מאחורי הפרגוד
9 מנדטים: המרדף אחרי מתלבטי הימין
כלכליסט מנתח את המספרים שמאחורי הקולות, והפעם הקרב על הימין הממלכתי. הופעתן של המפלגות של וינטר והנדל הורידה את גוש איזנקוט מ־58 מנדטים ל־52; בין אם המפלגות האלה יעברו את אחוז החסימה ובין אם לא, הן בולעות 8–9 מנדטים לגוש של ישר!; הסיכון לבזבוז קולות הוא גבוה | כתבה ראשונה בסדרה
קשה מאוד להבין את הקמפיין שמנהל הליכוד נגד מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר. קשה שלא להגדיר את המפלגה הזאת ואת המילואימניקים והכלכלית של יועז הנדל וירון זליכה אלא כגלגלי הצלה לגוש נתניהו מפני בריחת קולות לגוש איזנקוט. ביוני עמד ממוצע המנדטים של גוש איזנקוט בסקרים של שלושת ערוצי הטלוויזיה על 58 מנדטים. בספטמבר, לאחר השקת שתי מפלגות הימין החדשות, הוא ירד ל־53 בממוצע הסקרים של חדשות 11-13 (52 באוקטובר).
שתי המפלגות קיבלו בממוצע 6.5 מנדטים בספטמבר (ובזבזו בממוצע 1.3% בסקרים שבהם אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה). באוקטובר הן עמדו על 4.3 מנדטים ו־2.3% מבוזבזים. ובמילים אחרות: שתי המפלגות מרכזות קולות ששווים ל־7-8 מנדטים ורובם המכריע היה מגיע כנראה לגוש איזנקוט. מבחינת נתניהו, גם מצב שבו שתי המפלגות לא יעברו את אחוז החסימה עדיף על מצב שהקולות עוברים לגוש איזנקוט. צריך לזכור שבשיטת הבחירות הישראלית כל קול מבוזבז בעצם מתחלק בין שני הגושים.
מעניין שנראה שנתניהו מעדיף שווינטר לא יעבור את אחוז החסימה. ההסבר של נתניהו, אגב, הוא שהוא משוכנע שווינטר, כמו בנט בעבר, ילך עם הגוש השני. "זה בנט 2", אמר לאחרונה. כמובן קיימת האפשרות שמדובר בהצגה אחת גדולה. אלא שקשה להסתיר הצגות כל כך גדולות. הקמפיין של נתניהו מסכן את עמך ישראל, והאמירות של וינטר "תקפוץ לי" ו"נתניהו בפאניקה" מרחיקות לכת.
"לעבור גוש זה דבר לא פשוט"
על פי סקר יוני של הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18.6% ממצביעי הליכוד בבחירות 2022 ו־19.5% ממצביעי הציונות הדתית–עוצמה יהודית בבחירות 2022 ענו שאין מפלגה המייצגת בצורה טובה את השקפותיהם. זה שווה ערך ל־8.5 מנדטים וזו גם ההערכה הרווחת של מצביעי מפלגות הימין בקואליציה שמחליפים בית. את מאפיין הניידות של המחנה הזה משקפת העובדה ש־29% מהמתכוונים להצביע לישראל ביתנו ו־19% מהמתכוונים להצביע לביחד של בנט ולפיד ענו שאין מפלגה שמייצגת בצורה טובה את השקפותיהם. אלא שבינתיים מספר המתלבטים הצטמצם מאוד, בין היתר כיוון שחלקם חנו במפלגות החדשות של וינטר ויועז הנדל. "רואים פחות ופחות אנשים שלא יודעים למי הם יצביעו. עכשיו זה רק 5% וקצת פחות", אומר שמואל רוזנר, עורך אתר המדד והסוקר של חדשות 13.
"לעבור גוש זה לא דבר פשוט", מסביר ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "זה הרבה פעמים עניין של זהות. צריך לזכור שכל מי שחוצה את הקווים ישר מוצג כשמאל. המפלגה של עופר וינטר מספקת פתרון להרבה אנשים מהימין שקשה להם להצביע לקואליציה. בעניין ההתיישבות והרפורמה המשפטית הוא מציג קו חזק מאוד, אבל בהיבטים אחרים, ובייחוד בנושא החרדי, הוא מוביל קו של אחדות וממלכתיות".
דבר אחד בטוח, תנועת הקולות בבחירות האלה היא כמעט לגמרי חד-כיוונית, כלומר מגוש נתניהו החוצה. המאבק איננו על העברת קולות מגוש איזנקוט, אלא על השאלה כמה קולות יישארו בגוש נתניהו או במפלגות הביניים. הסיבה לכך שכמעט כל התחרות על הקולות היא בתוך הימין אינה מקרית. הרוב המכריע של הציבור ימני. הכנסת היוצאת הסתיימה כשלמפלגות הימין 74 מנדטים, כלומר 62%, וזה לא כולל מנדטים של ימין-מרכז ביש עתיד, ישר! או כחול לבן.
על פי סקר הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בראשית אוקטובר, 8.9% ממצביעי הליכוד יצביעו לעמך ישראל (5.3%) ולמילואימניקים והכלכלית (3.6%). לשם השוואה, לכל מפלגות הימין והמרכז ימין בגוש איזנקוט עברו רק 13% ממצביעי הליכוד: 5.9% לישר!, 5% לביחד ורק 2.1% לישראל ביתנו. התמונה של מפלגות הימין החדשות כקולטות נוטשים מהימין ברורה עוד יותר כשמדובר במצביעי הציונות הדתית–עוצמה יהודית של הבחירות הקודמת. 15.6% ממצביעי המפלגה בבחירות הקודמות מתכוונים להצביע לעמך ישראל (10.7%) או למילואימניקים (4.9%). רק 10.8% מתכוונים להצביע לישר!, ביחד וישראל ביתנו.
גם אם כמעט כל המתנדנדים הם אנשי ימין או נוטים לימין, הם משתייכים למגזרים שונים. מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל במכון הישראלי לדמוקרטיה ועורכת הקול הישראלי פרופ' תמר הרמן אומרת שרבים מהקולות הנודדים הם דתיים לאומיים שבבחירות הקודמות לא רצו להצביע לבית היהודי של אילת שקד ולכן הצביעו לליכוד או לציונות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר. על פי סקר הקול הישראלי רק 50% מהדתיים שהצביעו לליכוד בבחירות הקודמות מתכוונים לעשות זאת שוב. עכשיו אלה שלא רוצים להצביע לנתניהו כי הם רואים בו אחראי למצב יכולים להצביע לעופר וינטר.
חלק אחר מקבוצת המתנדנדים מגדירים עצמם ימין מרכז. על פי בדיקת מניעי ההצבעה של הקול הישראלי, 31% מהמחנה הזה אומרים שהגורם הראשון שיגרום להם להחליט למי להצביע קשור ליחסים עם המפלגות הדתיות והחרדיות - גיוס החרדים (17.3%) או ענייני דת ומדינה (13.6%). 19.1% הגדירו את נושא הכלכלה ויוקר המחיה כראשון במעלה ו־20.9% את ראש המפלגה.
העובדה שהקול המתנדנד הוא ימני מכתיבה לגמרי את סדר היום. רבים מהקולות האלה תומכים ברפורמה במערכת המשפט אבל מתנגדים לכפייה ולברוטליות שבה ניסתה ממשלת נתניהו להעביר את ההפיכה המשטרית. נתניהו לא נכשל רק במניעת מפלגות לוויין. הוא נכשל גם בניסיון ליצור לליכוד רשימה מכובדת וממלכתית. ספק אם להעביר את טלי גוטליב לעוצמה יהודית מספיק.
78% מהימין תומכים בגיוס שוויוני
בסקר שערך הקול הישראלי בראשית אוקטובר תומכים 78% מאנשי המרכז־ימין בחקיקת חוק גיוס שוויוני שיחייב צעירים חרדים להתגייס לעומת 56% בלבד מאנשי הימין. אבל רק 59% מאנשי המרכז ימין תומכים "בבחינה מחדש של חוקי הרפורמה המשפטית", למרות ש"בחינה מחדש" זה ניסוח מאוד עדין. מצד שני, זה הרבה יותר מ־43% בימין. 68% בעד פעילות נחושה נגד פגיעות של מתיישבים יהודים בפלסטינים, לעומת 39% בלבד בימין.
מה שמאוד חשוב למצביעי הימין המתנדנדים, לדברי עורך אתר המדד והסוקר של חדשות 13 שמואל רוזנר, זה שלא תהיה ממשלה עם מפלגה ערבית. לדבריו, הטיעון שאין לאיזנקוט ממשלה בלי ערבים מאוד פוגע בו, בייחוד מהרגע שהגוש איבד את הרוב של 61 בסקרים. הסיבה היא שזה אומר שלא רק אומרים עליו שיקים ממשלה עם הערבים אלא באמת אין לו אפשרות להקים ממשלה בלי הערבים.
גם חלק מהציבור המסורתי הימני, שהוא הבייס של הליכוד ועוצמה יהודית, מגלה ניידות. בבחירות האחרונות הוא הלך בכיוון ההפוך. לפי ניתוח של פינקלשטיין, בבחירות 2021 הצביעו 14% מהמסורתיים לימינה של בנט. בבחירות 2022 רק 2% הצביעו לבית היהודי של אילת שקד. שיעור המצביעים למחנה הממלכתי ירד מ־18% ל־12.5%. ואילו שיעור המסורתיים שהצביעו לליכוד עלה בין שתי מערכות הבחירות מ־39% ל־46.5%, ושיעור המסורתיים שהצביעו לרשימת הציונות הדתית-עוצמה יהודית עלה מ־4% ל־14%. סביר להניח שלכך תרמה בעיקר עוצמה יהודית ופחות הציונות הדתית החרד"לית.
על פי סקר אוגוסט של הקול הישראלי, 21.2% ממצביעי הליכוד המסורתיים התכוונו להצביע מחוץ לגוש ו־25.1% ממצביעי הציונות הדתית–עוצמה יהודית אבל נראה שבניגוד לציבור הדתי הם יעדיפו מפלגות מרכז־ימין ותיקות ולא את המפלגות החדשות של וינטר והנדל.
