"מנהל השקעות צריך ביטחון עצמי משמעותי"
אמיר הסל, שותף מייסד ומנהל של קרן ארבל, מסביר איך הניסיון ממשבר הדוט.קום והמשבר הפיננסי של שנת 2008 עיצב את תפישתו, מדוע השוק הישראלי שונה מהעולם ולמה הוא מאמין בהשקעות אלטרנטיביות, במיוחד בעולם החוב
"מנהל השקעות צריך ביטחון עצמי משמעותי"
ספטמבר 2008 נחקק בזיכרון אנשי ההשקעות כאחד החודשים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה הפיננסית. קריסת ליהמן ברדרס הובילה למפולת עולמית בשווקים, כשמדדי מניות צנחו ב-50%-60% ושוק האג"ח הקונצרני התמוטט ב-30%. מנהלי השקעות ברחבי העולם נאלצו לנהל תיק השקעות תחת לחץ וחוסר ודאות חסר תקדים, בזמן שהפאניקה השתלטה על השווקים.
כששוק המניות ירד בחדות, אמיר הסל כבר ידע איך להתמודד עם מפולות. "אני אישית ב-2008 הייתי הרבה פחות לחוץ. הייתי מאוד בטוח בתיק של הראל ויחסית רגוע", נזכר הסל בשיחה עם דור מרקוביץ-רוט, בפרק נוסף של "רכבת ההשקעות". הסל, שניהל אז את תיק ההשקעות של הראל בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, מביא פרספקטיבה ייחודית על ניהול סיכונים בתקופות משבר.
הביטחון הזה לא הגיע במקרה. הסל נכנס לתפקיד ביולי 2000, קצת אחרי שבועת הדוט.קום התחילה להתפוצץ במרץ 2000. "שלוש השנים הראשונות שלי בתפקיד היו מפולת מתמשכת, קשה וארוכה", כפי שהוא מתאר. ב-2002 שוק האג"ח הממשלתי בישראל התמוטט, האג"ח השקלי הגיע ל-16 אחוז תשואה, ובנק ישראל הזהיר מפני נפילה אפשרית של אחד מהבנקים.
לנהל מיליארדים
הסל, שותף מייסד ומנהל של קרן ארבל, אחת מקרנות החוב הגדולות והוותיקות בישראל, בעל ניסיון של 16 שנים וחצי כמנהל ההשקעות הראשי של הראל. במהלך כהונתו גדל תיק ההשקעות מ-12 מיליארד ל-145 מיליארד שקל. תיק שכלל מניות ואג"ח בלבד הפך לתיק שכולל למעלה מ-30 אחוז השקעות אלטרנטיביות. באותן השנים השיא תיק ההשקעות של הראל את התשואה הגובהה ביותר במצטבר מבין חברות הביטוח וקרנות הפנסיה.
"מנהל השקעות צריך להיות קודם כל מקצוען בתחום", הוא אומר. "הוא צריך ביטחון עצמי מאוד משמעותי, להוליך בדרך שלו ולא להיות מושפע מרעשים ולחצים". מצד שני, לדבריו, צריך גם להיות צנוע, "בייחוד בתקופות של עליות לא צריך להתבשם מההצלחות ולדעת שהרבה פעמים הרוח הגבית עושה את הדברים, וזה לא רק שאתה חכם גדול".
בעיני הסל, שוק החוב הישראלי שונה מהותית מהשווקים בחו"ל. לדבריו, השוק בישראל הוא שוק שנשלט ברובו על ידי המערכת הבנקאית. זאת, בניגוד לארצות הברית, שם קרנות החוב יותר גדולות מהבנקים. בישראל המערכת הבנקאית חזקה מאוד, במיוחד בשנים האחרונות, עם עודפי הון עצומים.
כדי להדגים את הפער, הוא מתייחס לשוק ה-Middle Market, רובו, כ-70 אחוז ממנו, מקבל מענה מהמערכת הבנקאית. קרן ארבל, שבראשה הוא עומד, מתמחה בעסקאות מורכבות שהמערכת הבנקאית לא תמיד יכולה לתת להן מענה. "אנחנו נמצאים במקום שמאפשר לנו לעשות את התשואות העודפות", הוא אומר.
הניסיון מלמד
כשמדובר בתחזיות לשוק, הסל זהיר. הוא זוכר את הלקח של אלן גרינספן, שחזה "התרוממות רוח לא רציונלית" כבר ב-1996, אבל צדק רק ארבע שנים מאוחר יותר כשבועת הדוט.קום התפוצצה במרץ 2000. "לחזות מפולת קשה בצורה בלתי רגילה", הוא מזהיר.
בכל הנוגע לריביות, הסל סבור שבנק ישראל נוקט בגישה סבירה. "אני חושב שריבית נורמלית של כ-3.5% היא מאפיין ארוך טווח". עוד הוא מציין, כי אינו מצפה חזרה לריביות אפס, שכן "הנסיבות היו באמת מאוד מיוחדות". עם זאת, הסל בהחלט חושש מעלייה בפשיטות רגל. "היו בשוק בשנים האחרונות משברים קשים", הוא ממשיך, "הקורונה, עליית הריבית שהפתיעה הרבה שחקנים והמלחמה. השפעת האירועים האלה לוקחת זמן".
ברמה האישית, הסל מיישם את האמונה שלו בהשקעות אלטרנטיביות. "תיק ההשקעות האישי שלי כולל למעלה מ-60 אחוז בהשקעות אלטרנטיביות, בעיקר קרנות חוב", הוא חושף. "יש לי השקעה בעוד לא מעט קרנות חוב בארץ ובעולם".
"ההשקעה הכי גדולה שלנו בחיים זה השקעה בארבל", ממשיך הסל. "בקרן השלישית של ארבל, השותפים המנהלים משקיעים כ-2 אחוז מהקרן - השקעה של כ-40 מיליון שקל. ״אנחנו לחלוטין מאמינים שזאת השקעה טובה. זה כמובן גם חשוב למשקיעים לראות שאנחנו איתם".
