הדו"ח שחושף: איפה ממוקמת ישראל במירוץ ה־AI?
מאחורי האמירויות ואירלנד: ניתוח מעמיק של בנק אוף אמריקה מראה כי ישראל מצטיינת בהשקעות פרטיות, מספר סטארט־אפים, פעילות שבבים וטאלנט ב־AI, אך מפגרת בהשקעה הממשלתית, בזמינות אנרגיה ובמשאבי טבע רלוונטיים
ארה"ב וסין שולטות ללא עוררין בעולם ה־AI, אבל מי המדינות שעשויות להתמודד מול שתי המעצמות בעתיד הקרוב? דו"ח מיוחד של בנק אוף אמריקה שהגיע לידי כלכליסט, מדרג את המדינות "המתמודדות" על המקומות השלישי והלאה במרוץ הבינה המלאכותית העולמי. אף אחת מהן עוד לא קרובה לארה"ב וסין, שמחזיקות גם במודלים של שפה שעליהם מבוססת כל התעשייה היום, אבל מהוות את השכבה הבאה, כזו שיכולה ליהנות מהאצה בצמיחה בטווח של שלוש עד 10 שנים, אם יעשו כמה דברים נכון. ישראל מדורגת במקום טוב בפרמטרים רבים, אך מצד שני, מדינות כמו איחוד האמירויות ודרום קוריאה עוקפות אותה כמעט בכולם, ומדינות כמו קנדה, שוויץ, הולנד וסינגפור בחלקם. כרגיל, ישראל בולטת לטובה בפרמטרים שקשורים ליזמות וכוח אדם, אך נמצאת בחיסרון בכל הנוגע להשקעה ממשלתית, עלויות של תשתיות ומגבלה מובנית של היעדר כמעט מוחלט של משאבי טבע כגון מינרלים ומתכות.
הדו"ח של בנק אוף אמריקה בוחן את ביצועי המדינות בטווח הקצר, בעיקר במדדי בניית התשתית והחומרה, ובטווח הארוך – שבו אימוץ ה־AI אמור להוביל לצמיחה בפריון הכלכלי. דרום קוריאה נמצאת בצמרת הדירוג הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, איחוד האמירויות בולט לטווח הארוך עם שיעור השימוש הגבוה בעולם ב־AI בשוק הארגוני שמגיע ל־70% ומדיניות ממשלתית, שנסמכת כמובן על זמינות גבוהה של משאבי אנרגיה. היעד שהציב לעצמו איחוד האמירויות הוא להפוך למדינה המובילה ב־AI עד 2031.
במדדי הטווח הקצר, שמתייחס לטווח של עד שלוש שנים ומורכבים משורה ארוכה של קריטריונים, החל מהשקעות ועד זמינות של מינרלים ויציבות שוק העבודה, ישראל מדורגת במקום ה־12 מתוך 30 כלכלות שנבדקו. ישראל מדורגת במקומות הגבוהים ביותר בהשקעה של קרנות פרטיות בחברות AI, במספר חברות ה־AI וגם בשרשראות אספקה, אך מפגרת בכל המדדים שקשורים לזמינות של אנרגיה, מינרלים ותשתיות פיזיות עבור חוות שרתים שתומכות בבינה מלאכותית. ישראל מפסידה את הבכורה במקרה זה למדינות כמו קנדה, אוסטרליה, נורבגיה וצרפת.
במונחי ההשקעות של המגזר הפרטי, ישראל ניצבת במקום החמישי העולמי עם 19 מיליארד דולר שהושקעו בחברות שקשורות ל־AI בין 2013 ל־2025. ישראל נמצאת גם במקום החמישי, שוב אחרי ארה"ב, סין, קנדה ובריטניה, במספר החברות בתחום. קריטריון נוסף שבו מצטיינת ישראל הוא זמינות טאלנט עם מומחיות ב־AI, אם כי המתודולוגיה בדירוג זה מבוססת בעיקר על הרשת החברתית המקצועית לינקדאין ולכן לא בהכרח מדובר בנתונים אובייקטיביים, בעיקר אם מכירים את האופי הישראלי. ב־2025 ישראל היתה מדורגת במקום הגבוה ביותר בעולם בריכוז טאלנט ב־AI עם 2.1% מהחברים בלינקדאין שרשומים כישראלים. במקומות הבאים אחריה היו סינגפור עם 1.8% ולוקסמבורג עם 1.6%, כאשר מחברי הדו"ח מציינים כי יתרון של מדינות קטנות ומפותחות בולט בהקשר זה מאוד. איפה ישראל מדורגת נמוך? בהשקעות הממשלתיות היא אפילו לא בעשירייה הפותחת. כך גם בכל הנוגע למוכנות אנרגטית, שבה היא מדורגת רק במקום 19 ובמקום ה־22 מתוך 30 בסעיף של עלויות הקמת דאטה סנטרים. מדובר בדירוג נמוך לאור מאגרי הגז הטבעי של ישראל ופריחת חוות השרתים החדשות. מה שמשפר מעט את מצבה של ישראל בהקשר זה הוא תעשיית השבבים המפותחת שלה, שהופכת אותה לשחקנית משמעותית בשרשרת האספקה של שבבי AI לארה"ב.
במדדי הטווח הארוך, שמסתכל קדימה לשלוש עד עשר השנים הקרובות, נבחנות יכולות המדינות לתרגם את אימוץ הבינה המלאכותית לרווחים כלכליים משמעותיים – הגביע הקדוש של הטכנולוגיה. הטווח הרחוק נבדק במדדים מורכבים יותר כמו יכולת הסתגלות של כוח האדם והכלכלה, וכן ההתפשטות של AI – והתמונה מבחינתה של ישראל די דומה. הדירוג הכולל של ישראל במדדי הטווח הארוך גבוה מעט מזה של הטווח הקצר וממקם אותה במקום העשירי מעל מדינות כמו הולנד, גרמניה וטייוואן. היא מדורגת גבוה במדד יכולת ההסתגלות שכולל גמישות עסקית ויכולות מחקר ופיתוח וגם בחלחול של הטכנולוגיה באקו סיסטם. בבנק אוף אמריקה ציינו גם כי ישראל חשופה מאוד לשיבושים בשוק העבודה שינבעו מאימוץ AI עקב ריכוז גדול של משרות צווארון לבן שדורשות יכולות קוגניטיביות גבוהות, כפי שהדבר מוגדר בדו"ח. עם זאת, הגיל החציוני הנמוך יחסית בישראל, מול מדינות אירופה שסובלות מהזדקנות האוכלוסייה, יחד עם יכולת ההסתגלות הגבוהה, מקזזים את הסיכון – וצפויים לאפשר להשתמש ב־AI כמנוע צמיחה ממשי ולא רק ככלי לפיצוי על מחסור כוח אדם. הדו"ח של בנק אוף אמריקה מנסה לחמוק ממוקשים של גיאופוליטיקה ומציין רק באופן כללי ביותר כי הגבלות יצוא ושיקולי ביטחון לאומיים עלולים להשפיע לרעה על הגישה למודלים מתקדמים של AI ולתשתיות מחשוב.
