חשיפה
תביעות במיליונים: גויסו להסברה בשיא המשבר וגילו שאין מי שישלם להם
הבלגן במערך ההסברה הממשלתי חוגג: המערך עומד בפני תביעות במיליונים של ספקים שלא קיבלו תשלומים. לצד זאת מתנהלת חקירה משטרתית על זיוף חתימה בידי עובדת משרד רה"מ עד לאחרונה. וזה הגוף שאמור לנהל את המערכה על דמותה של ישראל בעולם בעת מלחמה
בלגן במערך ההסברה הממשלתי: תביעות במיליונים, חקירה על זיוף חתימה, ומחסור בכוח אדם. כך עולה מחשיפת כלכליסט בנוגע למערך שכבר שנתיים איש לא עומד בראשו, ומתקשה להיאבק בזירת ההסברה הבינלאומית עבור ישראל.
מייד לאחר 7 באוקטובר נסגר בשל קשיי תפקוד משרד ההסברה שהיה בראשות גלית דיסטל אטבריאן, ובראש מערך ההסברה הלאומי במשרד רה"מ עמד מושיק אביב, שמונה לתפקיד רק באוגוסט 2023 ושימש במקביל כממונה על הטקסים הממלכתיים. אלא שכעת מתברר כי ההתנהלות המהירה של הימים הראשונים למלחמה במערך ההסברה הלאומי הובילה לשורת אי־סדרים כספיים, הכוללים התקשרויות עוקפות־מכרז, עיכובי תשלומים, וחקירת משטרה המתנהלת זה כמה חודשים נגד עובדת משרד רה"מ לשעבר על זיוף חתימה של גורם במשרד.
אילון לוי התייאש
עם פרוץ המלחמה גייס מערך ההסברה עשרות יועצים ומסבירנים, כך לפי מספר גורמים שעבדו עם המערך, מיעוטם עובדי מדינה, ורובם אנשי מילואים ויועצים חיצוניים. בשל דוחק הזמן, ובאישור הייעוץ המשפטי של המשרד, הוחלט להרחיב התקשרויות קיימות עם חברות הפקה ואירועים שעבדו קודם לכן עם מערך הטקסים, במקום לצאת להליך מכרזי ארוך. כך, חברות הפקה פרטיות הפכו לצינור תשלום עבור מי שייצגו את ישראל בחו״ל. למשל, משכורתו של המסבירן אילון לוי, שעמדה על 41,125 שקל שולמה בתחילה על ידי חברת הפקת אירועים חיצונית – קבוצת אינטלקט הפקה והוצאה לאור – במקום ישירות מקופת המדינה. לפי לוי, הוא הגיע לפעול בהתנדבות תחילה ולאחר מכן הוצע לו לעבוד כיועץ חיצוני עם תעריף שעתי של 250 שקל, לפי 165 שעות חודשיות. לוי טוען כי למרות בקשות חוזרות ונשנות המעמד שלו מעולם לא הוסדר בחוזה, ומערך ההסברה ביקש לשלם לו דרך גורם שלישי. למרות זאת, מערך ההסברה חייב ללוי לטענתו עבור תקופה שטרם שולמה לו, אך לדבריו הרים ידיים מלתבוע אותם.
ספקים שעבדו עם המערך טוענים כי "העבודה תמיד היתה מבולגנת", אבל שלפחות בתקופה של מושיק אביב כראש המערך היה מי שדאג שבסוף יגיע הכסף שחייבים לספקים ולעובדים. אביב הפסיק את כהונתו כראש מערך ההסברה במאי 2024, והחליפה אותו בתחום הטקסים גלית והבה שאשו, שלפי אותם ספקים הובילה קו תקיף יותר, שבמסגרתו נטען כי איננה מכירה בחוזים שנעשו טרום תקופתה.
גורמים במשרד רה"מ מתארים "ועדת בדיעבד", שמטרתה היתה לאשר לאחר מעשה את ההתקשרויות שנעשו בחיפזון. עם זאת, ספקים ויועצים רבים לא זכו לאישור הוועדה ונותרו ללא תשלום, מה שהוביל את הממשלה לקדם בספטמבר 2024 פטור ממכרז לחלק מהמסבירנים מטעמי דחיפות, כדי להימנע מהמשך התקשרויות בעייתיות. חלק מהספקים והיועצים שלא הצליחו להשיג הכרה בעבודה שביצעו, נאלצו לפנות לערכאות משפטיות נגד משרד רה"מ.
כך למשל, מקרה שהוכרע לאחרונה, הוא תביעתו של נדב יהוד, סטודנט שהועסק על ידי מערך ההסברה החל מ־7 באוקטובר לארבעה חודשים. יהוד תבע 38.9 אלף שקל, מתוכם 34 אלף שקל על חודשיים של עבודה (ינואר-פברואר 2024) שעבורם סירב המשרד לשלם לו. הדיון בתביעתו של יהוד, שהתקיים ב־10 בפברואר בבית משפט השלום בתל אביב, עורר עניין חריג ומשך אליו בכירים במשרד רה"מ. לדיון התייצבו מושיק אביב ראש מערך ההסברה לשעבר, חשב המשרד אלון שלזינגר ונציגת הלשכה המשפטית. במסגרת פסק הדין, שניתן לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול, חשף השופט ערן גלברד כי המדינה טענה שלא ניתן היה לשלם ליהוד טרם בירור של ״אי סדרים רבים ורחבי היקף בנושאים קשורים אשר מתבררים הן בהליכים משפטיים והן בחקירה משטרתית״. בסופו של ההליך, בית המשפט פסק לטובתו של יהוד וחייב את המדינה לשלם את שכרו.
לכלכליסט נודע כי קרוב לוודאי אחד הספקים שעבד עם משרד ראש הממשלה הגיש תלונה במשטרה נגד הגורמים מולם התנהל במערך ההסברה, וזאת בעקבות טענת המדינה כי נציגי מערך ההסברה פעלו בחוסר סמכות.
נודע כי החשודה היחידה בחקירה המשטרתית היא עובדת משרד רה"מ עד לאחרונה, החשודה בזיוף חתימה במסמך הקשור להתקשרויות בין ספקיות שונות למשרד רה"מ. כעת, התיק עבר מהמשטרה לפרקליטות. העובדת היתה תחת מערך הטקסים הממלכתיים ("מרכז ההסברה") עד המלחמה, והושאלה כדי להיות בקשר עם הספקים לאחר המלחמה. שורת ספקים אמרו לכלכליסט כי העובדת היא זו שעמדה איתם בקשר ביחס לתשלום, שאיחר להגיע. לדבריהם, העובדת הבטיחה שורת הבטחות, כמו למשל שהכסף צפוי להגיע בימים הקרובים, או שהתשלומים אושרו ולא צפויות בעיות. אותם גורמים מעריכים כי העובדת אינה ״אשמה״ וכי קיבלה גיבוי מהמערכת, ומעריכים כי החקירה היא ניסיון קלאסי, ״להאשים את הש.ג.״.
התשלום על אולפן ממוגן
מלבד התביעה של יהוד, מתבררות תביעות בסכומים גבוהים משמעותית. חברת אינטלקט, אשר קיבלה אישור בדיעבד מוועדת המכרזים בחשכ״ל להקמת מרכז תקשורת שיעסוק במלחמה ובהחזרת החטופים בהיקף של 2 מיליון שקלים, תובעת כעת מהמדינה כ־1.7 מיליון שקלים, כאשר 936 אלף שקל הם על תשלומים שטרם הועברו לה לטענתה, וזאת בעקבות ביקורת של רואה חשבון חיצוני שמינה אגף הכספים במשרד ראש הממשלה, שעבר על הוצאות החברה ואיתר לטענתו סכומים בהיקפים גדולים שדרשו הסברים. בשל הבדיקה הזו, טוענים בחברת אינטלקט, הם נדרשו להשקיע משאבים בהיקף של 400 אלף שקל, בעקבות העסקת העובדים במענה לדרישות השונות של רואה החשבון. שאר הסכומים קשורים בריביות והצמדות בשל העיכוב בתשלום, ופיצויים בהתאם.
בין הסעיפים התקציביים שנחשפו במסגרת התביעה נמצאות הוצאות השכר עבור אילון לוי ונדב יהוד. בכתב ההגנה של משרד ראש הממשלה טענה המדינה כי יהוד בכלל ״הועסק״ על ידי אינטלקט. עוד מתברר מעיון בכתב הטענות כי החברה מימנה טיסות להאג, אשר שימשו עבור פעילי ״השפעה״ שפעלו נגד הפגנות פרו־פלסטיניות לקראת הדיון בבית הדין בהאג, כך לפי גורם שבקיא בפרטי הטיסה.
בחודש פברואר הוגשה תביעה משמעותית נוספת, על סך 625,200 שקלים, על ידי חברת "ספידי קול". החברה, המשמשת מזה שנים כספקית מוכרת של משרד ראש הממשלה, הקימה לבקשת המדינה את אולפן הראיונות וחמ"ל ההסברה במתחם הקריה. אולפן זה שימש באופן אישי את נתניהו וגלנט, וממנו שודרו ראיונות והצהרות שצפו בהם ברחבי העולם כולו.
על פי כתב התביעה, חוסר הסדר שאפיין את מערך ההסברה בימיה הראשונים של המלחמה בא לידי ביטוי מובהק גם בהתקשרות זו. נטען כי ב-8 באוקטובר 2023, פנתה נציגת משרד רה"מ לחברה בהודעות וואטסאפ דחופות, בבקשה לספק "מעכשיו לעכשיו" ציוד תקשורת, מחשבים ואנשי צוות שיתפעלו את המתחם במתכונת של 24/7. כתב התביעה מציג התכתבויות המעידות כי נציגות המשרד אישרו את ההצעות בזמן אמת, ואף ציינו במפורש כי "המנכ"ל (משרד רוה״מ דאז יוסי שלי - ע.ק.) אישר״, את ההזמנה.
חרף העובדה ש"ספידי קול" סיפקה ציוד ושירותים ברציפות במשך תשעה חודשים ותחת פיקוח של נציגות המשרד, המדינה מסרבת כעת לשלם את התמורה, בטענה להיעדרה של "הזמנת עבודה חתומה". למרבה האירוניה, משרד רה"מ כן שילם לחברה כ-33,000 שקלים כ"תשלום חריג" על חלק קטן מהציוד בגין נסיבות החירום, אך הוא מתנער מיתרת החוב, העומדת על כחצי מיליון שקלים לפני מע"מ. יתרה מכך, המשרד אף לא טרח להשיב למכתב ההתראה ששלחה אליו החברה.
בכתב התביעה, תוקפת החברה בחריפות את התנהלות המדינה וטוענת כי משרד ראש הממשלה נוהג כ"אוכל חינם", מתוך תחושה שאינו מחויב לשלם תמורת שירותים שמהם נהנה במשך חודשים ארוכים.
עוד תובעת צפויה להיות אילנה שטיין, ששימשה ראש הזירה הבינלאומית במערך ההסברה. היא טוענת כי המערך חייב לה כסף עבור חמישה חודשי עבודה. לכלכליסט נודע כי בימים אלו היא בוחנה את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותה.
"הכל על פי חוק"
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה: "בתקופת המלחמה התקשר משרד ראש הממשלה בהתקשרויות עם ספקים רבים בתחומים שונים - לרבות התקשרויות דחופות שנבעו מצרכי המדינה במלחמה - ועשה זאת על פי חוק תוך תשלום מלוא התמורה בגינן לספקים. גופי המדינה ככלל מחוייבים כולם לפעול בהתאם לדין ולכללי ההתקשרויות, ולכן תשלומים מאוצר המדינה מבוצעים רק ביחס להתחייבויות שנעשו כדין, כנגד אסמכתאות מתאימות ובהתאם לבקרה מקצועית.
"כך, במסגרת בקרה מקצועית גילה משרד ראש הממשלה אי סדרים בהתקשרויות של מערך ההסברה ומערך הטקסים אשר היו שניהם בראשותו של מושיק אביב, ועל כן חשב המשרד והיועצת המשפטית דאז פנו לגורמים המוסמכים. בהתאם לכל האמור הפרשה מצויה בימים אלו בבדיקה משטרתית. כמו כן תלויים ועומדים הליכים משפטיים הקשורים בפרשה. משכך משרד ראש הממשלה מנוע מלהרחיב על הדברים מעבר לאמור בתגובה זו".
מקבוצת אינטלקט נמסר כי "לא נוסיף על הכתוב בכתב התביעה".
חברת ספידי קול בתגובה: "לא נוסיף על הכתוב בכתב התביעה".
תגובת העובדת החשודה, מערך ההסברה: "היות שמתנהל הליך משפטי אזרחי בעניין אני מנועה מלהגיב אבל אני סמוכה ובטוחה כי יתברר בסופו של דבר שלא נפל פסול במעשיי".
