ניתוח
שוק האג"ח מעדיף ניצחון דמוקרטי וקונגרס תקוע
בחירות האמצע יקבעו אם הנשיא דונלד טראמפ יוכל להמשיך להגדיל את ההוצאות הממשלתיות, בזמן שהגירעון האמריקאי מתנפח ומתקרב ל־2 טריליון דולר בשנה. בישראל חוששים מסנאט דמוקרטי שיקשה על חידוש הסיוע הביטחוני
היום יבחרו האמריקאים את 435 חברי בית הנבחרים ושליש מחברי הסנאט. הנשיא דונלד טראמפ יהיה הסוגיה המרכזית. בחירות האמצע, שנתיים לאחר הבחירות לנשיאות, יקבעו מה יוכל לעשות הנשיא: הקונגרס מחזיק בתקציב, בתקרת החוב ובאישור המינויים. לפי התחזיות, לדמוקרטים סיכוי של מעל 80% (כ־85% בממוצע) לזכות ברוב בבית הנבחרים, וגם בסנאט הסיכויים לטובתם.
מבחינת מאקרו־כלכלית, התוצאה חשובה לשוק האג"ח של הכלכלה הגדולה בעולם. תשואת אג"ח ממשלת ארצות הברית ל־10 שנים נעה סביב 5% ובחודש האחרון נגעה ב־5.3% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002. לפני המלחמה נגד איראן היא עמדה על פחות מ־4%.
משרד התקציב של הקונגרס (CBO) בנה את תחזית 2026 על התשואה של ערב המלחמה. בפועל, הממשלה משלמת נקודת אחוז יותר. בשנה שבה הגירעון מוערך בכ־2 טריליון דולר - כ־5.8% תוצר - ותשלומי הריבית נטו עוברים את טריליון הדולר, נקודת אחוז היא תקציב של משרד ממשלתי שלם.
אג"ח ממשלת ארצות הברית נחשבת להשקעה הבטוחה בעולם, וכל הלוואה אחרת מתומחרת ביחס אליה. כשהיא עולה, הכסף מתייקר בכל מקום. כך בספטמבר בעקבות הזינוק האמריקאי זינקה תשואת האג"ח ל־10 השנים היפנית לשיא של 30 שנה, והגרמנית הגיעה לשיא מאז 2011.
בארה"ב מקווים לשיתוק
משם זה עובר לכלכלה הריאלית של האמריקאים. הריבית על המשכנתא ל־30 שנה בארצות הברית עמדה באוקטובר על כ־7.3% לעומת 6.2% רק שנה קודם. גם הנפט מחכה לקלפי: ברנט סיים את אוקטובר ביותר מ־117 דולר לחבית, שיא של חצי שנה.
בוול סטריט כבר הבינו שהגירעון הממשלתי התופח הוא מחלה דו־מפלגתית. לכן, שם מתמחרים את ההפך: קונגרס דמוקרטי, או מפוצל, יהיה טוב לאג"ח כי הוא יגרום לשיתוק. איך בישראל חרדים מהשלכות שיתוק ובארצות הברית מתפללים לו? ההסבר טמון במנגנון ה־"reconciliation", שמאפשר להעביר חקיקת מסים והוצאות ברוב של 51 (ולא ב־60). כך עבר חוק המס הגדול של טראמפ ב־2025. התנאי: שליטה בבית הלבן ובשני בתי הקונגרס. אם הדמוקרטים יזכו בבית אחד - המסלול נסגר.
במורגן סטנלי מציינים שבמצב כזה חבילות פיסקאליות גדולות יהיו קשות להעברה, והמשא ומתן על מימון הממשלה ועל תקרת החוב יהפוך טעון יותר. בג'יי.פי מורגן אומרים במפורש: בממשל מפוצל וושינגטון צפויה להיכנס לתקופת שיתוק, ולחץ שוק האג"ח יגביל כל הרחבה פיסקאלית משמעותית.
התרחיש ההפוך ממחיש את החשש. הממשל הבטיח המחאה של 5,000 דולר לכל אמריקאי בוגר, אם הרפובליקנים ישמרו על שני הבתים, בעלות מוערכת של 1.2 עד 1.35 טריליון דולר - כסף חינם בעלויות עתק. וטו נשיאותי מול קונגרס עוין הוא, בפועל, הבלם הפיסקאלי האחרון שנותר בוושינגטון.
מעבר לפינה מחכה כבר תקרת החוב, שהועלתה ב־2025 ב־5 טריליון דולר ליותר מ־41 טריליון, וצפויה להיחצות בסביבות אמצע 2027. בג'יי.פי מורגן מדברים על פער מימון של 3.7 טריליון דולר בארבע שנות הכספים הקרובות. מי שישלוט בקונגרס, יחזיק את המפתח לקופה ברגע הזה. לגבי שוק המניות, ב־Citi מסבירים כי ההפתעה מבחינתם היא רפובליקנית: שמירה על הסנאט עשויה לתת למניות דחיפה עד סוף השנה.
מה עם התקיפה באיראן?
לישראל יש כאן שלושה סיפורים מרכזיים. הראשון הוא פיננסי ויוצא דופן: תשואת האג"ח הממשלתית ל־10 שנים עמדה על כ־4.1% - נמוך מהתשואה האמריקאית. אך המשך העלאת התשואות יעלה בסוף את מחיר הגיוס של ממשלת ישראל בעיקר בדולר, ובעקיפין גם בשקל.
הסיפור השני פוליטי ומטריד יותר. רק באפריל הצביעו 40 סנאטורים דמוקרטים נגד מכירת בולדוזרים לצה"ל. סנאט דמוקרטי אנטי־ישראלי בדיוק כשמזכר ההבנות הביטחוני ל־2028-2019 יגיע לחידוש אינו טוב לצה"ל, במיוחד על רקע האיומים בסנקציות.
הסוגיה האחרונה היא חידוש המלחמה מול איראן. כדי למנוע מטראמפ לתקוף באיראן נדרש רוב של שני שלישים בשני הבתים, ואף תרחיש בחירות לא מייצר רוב כזה. הקונגרס החדש יושבע ב־3 בינואר, כך שכל סבב בחודשיים הקרובים ייפתח מול הקונגרס הרפובליקני הנוכחי.
כדי לתקוף באיראן צריך כסף. לפי פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM), המלחמה עלתה עד אמצע אוקטובר 47.1 מיליארד דולר לפחות. ה־CBO מעריך עלות של 2 עד 3 מיליארד דולר לכל חודש נוסף. בקשת התקציב המשלים של הממשל, בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, עדיין לא עברה. כל הקצאה תקציבית צריכה את שני הבתים, ובית נבחרים דמוקרטי יכול להפוך כל דולר כזה למנוף. ומכאן בחזרה להתחלה: מלחמה בלי מימון משמעה עוד גירעון, עוד חוב ועוד עלייה בתשואות.
