ההרחבה שהסתבכה: חגיגת הנדל״ן בעין יעקב בגליל מסתיימת בהדחת ועד המושב
חקירת רשם האגודות העלתה כי הנהלת המושב שמרה את רוב קרקעות ההרחבה לבני משפחה, חברי אגודה ספסרו במגרשים במאות אלפי שקלים, ונשכרו שירותים ממקורבים. מזכיר האגודה: “ייתכן שזה לא תואם את החוק של רמ“י, אבל השכל הישר אומר שהקרקעות צריכות להגיע לחברי המושב“
אנשי האגודה החקלאית שיתופית של מושב עין יעקב השתלטו על מגרשי ההרחבה והתנהלו כאילו היו בבעלותם הפרטית - כך נמצא בדו”ח חקירה ראשוני של רשמת האגודות השיתופיות. בעקבות הממצאים, ובאופן חריג, התקבלה החלטה על ידי הרשמת להדיח את הוועד המנהל של המושב ולמנות ועד ממונה. כמו כן הוחלט כי הוועד הממונה יקצה את המגרשים מחדש.
לפי הדו”ח, חברי האגודה הם שקבעו מי יקבל את המגרשים, ושמרו את רוב הקרקעות למקורבים; היו חברי אגודה שספסרו במגרשים במאות אלפי שקלים למגרש בודד; האגודה שכרה את שירותיהם של אנשי מקצוע וחייבה את רוכשי המגרשים לשלם עבור שירותים אלה, בניגוד להנחיות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד השיכון; והסכום שגבו עבור הפיתוח היה כפול מהמותר, ובסך הכל נגבו כ־12 מיליון שקל מעל המותר.
מושב עין יעקב ממוקם בגליל המערבי, כ־7 ק"מ מגבול הצפון. המושב הוא חלק מהמועצה האזורית מעלה יוסף, שגם ביצעה את הגבייה בפועל של כספי הפיתוח מרוכשי המגרשים. במושב יש כיום 81 נחלות. עם השנים בוצעו בו כמה הרחבות, וההרחבה שבה עוסקת החקירה היא תוספת של 61 מגרשים, שהחלו לקדם ב־2012. התב"ע אושרה ב־2019, ומאז אישורה החל המושב לנהל רשומות של התושבים שביקשו להצטרף למיזם.
לפי החלטות עבר, הנהלת האגודה מחויבת לפרסם את ההרחבה, ולפתוח את ההרשמה גם לתושבים שאינם מתגוררים במושב ואינם קשורים לחברי האגודה. כשאחד מחברי האגודה נשאל בחקירה מדוע לא פרסמו את דבר ההרחבה לתושבים מבחוץ, השיב כי הקרקע נלקחה מבעלי הנחלות בעבר, ולכן קיימת להם "זכות טבעית" למסור את המגרשים לילדיהם. בהמשך השיבו חברי האגודה, כי בשל הביקוש הגבוה ורשימות ההמתנה לא חשבו כי יש צורך בפרסום. באפריל 2023 החליטו חברי האגודה, כי הם יקבעו מי יקבל את המגרשים. הם הכינו רשימת מומלצים ל־63 בעלי נחלות, וביקשו מכל אחד מהם לחתום על מסמך, שבו הוא מציין את שם הבן או הבת המומלץ לקבלת המגרש. עוד הוחלט לתת מגרשים לשישה חברים מהמושב, שלא נכנסו לרשימה.
כמו כן עלה מהחקירה כי מזכיר האגודה אמר שמדובר בתיקון עוול היסטורי משנות השמונים, אז תוכננה הגדלת המושב ב־95 מגרשים שלא מומשה במלואה. לטענתו, רשימת 63 הנחלות מורכבת מאלו שלא קיבלו מגרשים בעבר. חברי האגודה טענו, כי בקרב רוכשי המגרשים יש תושבים מבחוץ או כאלה שהתגוררו במושב בשכר דירה, אך בחקירה נמצא כי רק לאחר שחלק מבעלי הנחלות במושב לא הצליחו לשלם את הוצאות הפיתוח, אנשי האגודה איפשרו רישום מבחוץ כדי שהפרויקט לא ייעצר.
אחיינית בתמונה, וגם אחותה
איך נבחרו המומלצים לקבלת מגרש? החקירה מצאה ניגודי עניינים בקבלת ההחלטות ובמינוי אנשי המקצוע. כך למשל עורכת הדין שמונתה לטפל ברוכשים, שחויבו לשלם לה 1,500 שקל למגרש, היא אחיינית של חבר אגודה ויו"ר ועדת הקבלה האזורית, ואחיינית של אשתו של מזכיר האגודה. כמו כן אחותה מועמדת לקבלת מגרש.
עוד נמצא, כי חבר מושב שעבד במועצה האזורית שימש גם כיו"ר ועדת הקבלה האזורית, ובנו היה אחד המומלצים לקבל מגרש. בחקירה אמר: "האגודה היא שמחליטה אם יגיע לו מגרש, לא רשות מקרקעי ישראל ולא המועצה". דוגמה נוספת היא בן דודו של יו"ר ועד האגודה, שקיבל בעבר מגרש בהרחבה קודמת ומכר אותו, וכעת הוא מקבל עוד מגרש – עבור בתו.
בחקירה תואר מקרה של אחד מאותם תושבים שקיבלו מגרש, בנוסף למגרשי ההרחבה. במקרה זה מזכיר המושב אמר על חבר המושב: "הוא אחד מהחברים שלנו שגדלו איתנו, הוא לא חבר אגודה, הוא גר במושב והוא נפל בין הכיסאות. הסבא והסבתא הבטיחו לו להיות בן ממשיך, ולימים דודה שלו קיבלה את הנחלה". חבר ועד לשעבר שנחקר אמר: "זה חלק מדילים שיו"ר האגודה סגר". החבר קיבל את המגרש, ולאחר מכן הוא העביר את זכותו על המגרש לגורם שלישי.
"מתחת לשולחן"
החל מאמצע 2023 החלו להישלח מכתבי תלונה על ידי כמה חברי מושב שהבינו כי ההרחבה מקודמת בצורה בעייתית. הם חיזקו את החשדות בנוגע לספסרות ולגבייה בלתי חוקית ואילצו את כל הגורמים — רמ"י, רשם האגודות ומשרד השיכון — לעצור ולבחון מחדש את ההרחבה. אחד המתלוננים טען כי בעלי נחלות שקיבלו זכות המלצה למגרש מכרו אותה לאחרים "בשוק פתוח" ובתמורה כספית, כאשר העסקאות נעשו "מתחת לשולחן". לדבריו, בצורה זו נמכרו כ־15 מגרשים בסכומים של כ־450 אלף שקל למגרש.
אחד המומלצים, שוויתר על המגרש, אמר לכלכליסט, כי כשהגיעו למעמד הרכישה ראו שם אנשים מהמרכז, שלא היו קודם לכן ברשימת המומלצים. "הבנו שמכרו להם את הזכות למגרש ב־400-300 אלף שקל. אני יודע את זה כי גם ממני רצו לקנות את הזכות... אנשים רוצים לבנות כאן וילת אירוח, זה אחלה עסק".
ההתנהלות הבעייתית הגיעה גם לגביית דמי פיתוח. במושב בחרו להתעלם מסכום עלויות הפיתוח שנקבע ואושר מראש על ידי משרד השיכון, 258 אלף שקל למגרש. בנובמבר 2024 החליט ועד האגודה כי בנוסף לסכום זה ייגבו 170 אלף שקל מכל רוכש לטובת ביצוע עבודות בפנים המגרש, ובפועל גבו מכל רוכש 454 אלף שקל עבור עבודות פיתוח.
לצד זאת גבו סכומים נוספים עבור אנשי מקצוע חיצוניים, גם כן ללא אישור. כך, למשל, נגבו 3,000 שקל עבור פרויקטורית, שתפקידה, לפי המכתב של האגודה, להביא הסכם פיתוח מרמ"י. הפרויקטורית שנבחרה היא חברת ליכוד ופעילה חברתית, ששימשה בעברה כחברת מועצה במעלה יוסף. אחד הרוכשים שהגיע לשלם לה עבור השירות מספר כי כשהגיע לביתה היא היתה מחוברת למכל חמצן. הוא שילם לה, וזמן קצר לאחר מכן היא נפטרה, ולא ברור מה עלה עם הכספים ששולמו לה.
הדו”ח של רשם האגודות העלה ממצאים חמורים שלא איפשרו להשאיר את הקצאת המגרשים כפי שהיא, וכן וכי לא ניתן שוועד האגודה הנוכחי ימשיך לטפל בכך. לאור זאת החליט מנהל מחלקת החקירות ברשמת האגודות, כי יש להדיח את הוועד הנוכחי ולמנות תחתיו ועד ממונה. לפי ההחלטה, ההרחבה לא תבוטל, והוועד החדש שימונה יידרש להקצות את המגרשים עד סוף יולי השנה. בשל חלון הזמנים הקצר, יכול ועד האגודה לערער על ההחלטה להדיחו בתוך 5 ימים.
מזכיר האגודה אבי שומר אמר בתגובה: “כל ההרחבה היא משטח המושב, והתפיסה שלנו אומרת שהקרקעות האלה צריכות לאכלס את חברי המושב. ייתכן שזה לא תואם את החוק של רשות מקרקעי ישראל, אבל השכל הישר אומר שכך צריך לעשות. הכוונה שלנו היתה טהורה”.
בנוגע לחשד לספסרות אמר שומר, “הוועד לא היה מודע לכך ולא נתן לכך יד, והפרטים שהחוקרת ציינה לגבי חבר מושב שהוקצה לו מגרש וביקש להעביר אותו מעולם לא הגיעו אלינו”.
לגבי הגבייה העודפת אמר שומר: “יש בעין יעקב שיפועים גדולים במגרשים, שדורשים גם פיתוח פנימי. רצינו להקל על בעלי המגרשים ולסגור עם חברת הנדסה שתפתח את המגרשים עבור כולם ובמחיר ממוצע כולל. עכשיו אומרים לנו שזה כספים אסורים, אבל מה המשמעות? מי יעשה את הפיתוח לבעלי המגרשים? לפעמים יש שיקול דעת”.
לגבי הפרויקטורית אמר שומר: “זו היתה דרישה של המתיישבים, שאמרו שאין להם זמן לטפל בבירוקרטיה ובמסמכים. היא אכן נפטרה, אבל העבירה את הכסף בצו ירושה לבת שלה והם ממשיכים לטפל בכך. לגבי עורכת הדין, היא לקחה סכום פעוט עבור הטיפול המשפטי”.
