מתי סירוב דייר בהתחדשות עירונית נחשב לגיטימי?
עו"ד לילך כהן שמיר, מומחית להתחדשות עירונית, מדברת על המקרים שמזכים בעל דירה להתנגד לפרויקט פינוי-בינוי, איזו מערכת שיקולים מנחה את בית המשפט, ומה קורה כשדייר סרבן עומד בסירובו עד הסוף
בתי המשפט מחדדים בשנים האחרונות עמדה שזכות הקניין אינה מקנה לבעל דירה זכות וטו על פרויקט שלם, אך עדיין יש מקרים שבהם הסירוב לגיטימי. מדובר בדייר שנגרם לו נזק אישי אמיתי שאינו מצדיק את הפגיעה בזכות הקניין שלו.
המקרים קבועים בחוק פינוי-בינוי, והם כוללים עסקה שאינה כדאית כלכלית, קשישים שאינם מקבלים את המגיע להם לפי החוק, ו"סעיף סל" המאפשר התנגדות בכל מקרה של פגיעה בלתי סבירה.
כדוגמה לאחרונה, בית המשפט המחוזי בתל אביב המליץ לשכניו של דייר סרבן למשוך ערעור נגד פסק דין שקבע כי סירובו מוצדק, ונפסק לו פיצוי של כ-650,000 שקלים.
כשבית המשפט מכריע, הוא מאזן בין הצורך הלאומי בפינוי-בינוי וזכות שאר הדיירים לממש את רכושם, לבין הנזק האישי לדייר המתנגד. למשל, בעל עסק שייסגר ויאבד הכנסה של חודשים זכאי לפיצוי נוסף.
מה אם הסרבן עומד בסירובו? כהן שמיר אומרת שבית המשפט יכול לחייבו בהוצאות גבוהות ולמנות כונס לצורך חתימות שיפעל בשמו.
צפו בכתבה המלאה ותלמדו מתי סירוב נחשב לגיטימי וכיצד מתמודדים איתו? >>
