מאחורי הפרגוד
מבלבלים את הסוקרים: העולים שיכולים להכריע השבוע את הבחירות
כלכליסט בוחן את המגמות בקרב העולים, שם מתגלה פער גדול בין הוותיקים לחדשים – אלו שהגיעו מאוקראינה בשנים האחרונות ומזוהים כליברלים יותר. האם הם יכולים להיות הקלף המנצח של האופוזיציה?
עולי ברית המועצות לשעבר מהווים 16% מהבוחרים. אבל בתחילת הכנסת הקודמת היו רק 8 חברי כנסת עולים, כלומר 6.5%, 3 מהם מישראל ביתנו. בבחירות האלו צפויים בין 3 ל־5 מנציגי עולים ורק אחת שאינה מישראל ביתנו (אלקס ריף, ישר!), כלומר כ־3%. "ח"כ עולה זה כמו דינוזאור", אומר הפעיל החברתי אלכס טנצר. "הוא הולך ונעלם". העולים, אוהב טנצר להזכיר, הם ציבור עם קולות מתנדנדים, בין היתר בגלל שהם משוחררים מהנאמנויות השבטיות. על רקע זה הוויתור בשני צידי המפה הפוליטית על נציגים שידברו אליהם, נראה מוזר.
מסובך יחסית לחשב את אחוז ההצבעה בקרב העולים. בדיקה בעזרת AI של קלפיות שבהן ישראל ביתנו קיבלה 15% ומעלה בערים שבהן ריכוזי עולים (אשדוד, אשקלון, קריית ים, כרמיאל) מגלה אחוז הצבעה נמוך יחסית של 57%. מדובר בערים חלשות חברתית כלכלית שבהן אחוז ההצבעה נמוך ממילא. אלא שאחוז ההצבעה בקלפיות שהוגדרו כקלפיות עולים נמוך בשלוש נקודות אחוז מאשר ממוצע הערים כולן. את התמונה מסבכת עוד העובדה שעולים רבים עזבו את ישראל לאחר זמן קצר אבל השאירו את שמותיהם בפנקס הבוחרים.
מדובר בציבור ייחודי בנוף הישראלי, חילוני (כ־70%) ותומך בחופש דת וגיוס החרדים, אבל ימני מדינית. על פי מחקר של אינה אורלי ספוז'ניקוב, ממרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 39% מהעולים ממוקמים בימין לעומת 22% מהחילונים. למרות זאת בבחירות 2022 רק 41% הצביעו לגוש נתניהו ו־56% לגוש השינוי. הסקר שעליו מתבסס המחקר נערך באפריל־מאי. אז תכננו 24% בלבד להצביע לגוש נתניהו (17% לליכוד) ושיעור קרוב לכפול — 46% — לגוש השינוי, מהם 19% לישראל ביתנו. אבל אולי הקבוצה המעניינת ביותר היתה 24% מתלבטים.
העולים מתחלקים ל־740 אלף עולים ותיקים (עד 2013), 150 אלף דור שני ו־255 אלף עולים חדשים מ־2014 ומעלה. מתוכם הקבוצה שבה התגלה העניין הציבורי הגדול ביותר הם 130 אלף עולים שהגיעו מ־2022 בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, כלומר עד שלושה מנדטים פוטנציאליים של מצביעים שהם חילונים וליברלים. אם במחקר של ספוז'ניקוב היו 19% מתלבטים בין העולים הוותיקים, הרי שבין החדשים היו 39%. ספוז'ניקוב אומרת שבמחקר שלה כוונות ההצבעה מאוד גבוהות. "יש מוטיבציה ומודעות". אבל היא מכירה בכך שאנשים אומרים שיילכו להצביע באחוזים הרבה יותר גבוהים מאשר מצביעים בפועל. צריך גם לזכור שעולים רבים עזבו את הארץ, כך שספוז'ניקוב צופה שיצביעו 700־720 אלף עולים שמשקפים אחוז הצבעה גבוה יחסית של 61%־63% ול־17־18 מנדטים.
המחקר של ספוז'ניקוב לא מבשר טובות לגוש הימין. כמו בכלל הציבור, תנועת הקולות היא חד כיוונית. רק 62% ממצביעי הליכוד בבחירות הקודמות מתכונים להצביע לגוש נתניהו. רק 63% מהעולים מצביעי הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית נשארים בגוש. ובכל זאת ההבדל הגדול משאר הישראלים הוא קבוצת הבייס של ישראל ביתנו. טנצר מזכיר שיש 27 אלף משפחות עולים שמחכות לדיור ציבורי ויש בציבור הזה בעיות קשות של פנסיות קטנות. המפלגה היחידה שבאמת עוסקת בכך היא ישראל ביתנו. "אם לאיזנקוט ובנט היה קמפיין נורמלי לעולים, הם היו גורפים עוד כמה מנדטים. אבל הליכוד וליברמן הרבה יותר פעילים", טוען טנצר.
ליתר הכתבות בסדרה -
מבלבלים את הסוקרים: העולים שיכולים להכריע השבוע את הבחירות
כמו שבש"ס טוענים שהסקרים מפחיתים מכוחם, כך סביר שהסקרים מתקשים לאתר את ציבור העולים החדשים מהשנים האחרונות. האם מוצדקות התקוות שתולים במחנה השינוי בעולים האלה? נראה שכן. על פי המחקר, רק 22% מהם מגדירים עצמם ימנים לעומת 43% בין העולים הוותיקים. 53% סבורים שהמתח בין דתיים לחילונים הוא החריף ביותר במדינה, לעומת 21% בלבד שסבורים שזה המתח בין ימין לשמאל.
רק 30% מהם סבורים שיש לישראל צורך במנהיג חזק, לעומת 50% מכלל היהודים ו־56% מהעולים הוותיקים. "מפתיע שאנשים מוכנים לוותר על חילופי שלטון לטובת איזה מנהיג", אמר לספוז'ניקוב מרואיין שעלה מרוסיה ב־2024.
