מאחורי הפרגוד
הערבים נוהרים לקלפי. מה יהיה אחוז ההצבעה?
כלכליסט מנתח את המספרים שמאחורי הקולות, והפעם החברה הערבית: 70%-60% ממצביעי המגזר צפויים להגיע לקלפי הפעם; המוטיבציה שלהם ללכת לקלפי היא להחליף את בן גביר; זה אמור להעלות את המשותפת ורע"מ מעשרה מנדטים ל־16-15 | כתבה חמישית בסדרה
הנה הפרדוקס של ההצבעה הערבית – ככל שמספר המנדטים הערבי גדל, כך פוחתת האפשרות של איזנקוט להקים ממשלה בלי תמיכתם. מנכ"ל מכון הסקרים סטאט־נט יוסף מקלדה, המתמחה בסקרים בחברה הערבית, צופה שיעור הצבעה חריג של 69%-68% לעומת 45% ב־2021 ו־53% ב־2022. כלומר הערבים באמת ינהרו לקלפיות בגלל הרצון להחליף את ממשלת נתניהו ובעיקר את השר לביטחון פנים איתמר בן גביר ולמגר את האלימות. אם הוא צודק, למפלגות הערביות יהיו 16-15 מנדטים.
"המוטיבציה", אומר מקלדה, שהוא גם הסוקר של חדשות 13 בחברה הערבית, "נובעת בעיקר ממה שקרה בארבע השנים האחרונות – אלימות, פשיעה, רצח והריסת בתים. הכל מתרכז תחת המשרד לביטחון פנים. הציבור הערבי רואה בהצבעה חובה אזרחית לשנות המצב את המצב הקיים. יש שני דברים בראש סדר העדיפויות – הפלת הממשלה ומיגור הפשיעה, וההנחה היא שאחד תלוי בשני".
מקלדה צופה שההצבעה הערבית תהיה 85% למפלגות הערביות ו־15% למפלגות הציוניות. לדבריו, 10% עוד מתלבטים. בתוך המפלגות הערביות זה מתחלק, לדבריו, 60% למשותפת ו־40% לרע"מ. במקרה של 15 מנדטים הוא צופה 9 מנדטים למשותפת ו־6 לרע"מ.
המצביע הערבי אוהב אחדות
הערבים מהווים 18% מבעלי זכות הבחירה, שהם 1.3 מיליון איש. אם היו ממצים את זכות הבחירה בשווה ליהודים, היו להם עד כ־18 מנדטים (בהנחה של 85% הצבעה למפלגות הערביות). בפועל, ממוצע שיעור ההצבעה ביישובים הערביים (והדרוזיים) בחמשת סיבובי הבחירות ב־2022-2019 היה 54.2% לעומת ממוצע ארצי של 69.6% וממוצע של 72% בציבור היהודי.
המצביע הערבי אוהב אחדות פנימית ולפחות עד בחירות 2022 העניש על היעדרה. בארבעת הסיבובים הראשונים, כשהערבים רצו ברשימה משותפת, היה שיעור הצבעה של 65%-59% וזה זיכה אותם ב־15-13 מנדטים. כשרצו בנפרד, היו עשרה. המלכוד הזה כבר כמעט נשבר בבחירות 2022 כשהערבים רצו בשלוש רשימות ולמרות זאת שיעור ההצבעה עלה מ־45% ב־2021 ל־53% ב־2022. אלא שבל"ד שלא עברה את אחוז החסימה בזבזה 139 אלף קולות, ששווים ל־2.9% מקולות הבוחרים או 3.8 מנדטים, ונשארה בחוץ בגלל שחסרו לה 16 אלף קולות.
שיעור ההצבעה הערבי הנמוך נובע מכך שחלק גדול מהבוחרים הערבים סבורים שאין כלל חשיבות לזהות מי שירכיב את הממשלה. בסקר הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2025 הסכימו 48% מהערבים עם האמירה "לא משנה מה מצביעים, זה לא משנה את המצב". בסיבוב השלישי הערבים הלכו לקלפי בהמוניהם כדי לעצור את נתניהו, אלא שממשלת האחדות נתניהו־גנץ וממשלת השינוי הביאו אותם למסקנה שאין הבדלים בין נתניהו לגנץ ולפיד.
החברה הערבית
גודל:
1.3 מיליון בעלי זכות בחירה, מוערכים ב-14–16 מנדטים
מפלגות שנאבקות:
המשותפת ורע"מ
מאפיינים:
85% מצביעים למפלגות ערביות, אחוז הצבעה נמוך, שעולה ככל שהמפלגות הערביות מאוחדות
בחירות 2022:
5 מנדטים לחד"ש-תע"ל, 5 מנדטים לרע"מ. בל"ד בזבזה 4 מנדטים
סיכון לבזבוז קולות:
נמוך מאוד
בקדנציה האחרונה תחת בן גביר כשר לביטחון לאומי הוכפל מספר הנרצחים השנתי בחברה הערבית מ־121 בממוצע ב־2022-2021 ל־242 בממוצע ב־2025-2023. במשך שלוש שנים נמשך ההרג בעזה במלחמה שכל תכליתה היה שימור הקואליציה. המצב הזה שכנע רבים מהמצביעים שיש רע ויש נורא, וסביר להניח שמעטים מאוד חושבים היום שאין הבדל בין איזנקוט לבן גביר. כרגע הסקרים מדברים על 9-8 מנדטים (8.4 מנדטים בממוצע סקרי שלושת ערוצי הטלוויזיה באוקטובר) למשותפת ו־6-5 לרע"מ (5.3).
מערכת בחירות נקייה
"שתי המפלגות מנהלות מערכת בחירות נקייה ביניהן", אומר חוקר החברה הערבית ד"ר אריק רודניצקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "במערכות בחירות קודמות הן היו עסוקות יותר בפילוגים ובלהסביר למה הן התפלגו". זה בא לידי ביטוי גם בכך שלראשונה המפלגות חתמו הסכם עודפים אחת עם השנייה.
הקמפיינים של המפלגות הערביות מתבססים על האמירה שבלעדיהן אף אחד לא יוכל להקים ממשלה ושככל שהן יהיו גדולות יותר, יקטנו הסיכויים להקמת עוד ממשלת בן גביר־סמוטריץ'. הן פחות מתעסקות עם העובדה שרוב המערכת הפוליטית אומרת שלא תקים ממשלה איתן.
