אנתרופיק רוצה לטלטל את שוק הפארמה: האם תצליח להאיץ דרמטית פיתוח של תרופות?
אחרי שגרמה לקריסת מניות תוכנה במגוון תחומים, ענקית ה־AI מקווה לשבש סקטור נוסף עם מיזם לגילוי תרופות. מנכ"ל Immunai לכלכליסט: "הבעיה הקשה היא איך גורמים לתרופות להצליח בניסויים קליניים, ולכך אין להם את הדאטה הרלבנטי"
האם אנתרופיק בדרך לערעור עוד תעשייה מבוססת? ענקית ה־AI הודיעה בשבוע שעבר כי החלה לעבוד על מיזם פנימי לגילוי תרופות חדשות באמצעות מודלי ה־AI המתקדמים שלה. בחברה, שנערכת להנפקה בחודשים הקרובים, מקווים לפרוץ ולשבש סקטור חדש, כפי שעשתה בתחום התוכנה כשירות.
אבל שחקנים בתחום מעריכים, שהיכולת של המיזם להביא לשיבוש משמעותי, מוגבלת. "גילוי תרופות זו בעיה יותר 'קלה' בשרשרת המזון של הבאת תרופה לשוק", אמר לכלכליסט ד"ר נועם סולומון, מייסד ומנכ"ל immunai. "הבעיה הקשה יותר היא איך גורמים לתרופות להצליח בניסויים הקליניים. את הבעיה הזו הם לא פותרים, אין להם את הדאטה הרלבנטי שיכול לפתור את הבעיה הזו".
בחודשים האחרונים הצליחה אנתרופיק לשבש פעילות ולגרום לקריסת מניות של חברות תוכנה בתחומים שונים — משפט, דאטה־אנליטיקס, מכירות ושיווק — עם תוספים לקלוד, שאמורים להחליף את היכולות שמספקות החברות המסורתיות יותר (הגם שפרשנים התריעו, שייתכן שהתגובה של השוק היתה חריפה מדי). עתה שמה החברה על הכוונת את תעשיית הפארמה, ומתעתדת להיכנס לתחום המורכב אך בעל פוטנציאל רווח ממשי של פיתוח תרופות חדשות.
באירוע שנערך בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו, אמר מנהל תחום מדעי החיים באנתרופיק, אריק קאודרר־אבראמס, כי החברה הקימה תוכנית פנימית שתעשה שימוש בכלי AI לצורך גילוי תרופות חדשות. לדבריו, החברה תתמקד בגילוי תרופות למחלות "מוזנחות", שחברות מסורתיות לא השקיעו בהן משאבים בגלל התשואה הקטנה שהטיפול בהן יספק.
"אנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים, בראש ובראשונה, שכדי לבנות את המודלים, המוצרים והכלים המתאימים להאצת התעשייה אנחנו צריכים לחיות לצדה", אמר קאודרר־אבראמס לפי דיווח של רשת CNBC. "אנחנו מאמינים בכוח של לולאות משוב מהודקות, ושאין תחליף לניסיון משלך, להיכנס לשוחות עם כולם, כשמנסים לפתח תרופות".
בהודעה שפרסמה באתר החברה הוסיפה אנתרופיק: "ל־AI יש את הפוטנציאל להאיץ דרמטית את קצב הגילויים המדעיים ואת פיתוח הטיפולים הרפואיים".
לענקיות טק וחברות AI כמו OpenAI, גוגל, אמזון ואחרות יש כבר פרויקטים לפיתוח כלים ופלטפורמות בתחום מדעי החיים, והן מקדמות שיתופי פעולה עם מדענים וחברות. Isomorphic Labs, חברה־בת של גוגל דיפמיינד, הוקמה לפני כחמש שנים על מנת למנף את טכנולוגיית גילוי מבנה החלבונים אלפא־פולד (שמפתחיה בדיפמיינד קיבלו בזכותה פרס נובל) לצורך גילוי תרופות. חברות הפארמה עצמן מפתחות או קונות כלי AI משלהן לצורך זה. עתה, כאמור, מצטרפת אנתרופיק, עם המטרה השאפתנית למנף את מודלי ה־AI שלה לגילוי מהיר של מגוון תרופות חדשות.
אבל הדרך מגילוי תרופה להבאתה לשוק ארוכה מאוד, והנקודה שבה מתמקדת אנתרופיק לא מטפלת ברכיב המורכב ביותר בשרשרת האספקה. "פיתוח התרופות מתחיל במחקר הראשוני, תהליך הדיסקברי (גילוי)", הסביר סולומון. "זהו תהליך שבו מוצאים מטרה ביולוגית חדשה, ואז עושים לה ולידציה במשך כמה שנים. בודקים אותה במעבדה — גם בצלחות פטרי, בכל מיני מודלים פשוטים — ואחרי כן בעכברים ובסוף אפילו בקופים. אחרי שכל התהליך הזה נגמר, מקבלים אישור מה־FDA להתחיל תהליך פיתוח קליני".
"מהרגע הזה, בממוצע, לוקח בערך עשור עד לקבלת אישור של התרופה על ידי ה־FDA. העלות מגיעה לכ־2.7 מיליארד דולר, ומעל 90% מהניסויים הקליניים נכשלים. ההודעה של אנתרופיק מתייחסת לגילוי של הביולוגיה החדשה או של המולקולות החדשות. היא לא מתייחסת לתהליך שממנו והלאה נמשך עשור, עולה מיליארדים, ורוב הסיכויים שייכשל. וזה החלק היקר, הכואב, והחלק שאותו חברות תרופות מנסות לפתור. גילוי תרופות חדשות אולי נשמע יותר סקסי, אבל החלק של הפיתוח הקליני יותר יקר ויותר קשה", הוא מדגיש.
נוסף על כך, להערכתו של סולומון, אין כאן פריצת דרך. "אנתרופיק פשוט עושה את מה שדיפמיינד עשו לפני שנה", הוא טוען. "היא משקיעה במאמץ משני ללכת לכיוון של 'אוקיי, בגלל שכרגע הבעיה הזו יחסית פתורה, אנחנו יכולים לעשות את הדבר הזה לא פחות טוב מאשר דיפמיינד, בואו נעשה את זה'. וכמובן שלאנתרופיק יש ים של כסף ויכולת גיוס כספים מטורפת, אז הם יכולים בעצם לייצר חממת גילוי תרופות. יכול להיות שהם יגלו הרבה מאוד תרופות חדשות, ואז תהיה להם את אותה שאלה שיש לכולם: איך גורמים להן להצליח בניסויים הקליניים? את הבעיה הזו הם לא פותרים, אין להם את הדאטה הרלבנטי".
ומדובר, לפי סולומון, בבעיה מורכבת מאוד שנדרשת להתמודד עם מגוון משתנים גדול. "איך אתה בוחר את המינון הנכון עבור הפציינטים? איך אתה בוחר את הקומבינציה הרלבנטית? עם איזו כימותרפיה לטפל ביחד עם התרופה הזאת? איך אתה בודק אילו פציינטים צריכים לקבל ואילו פציינטים לא צריכים לקבל? איך אתה בודק לאילו מחלות להתאים את התרופה? השאלות האלה הן שאלות שבסופו של דבר מכריעות אם התרופה תוכל לקבל אישור קליני או לא".
2 צפייה בגלריה
מנכ"ל Immunai נועם סולומון: "אספנו 50 אלף דגימות, ונגיע עוד 5-4 שנים למיליון דגימות. זה דאטה שלא יהיה לאנתרופיק ול־OpenAI"
(צילום: גיל קובלצ'יק)
סולומון גם מזהיר ממצב שבו המהלכים של אנתרופיק ודיפמיינד רק יחריפו את המצב. "יהיו עוד הרבה יותר תרופות חדשות בשלבים הפרה־קליניים והגילוי, וזה יהפוך את הבעיה של אילו תרופות שווה להשקיע בהן בפיתוח, לקשה יותר (כי יש כל כך הרבה תרופות בשלבים המוקדמים יותר — ע"כ)", הוא אמר.
להערכתו, לחברות AI גדולות כמו אנתרופיק גם אין את הדאטה שדרוש על מנת להתמודד עם בעיית השלב הקליני. "הדאטה שמאפשר גילוי תרופות — הדאטה של החלבונים, המולקולות והכימיה — הוא דאטה סטטי שאתה משיג אותו פעם אחת ויכול לעשות אתו המון", אמר. "אבל הדאטה הרלבנטי לבעיה של איך לעזור לתרופה חדשה בניסויים קליניים, הוא ממוקד מטופלים. הוא נמצא בבדיקות הביולוגיות שלוקחים מהם — בדיקות דם, ביופסיות, התיקים הרפואיים שלהם. מאגרי נתונים ארוכי טווח שמקיפים הרבה נקודות זמן לאורך החיים של המטופל והטיפולים שהוא מקבל".
סולומון מדגיש, כי המאגרים הללו לא נגישים בכלל לאנתרופיק ול־OpenAI, כי אם רק לחברות שמפתחות את התרופות, ולבתי חולים. "בשלוש השנים האחרונות, immunai בנתה מאגר נתונים כזה", הוא מציין. "אספנו 50 אלף דגימות, אנחנו חותמים עם בתי חולים ונגיע עוד 5-4 שנים למיליון דגימות, וזה דאטה שאין ולא יהיה לאנתרופיק ול־OpenAI, אלא אם חברות התרופות יקנו אותו מאיתנו". לדבריו, האסטרטגיה של אנתרופיק תעשה את ההפך. "אין סיכוי שחברות תרופות יעבדו עם מישהו שאומר להן, 'יש לנו את הכלים הכי חזקים בגילוי שיתחרו בתרופות שלכן'", מסביר סולומון. "אנחנו לא מתחרים בחברות התרופות, אנחנו השותפים שלהן. אנחנו נקבל מהן דאטה, אנחנו נקבל דאטה מבתי חולים שאנחנו עובדים איתם, ואנחנו נבנה את המאגר הזה, שהוא מאגר באמת יחיד מסוגו בעולם, שיאפשר עכשיו לשפר את פיתוח התרופות", הוא מסכם.
