בחירות האמצע
השיתוק הגיע, ומנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה העולמית ישלם את המחיר
המפלגה הדמוקרטית זכתה בכל הקופה בבחירות האמצע, ותהפוך לרוב בבית הנבחרים ובסנאט - שם היא עשויה להחמיר את הרגולציה המפקחת על תעשיית הבינה המלאכותית; מניות ה-AI באסיה נפלו ושוק האג"ח מאותת שהוטל על טראמפ "בלם" תקציבי; לישראל נפתח חלון מסוכן של חודשיים
ספירת הקולות בבחירות האמצע בארצות הברית טרם הסתיימה, אך התוצאות שכבר אומתו מצביעות על תבוסה קשה לנשיא דונלד טראמפ ולמפלגה הרפובליקנית. הרוב בסנאט עבר לדמוקרטים, וגם בית הנבחרים בדרך לאותו כיוון: לדמוקרטים 213 מושבים נכון לעכשיו, והם זקוקים לחמישה נוספים בלבד מתוך 96 מרוצים שטרם הוכרעו. אחרי שנתיים של שליטה רפובליקנית מלאה, טראמפ צפוי לפגוש בינואר קונגרס עוין במיוחד. אחת התגובות הבולטות לתוצאות הגיעה דווקא מטוקיו.
מדד ניקיי צנח ביותר מ-3% במהלך המסחר, אך בהמשך התמתנה הירידה לכ-1.8%. הנתון המעניין אינו רק עומק הירידה, אלא המניות שהובילו אותה: הירידות התרכזו בעיקר במניות הקשורות לבינה מלאכותית. סופטבנק צנחה בכ-7%, יצרנית הציוד לבדיקת שבבים אדוונטסט איבדה 6.4%, טוקיו אלקטרון ירדה ב-5% ויצרנית שבבי הזיכרון קיוקסיה נפלה ב-10%. יצרניות הסיבים האופטיים פורוקאווה ופוג'יקורה, ספקיות מרכזיות של מרכזי נתונים, ירדו ב-9% וב-8.2%, בהתאמה. הבורסה בטייוואן ירדה ב-2.3%, והחוזים העתידיים על נאסד"ק נסוגו בכ-2%. מנגד, הבורסה בהונג קונג עלתה ושנגחאי כמעט לא זזה. מוקד גל המכירות באסיה היה ברור: מניות הבינה המלאכותית.
יוקר המחיה, ובכלל זה חשבונות החשמל, עמד במרכז הקמפיין של הדמוקרטים. כעת המשקיעים חוששים שקונגרס בשליטתם יגביר את הפיקוח על תעשיית הבינה המלאכותית ועל הקמת מרכזי הנתונים. גם ברמת המדינות מסתמן שינוי: בג'ורג'יה, שיחד עם טקסס מרכזת כשליש מההשקעות במרכזי נתונים, הדמוקרטים צפויים לזכות במשרת המושל. החששות האלה פוגשים שוק שכבר הגיע חבול לבחירות: סל מניות הבינה המלאכותית של גולדמן זאקס ירד ב-15% באוקטובר, והוא נמוך ביותר מ-24% מהשיא.
ההשלכות חורגות משוק המניות. השקעות בטכנולוגיה, לרבות בינה מלאכותית, אחראיות לכשליש מהצמיחה בארצות הברית השנה. ברבעון השני הגיעה תרומתן ל-36%, לאחר ניכוי היבוא. בהגדרה הרחבה, הכוללת גם את בניית מרכזי הנתונים, מדובר בכמחצית מהצמיחה. האטה במנוע כזה עלולה להאט את המשק כולו.
מכאן עשויה להתפתח שרשרת של השפעות: צמיחה איטית יותר עשויה למתן את הביקושים ואת האינפלציה, ובהמשך להפחית את הלחץ על הבנק הפדרלי להעלות ריבית. מבחינת המחירים ועלויות האשראי, אלה עשויות להיות חדשות טובות לצרכן האמריקאי. ערב הבחירות תמחר השוק הסתברות של 77% להעלאת ריבית בדצמבר. אם החששות מהאטה בהשקעות בבינה מלאכותית יתבססו, התמחור הזה עשוי להשתנות. דוח התעסוקה שיתפרסם ביום שישי יהיה מבחן ראשון לציפיות בשוק.
כאן נכנס לתמונה שוק איגרות החוב. בשעות הלילה, כשהחלה להתברר עוצמת התבוסה של טראמפ, ירדה תשואת איגרת החוב הממשלתית לעשר שנים ב-7 נקודות בסיס, ל-4.89%, לפי בלומברג. אלא שעד הבוקר היא חזרה לכ-4.95%, בערך רמתה אתמול. מוקדם אפוא לדבר על גל עליות מתמשך במחירי איגרות החוב, אך התוצאות עשויות לספק לו תמיכה: נשיא רפובליקני מול קונגרס דמוקרטי יתקשה להעביר הרחבות תקציביות באמצעות הליך החקיקה המיוחד לענייני תקציב, המכונה reconciliation.
במצב כזה, גם התוכנית של טראמפ לחלק המחאה של 5,000 דולר לכל אמריקאי מתרחקת ממימוש. בג'יי.פי מורגן מעריכים כי כאשר השליטה בבית הלבן ובקונגרס מפוצלת בין המפלגות, הגירעונות יהיו "מבוקרים או מוגבלים הרבה יותר". זו עשויה להיות בשורה חיובית לשוק איגרות החוב, לאחר שהתשואה לעשר שנים הגיעה בחודש שעבר ל-5.3%.
לתשואות יש אפוא שני גורמים שעשויים לדחוף אותן מטה: ריסון תקציבי וצמיחה חלשה יותר. השאלה היא אם השפעתם תגבר על זו של המלחמה, על מחירי הנפט, שנחלשו אף הם, ועל העימות הצפוי סביב תקרת החוב ב-2027. אינדיקציה נוספת תתקבל כבר היום, עם פרסום הודעת הגיוס הרבעונית של משרד האוצר האמריקאי.
השקל ממשיך להיחלש - אך במתינות
לישראל הביא יום הבחירות בשורה משלו. אמש, בעיצומה של ההצבעה, הודיע טראמפ בריאיון טלפוני לפוקס ניוז כי ארצות הברית תפסיק ב-2027 את הסיוע השנתי לישראל, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, ותמשיך רק למכור לה נשק. "אנחנו נותנים להם 4 מיליארד דולר בדברים ובכסף, והם לא צריכים את זה", אמר. לדבריו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שהעלה את הרעיון, והסוגיה סוכמה עימו כבר לפני זמן רב.
מינואר יעבור הוויכוח לקונגרס שהרוב הדמוקרטי בו כולל גם אגף המתנגד למכירות נשק לישראל. כדי להבין את עוצמת ההתנגדות, די להביט בהצבעה מאפריל האחרון: 40 מתוך 47 הסנאטורים הדמוקרטים הצביעו בעד חסימת מכירת בולדוזרים לצבא הישראלי. אם שיעור דומה בקרב הסנאטורים הדמוקרטים בקונגרס החדש יתמוך בחסימת עסקאות נוספות, התמיכה במכירות הנשק לישראל עלולה להישחק משמעותית. הפסקת הסיוע, לצד התגברות ההתנגדות בקונגרס למכירות נשק, עשויות לסמן שינוי עמוק ביחסים.
החודשיים שנותרו עד 3 בינואר, מועד השבעת הקונגרס החדש, עשויים להיות חלון הזדמנויות מבחינת טראמפ לחידוש המלחמה באיראן. הקונגרס הנוכחי עדיין בשליטת הרפובליקנים, והמגבלה שטראמפ הציב לעצמו - לא לתקוף לפני הבחירות - כבר אינה רלוונטית. ביום שני בלילה תקפה ארצות הברית באי קשם, בתקיפה מוגבלת שהוגדרה "הגנתית". בשווקים עדיין חוששים ממבצע "קצר ואינטנסיבי" באיראן.
גם השקל מגיב, אם כי במתינות. הדולר חצה בשעות הבוקר המוקדמות את רף 3.17 השקלים, ובהמשך התמתנה עלייתו מעט. עם זאת, הוא עדיין נסחר מעל 3.16 שקלים, לאחר שהשקל נחלש בכ-3% מאז יום הבחירות בישראל. הפלונטר הפוליטי המקומי, לרבות החשש מהתפתחויות דרמטיות סביב הדרישה של ראש הממשלה ושותפיו לפסול את הבחירות, מצטרף להודעה על הפסקת הסיוע ולחשש מסבב לחימה נוסף מול איראן. כל אלה מפעילים לחץ על המטבע המקומי.
מבחינת המשקיעים באיגרות החוב, תוצאות הבחירות מבשרות על הגבלת יכולתו של טראמפ להרחיב את ההוצאות. מבחינת המשקיעים במניות, הן מוסיפות סימן שאלה מעל מנוע הצמיחה של הבינה המלאכותית. עבור ישראל, התמונה מדאיגה יותר: בחודשיים הקרובים טראמפ יהיה נתון ללחץ פוליטי, בעוד מפלגתו עדיין שולטת בקונגרס. לאחר מכן הוא יידרש להתמודד עם קונגרס עוין כלפיו, שחלק מחבריו מבקשים להגביל גם את התמיכה בישראל.
