כעת בוועדת השרים מהווה רק תמונה חלקית, זאת מכיוון שגם בנק ישראל אמור להציג שינויים משמעותיים בהוראות הפיקוח על הבנקים. בשבועות הקרובים הוא צפוי לפרסמם.
במקרה של חברות כמו גמא, השאלה המרכזית היא האם הן יצטרכו לוותר על חלק מהפעילות החוץ-בנקאית שלהן כדי להפוך לבנק קטן. כך לדוגמא, לא ברור האם גוף חוץ-בנקאי שמעמיד משכנתאות ללא מגבלות כמו שיעור המינוף ומשך הלוואה שחלות על הבנקים, יהיה נתון למגבלות אלו. חלק משמעותי מהרווח של גופים אלו נובע מכך שהם יודעים להרוויח במקומות שהבנקים לא יכולים מבחינה רגולטורית לפעול.
לפי הרפורמה, למפקח על הבנקים תהיה הסמכות להרחיב ולעדכן את רשימת הפעילויות שמותרות לבנקים קטנים, כך שגופים חוץ־בנקאיים שיקבלו רישיון בנק יוכלו לשמור על פעילותיהם הנוכחיות, אך כאמור, השאלה היא היכן יוצב הגבול.
בנוסף, השאלה היא לא רק על מה החברות החוץ-בנקאיות יצטרכו לוותר, אלא גם מה פוטנציאל הרווח. כיום, רוב החברות מגייסות הון בריבית של כ-5% (פריים מינוס אחוז). מנגד, בנקים קטנים כמו וואן זירו ובנק ירושלים מציעים פיקדונות בריבית של 4-4.5%. לכן, השאלה היא האם המרווח של חצי אחוז שווה עבור אותן חברות את האופרציה השלמה של קבלת רישיון לבנק קטן, ועלויות הרכשת לקוח.
ביקורת מרכזית נוספת שהועלתה היא כנגד הסעיף שמאפשר לחברות החזקה פיננסית להחזיק בבנק קטן, בתנאי אחד: שמגבלת הנכסים תהיה עד 2.5% מסך הנכסים במערכת הבנקאית, כששר האוצר ונגיד בנק ישראל יוכלו לאשר את הגדלת התקרה עד ל-5%. כלומר, קבוצות הביטוח והפיננסיי יוכלו להחזיק בבנקים קטנים. כך למשל, גמא, שמוחזקת כאמור בידי הפניקס, תוכל להפוך לבנק קטן, והפניקס יוכל להמשיך להחזיק בה כל עוד סך נכסיה לא עולה על 5% מסך נכסי המערכת הבנקאית.
המשמעות היא שכ-20 שנה אחרי ועדת בכר, שהוציאה את קרנות הנאמנות מידי הבנקים והעבירה אותן לגופים המוסדיים, בשוק שוב יווצר מצב שבו גוף אחד כולל גם פעילות בנקאית וגם פעילות בקרנות נאמנות, באופן שעלול לייצר ניגוד עניינים.
נקודה מעניינת נוספת היא שהרפורמה תאפשר לקבוצות פיננסיות לרכוש את שלושת הבנקים הקטנים: וואן זירו, בנק ירושלים והבנק הדיגיטלי החדש אש, שעדיין לא החל לפעול. אמנם הרפורמה נועדה להגדיל את מספר השחקנים על המגרש, אך ייתכן שבפועל מספר השחקנים יצטמצם. עם זאת, ההצלחה המיוחסת לרפורמת בכר למשל טמונה בכך שהיא לא רק שיכפלה את מספר השחקניות בסקטור העסקי, אלא גם יצרה שחקניות תחרותיות.
לצד זאת, בבנק ישראל ובמשרד האוצר מקווים מאוד שהרפורמה תעודד שחקנים זרים להיכנס לפעול בשוק המקומי. לפני כשבועיים, בועוידת התחזיות של כלכליסט, המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי הביע אופטימיות ביחס לכניסה אפשרית של שחקנים קטנים חדשים למערכת הבנקאית: "אחרי מהלכים שונים שעשינו כדי לעודד את התחרות, המטרה היא להביא שחקנים חדשים שיוכלו להשתמש בתשתיות שהכנו. ההצלחה תהיה כשנראה יותר מגוף אחד, כמו חברות כרטיסי אשראי או גופים חוץ בנקאים, שייכנסו לעולמות שהם לא נמצאים בהם כיום, כשבעיקר מדובר בעולמות הפיקדונות, מאחר שבאשראי הם כבר נמצאים".
"כניסה של שחקן זר תהיה בהחלט הצלחה ונרשמה כבר התעניינות מצד גופים זרים. אני לא יודע אם זה יקרה בשנה הקרובה אבל בשנתיים הקרובות נראה גוף זר אחד לפחות שיקבל רישיון לפעול בישראל".
