הקרנות הביטחוניות המנוהלות השיגו תשואה טובה, הקרנות המחקות עוד יותר
הטיסה של החברות הביטחוניות הישראליות לא נעלמה מעיני המשקיעים, אבל רק לאחרונה החלו לצוץ קרנות שמאפשרות השקעה בסקטור המקומי ולא במניות בודדות. נכון לעכשיו, הקרנות המנוהלות קצת מאחור, אבל זה יכול להשתנות
הפרדוקס של המוצר החדש באחוזת בית. קרנות הנאמנות הביטחוניות הן מוצר חדש יחסית בבורסת תל אביב, ולוהט במיוחד. הן הצליחו לגייס בתוך כמה חודשים כ־2 מיליארד שקל ובמעט יותר משלושה חודשים נהנו מתשואות פנומנליות שמגיעות עד ל־39%, כשהן מביטות מלמעלה על רבות ממתחרותיהן. חמש מהקרנות עוקבות אחר המדדים הסקטוריאליים ומצפות להשיג את התשואה שאלה מניבים, ושתיים הן קרנות מנוהלות. על פי רוב, הציפייה ממנהליהן של קרנות כאלה היא להכות את המדד, ובהתאם גם דמי הניהול בהן גבוהים יותר. אך כשמביטים בחלוקת התשואות ביניהן, מגלים כי דווקא המנוהלות הניבו תשואות נמוכות מאלה המחקות.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהחלה ב־2022, חוללה השפעות נרחבות במערכת הגיאו־פוליטית, שהגיעו גם לאחוזת בית. התגברות החשש מפני האגרסיביות הרוסית, לצד התובנות מזירת הקרב בין שני הצבאות, הביאו מדינות רבות להגדיל את תקציבי ההצטיידות הביטחונית שלהן, וכחלק מכך להפנות ביקושים לחברות הביטחוניות הישראליות. טבח 7 באוקטובר, המלחמה הרב־זירתית שפרצה אחריו והמלחמה מול איראן ביוני 2025 הביאו את משרד הביטחון להשקיע מיליארדים רבים בהצטיידות ממוצרי החברות. ביצועי המערכות הישראליות בשדה הקרב שימשו גם כזרז להעצמת הביקושים אליהן מצד שחקנים זרים. כשהמלחמה שמתנהלת בימים אלה מול איראן, ביצועי חיל האוויר ומערכות ההגנה האווירית הישראליות במהלכה והמחשת איום הטק"ק והכטב"מים האיראניים מוסיפים לכך.
כל אלה הביאו ברכה לביצועי המניות של החברות הביטחוניות הישראליות. אלביט הפכה באחרונה לחברה השנייה בגודלה בתל אביב מבחינת שווי שוק, עם שווי של 129 מיליארד שקל, אחרי שמנייתה עלתה מאז הפלישה הרוסית ב־2022 ב־419%, קרוב לפי 4 מהתשואה שהניב מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה, באותה התקופה. אלביט לא לבד. מניית ארית תעשיות השיגה במהלך 2022 עד 2025 תשואה של לא פחות מ־5,848% ולצדה עוד חמש מניות ביטחוניות השיגו ב־2025 תשואה של 100% ויותר, לאחר שעלו גם בשנים הקודמות.
אך בעוד מניות ספציפיות עלו בחדות, משקיעים שביקשו להימנע מהסיכון הכרוך בליקוט מניות ספציפיות, אך כן ליהנות מביצועי הסקטור הביטחוני הישראלי, מצאו עצמם עד סוף השנה שעברה ללא אף חלופה, בהינתן שעד אז לא היה היתה אף קרן שאיפשרה למשקיעים חשיפה אליו (פרט לקרנות שעקבו גם אחרי ביצועי חברות ביטחוניות זרות).
לזהות את החוסר
הגוף הראשון שזיהה את החוסר היה בית ההשקעות IBI, ובספטמבר אשתקד הוא השיק קרן מנוהלת, IBI מניות תעשיות ביטחוניות ישראל, שאיפשרה למשקיעים חשיפה רחבה יחסית לחברות הביטחוניות הישראליות שנסחרות בת"א. כמה שבועות מאוחר יותר השיקה הבורסה באופן רשמי את מדד ת"א־ביטחוניות, ובעקבותיו קמו עוד שש קרנות. שתי קרנות של בית ההשקעות מיטב: תכלית TTF אינדקס תעשיות ביטחוניות ישראל, ותכלית סל אינדקס תעשיות ביטחוניות ישראליות; שתי קרנות של הראל, שעוקבות בבלעדיות אחר המדד של הבורסה; קסם MarketVector; וקרן מנוהלת נוספת, איילון מניות ביטחוניות.
הקרן המנוהלת של IBI נהנתה מבלעדיות למשך כמה חודשים, והצליחה לגייס עד סוף 2025 קרוב ל־370 מיליון שקל. סכום שצמח מאז ליותר ממיליארד שקל. בסה"כ גייסו שבע הקרנות, מהן שתיים שהושקו רק בשבועות האחרונים, קרוב ל־2 מיליארד שקל. חמש הקרנות שהחלו לפעול במהלך 2025 נהנו מהפריחה שנמשכת גם ב־2026 בסקטור הביטחוני, והניבו למשקיעיהן תשואות של 32% עד 39%, לעומת 15% שהניב מתחילת השנה ת"א־125.
אולם בחינת התשואות של חמש הקרנות מלמדת על חלוקה מעניינת ביניהן. שלוש הקרנות המחקות הן אלה שמובילות את הרשימה, עם תשואות של 37% עד 39%, ושתי הקרנות המנוהלות, של איילון ושל IBI הניבו תשואות נמוכות יותר, של 34% ו־32%.
סיבה ראשונה לשונות היא העובדה, שאומנם הסקטור הביטחוני בתל אביב הוא קטן יחסית, והמדדים שמאגדים אותו חדשים, אך בכל זאת מדובר בשלושה מדדים שונים. זה שהקימה ומנהלת הבורסה, שאחריו עוקבות הקרנות של הראל, ולצידו מדדים שמנהלים גופי המדדים אינדקס ו־Marketvecror. בהתאם, הרכב המניות בהם ומשקלה של כל אחת בהם עשוי להיות שונה. מעבר לכך, הקרנות המנוהלות של IBI ושל איילן אינן מחויבות להלימה עם אף אחד מהמדדים.
לשם ההמחשה, קרן הסל והקרן המחקה של הראל עוקבות כאמור אחרי המדד שהשיקה הבורסה בדצמבר, שבו מצויות 18 מניות של חברות ביטחוניות ישראליות והמניה המובילה בה מבחינת משקלה במדד היא של נקסט ויז'ן עם 14.5% ואחריה אלביט עם 12.25%. לעומתה, הקרן של IBI כוללת גם 18 מניות, אך לא בחפיפה מלאה. כך, הקרן המנוהלת אינה מחזיקה במניות סיאי (שמייצרת מערכות לבדיקה ומדידה אלקטרו־אופטיות, ונסחרת בשווי של 537 מיליון שקל), אירודרום ועין שלישית, ולעומתן כן מחזיקה במספנות ישראל, אס.טי.ג'י ואורביט; כאשר גם משקלן של המניות ברשימה שונה, וזה של נקסט ויז'ן בה עומד על 9.7% ושל אלביט על 9.5%.
"למנוהלות יתרון גמישות"
אייל גורן, משנה למנכ"ל IBI קרנות, התייחס להבדלים בתשואות והסביר בשיחה עם כלכליסט כי "יש משחק של סיכוי־סיכון בהחלטה על הפיזור בין המניות ובמשקל שלהן. נכון שכאשר המניות הגדולות יותר עולות, ככל שהמשקל שלהן משמעותי יותר אז התשואה תהיה גבוהה יותר, אבל בכיוון ההפוך מדובר בסיכון זהה".
גורן ציין כי להימנעות מהיסמכות על המדד קיים יתרון. לדבריו, "דווקא בתקופה כזו, שבה הסקטור עדיין מתגבש ועשויות להתקיים בו בחודשים הקרובים הנפקות חדשות, לקרנות המנוהלות יש יתרון והוא ביכולת להכניס להחליף בין המניות המוחזקות ולהכניס את החדשות. לעומתן הקרנות המחקות עשויות לפספס את המנפיקות החדשות ואת התשואה שמניותיהן יניבו, עד שהמדדים הרלבנטיים יעודכנו".
חברת סמארט שוטר, שהנפקתה הושלמה בתחילת החודש, משמשת כדוגמה רלבנטית. החברה שמייצרת כוונות חדשות הונפקה לפי שווי של 900 מיליון שקל ומנייתה זינקה בשבוע הראשון למסחר בה ב־45%. מעבר לכך, במידה והנפקות הענק של התעשייה האווירית ורפאל ייצאו לדרך, פני הסקטור והיחסים בו ישתנו משמעותית, וקרן שתוכל להתאים את החזקותיה לכך בזריזות תצא נשכרת.
יתרון התשואות שממנו נהנות הקרנות המחקות ביחס לאלו המנוהלות עשוי לנבוע גם מפירוט החזקותיהן. בעוד שהקרנות המחקות עוקבות ב־100% אחר המדד, ולכן מחזיקות רק במניות הביטחוניות, הקרנות המנהלות מחזיקות לצד המניות רכיבים נוספים. כך, הרכב הקרן של IBI כולל, לצד 89% מניות, גם 6% באג"ח ו־5% במזומן. בתקופה שבה מניות הסקטור נהנות מתנופה, החזקה של 100% ממנו עדיפה על פני החזקה נמוכה יותר. אולם בתקופות אחרות שולי הביטחון מההחזקה באג"ח ובמזומן עשויים לשחק תפקיד חיובי עבור המחזיקים בהם. כאשר רכיב המזומן מאפשר למנהל הקרן גם גמישות ונזילות בביצוע השקעות חדשות.
