ועידת ניו יורק
"זה זמן קשה להשקיע בחברות תוכנה וענן, אבל ה-SaaS לא מת"
כך אמר ג'וש פוטר, שותף ב-KPMG, בוועידת ניו יורק של כלכליסט ובנק לאומי; אמנדה הרסון, שותפה כללית ב-Founder Collective: "כשמדברים על מייסדים ישראלים, אנחנו רואים תכונות חשובות כמו חסינות, גמישות, היכולת להיכשל מהר, להתאושש, ללמוד ולהמשיך"
"AI לא יהרוג את כל חברות התוכנה כשירות (SaaS), אבל לאורך זמן ייווצר בידול בין חברות עם טכנולוגיה ודאטה אמיתי, שיצליחו, לחברות עם פיצ'ר אחד שלא" – כך אמר ג'וש פוטר, שותף ב-KPMG, בוועידת ניו יורק של כלכליסט ובנק לאומי. פוטר דיבר בפאנל שהנחתה כתבת כלכליסט, סופי שולמן. הוא התייחס לשורת אירועים שבהם יכולות שהשיקה מפתחת הצ'טבוט קלוד, אנתרופיק, הביאו לקריסה במחירי מניות של חברות SaaS (תוכנה כשירות), בגלל פאניקה של משקיעים שיכולות אלו יפגעו במודל העסקי של החברות. פאניקה זו, והתרסקות מניות החברות, הביאו להערכות שרבות מהן נמצאות לקראת סוף דרכן.
פוטר לא חולק הערכות אלו. "זה זמן קשה להשקיע בחברות תוכנה וענן, אבל אני לא חושב שה-SaaS מת", הוא הסביר. "זו הזדמנות נהדרת לחברות בתחום שיש להן גישה לחפיר טכנולוגי אמיתי. זה אחד הזמנים המרגשים להיות מפעיל של פלטפורמות תוכנה שיכולה להשתנות מהר מתמיד בזכות AI. לקודד מהר יותר, להשיק תכונות מהר יותר, ולספק ערך גדול יותר. מה שמאתגר משקיעים שבוחנים עסקי SaaS מסורתיים זה להבין את נקודת השינוי, ומה יאפשר לחברות האלו להצליח. ברור שה-AI ייכנס לפעילות של כל החברות האלה, אבל לאורך זמן השוק יתייצב ותהיה הפרדה בין החברות האמיתיות עם טכנולוגיה עמוקה לחברות שהן בעיקר חברות של פיצ'ר אחד".
אמנדה הרסון, שותפה כללית ב-Founder Collective, שמשקיעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, התייחסה לשאלה איך יודעים מה יהיה סטארט-אפ של פיצ'ר אחד ומה תהיה חברה אמיתית שאנתרופיק לא תחסל מחר: "אנחנו לא יודעים. הכל נע כל כך מהר. אנחנו יכולים רק להתמקד במייסדים. וכשמדברים על מייסדים ישראלים, אנחנו רואים תכונות חשובות כמו חסינות, גמישות, היכולת להיכשל מהר, להתאושש, ללמוד ולהמשיך. יש בסביבה הזו יכולת לספוג הרבה ולהמשיך הלאה. לדעת בדיוק מה אתה צריך, ולדעת לנווט בין כל מה שקורה סביבך. היכולת לנוע מהר ולהגיב למתחרים ולקלוד, להבין מה קריטי ומה לא. אנחנו מחפשים מייסדים שיש להם אובססיה ללקוחות שלהם, שיודעים לחשוב צעד אחד קדימה, ולדעת לאיפה הדברים מתקדמים, מייסדים עם נקודת השקפה מיוחדת מאוד. זה מה שאנחנו מחפשים בשלב מוקדם".
סת' רוזנברג, שותף ב-Greylock Partners, שפתחה לאחרונה משרד מקומי, הסביר על החשיבות של ישראל לקרן המוערכת: "שכרנו שותפה שתהיה בישראל. כל הצוות נוסע לישראל פעם או פעמיים בשנה. זה אזור שאנחנו נרגשים להתחייב לגביו. אני אחד הכי ציוניים בצוות, ואומר שהייתי רוצה להשקיע בישראל בכל מקרה. אבל אנחנו עושים את זה מסיבות עסקיות. אי אפשר להתעלם מישראל אם אתה קרן הון סיכון מובילה שמשקיעה ב-AI ובסייבר. זה מה שמוביל את ההשקעה, לא רק אהבת המדינה. היסטורית, הגנת סייבר היא אחת הקטגוריות הגדולות בהייטק. כיום היא חשובה יותר מתמיד, ואני נרגש מאוד מהתפקיד שלישראל שם. אנחנו משקיעים מוקדמים בפאלו אלטו. אבל אני מתמקד ב-AI ופינטק, ואופטימי שיהיו עוד חברות להשקיע בהן במגזר הזה".
ארז שחר, שותף מנהל ב-Qumra Capital, הסביר למה 2025 היתה אחת השנים הכי טובות להייטק הישראלי, למרות המצב הביטחוני הקשה. "קשה להסביר את זה", הוא אמר. "אין ספק שזה המקרה. יש כאלו שאומרים שיש נתק בין ההייטק הישראלי לכלכלה הישראלית. לא בטוח שזה תיאור נכון של המצב. זה לא שיש נתק בין הייטק לכלכלה הישראלית, הם מאוד מחוברים זה לזה. אבל ההייטק לא מאוד ישראלי, הוא מוכר מחוץ לישראל, הוא גלובלי. אנחנו לא מושפעים ממה שקורה בישראל מבחינת הגעה לשוק. אנחנו מושפעים מבחינת העובדים, מאמצי המו"פ וכו'. אחרי ה-7 באוקטובר, חלק מאוד גדול מההייטק הישראלי היה במילואים. עובדי הייטק הם 10% מהעובדים במשק הישראלי, אבל 20% מהמילואימניקים הם אנשי הייטק. הרגשנו את זה בחודשים הראשונים של המלחמה. זה היה מאתגר, אבל ההשפעה על הלקוחות לא היתה מורגשת מאוד. כוח העבודה בחברות עבד קשה יותר כדי לקזז את המילואימניקים".
פול פוגל, המהנדס הראשי של Lockheed Martin Skunk Works, הסביר את תפישת החברה את האקוסיסטם הישראלי, והתייחס להשקעות אפשריות שלה בחברות דיפנס-טק מקומיות. "יש לנו נוכחות בישראל", הוא אמר. "יש לנו חלק של הון סיכון בחברה, שבוחן איך הטכנולוגיה מתאימה למצבי קרב קיימים, בעיקר בזירות הלחימה של ישראל ובאוקראינה. אנחנו משקיעים בהרבה חברות ישראליות, ובחברות דיפנס טק ישראליות. אתם גם תראו השקעות גדולות של לוקהיד מרטין בתחום, בשעה שאנחנו מאמצים טכנולוגיות AI ופיתוחים חדשניים שמגיעים משדה הקרב הישראלי".
