לא רק בהשפעת המלחמה: עשר המניות שרשמו את העליות והירידות החדות ביותר מתחילת החודש
שבועיים לאחר תחילת המלחמה מול איראן, ניתן לראות שרוב המניות המצטיינות עלו בהשפעתה הישירה. זאת, למעט ג'י סיטי, המובילה, שחתכה את המינוף. את עשר המניות החלשות מובילות עמרם אברהם ואל על, ולכל אחת סיבה משלה
אחרי שהתחילה את המלחמה מול איראן בעליות חדות, הבורסה בתל אביב קיבלה השבוע תזכורת חדה למציאות: ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה. מדדי המניות המרכזיים רשמו ירידות, ואפילו חדות, אך התמונה המלאה מורכבת יותר, שכן חרף המימושים, השוק עדיין מציג תשואה חיובית מאז פתיחת המלחמה. הפער הזה משקף תופעה מוכרת בשווקים בתקופות משבר: בעוד המדדים עצמם נעים באיטיות יחסית, מתחת לפני השטח מתבצע מיון אגרסיבי בין מניות שמרוויחות מהמציאות החדשה לבין כאלה שנפגעות ממנה. בסיכום שבועי ירד מדד ת"א־35 ב-4.1%, ואילו מדד ת"א־125 איבד 4.9%. יום המסחר הראשון שלאחר פתיחתו של המבצע היה ב-2 במרץ יום שני. אבל חרף השבוע האדום, מתחילת המלחמה עדיין מציגים מדדי ת"א־125 ות"א־35 תשואה חיובית של כ־1%.
הזינוק במחירי הנפט
מבחינת ביצועי מניות ת"א־125, מאז תחילת המלחמה עולה דפוס דומה: המניות המצטיינות עלו, ברובן, בהשפעה ישירה של הלחימה, בעוד שבקרב עשר המניות החלשות, כמעט לכל אחת סיבה משלה לירידות. בראש רשימת היורדות ניצבת אל על, לצד עמרם אברהם, שמנייתה איבדה כ־15.1% וכיום היא נסחרת בשווי של פחות מ־8 מיליארד שקל. ההערכה הרווחת בשוק היא כי הזינוק במחירי הנפט צפוי לפגוע באופן ממשי ברווחיות אל על. ב־2022 נקלעה אל על למשבר פיננסי משמעותי בעקבות העלייה החדה במחירי האנרגיה לאחר פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה ורשמה הפסד תפעולי של מיליוני דולרים כתוצאה מהתייקרות הוצאות הדלק. עם זאת, בשוק יש מי שמעריכים כי מניית אל על דווקא תיהנה מהמצב, על רקע צמצום הטיסות לישראל מצד חברות זרות וההתייקרות הצפויה במחירי הכרטיסים.
עליית מחירי האנרגיה עלולה גם ללבות את האינפלציה במשק ולהקשות על בנק ישראל להתחיל בהפחתות ריבית. אחד הענפים הרגישים ביותר לרמת הריבית הוא ענף הנדל"ן למגורים. בהתאם לכך, מניית חברת עמרם רשמה ירידה של 15.1% גם כן מתחילת המלחמה, וכיום היא נסחרת בשווי של כ־3.1 מיליארד שקל. עמרם אברהם טרם פרסמה את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2025, אולם לדברי גילעד מנו, מנהל קרן הגידור מאקרו ערך, השוק כבר מתמחר חולשה משמעותית בפעילות. לדבריו, בדומה לחברות נדל"ן למגורים אחרות, השוק צופה "קיפאון מוחלט במכירות. אם מישהו קיווה לשיפור בקצב המכירות, הגיעה המלחמה שתכביד על המכירות גם ברבעון הראשון של השנה, לצד ריבית שעדיין לא יורדת. החברות היזמיות הממונפות יצטרכו להתמודד עם תקופה ממושכת של ריבית גבוהה וקיפאון במכירות, שיכבידו על תוצאותיהן". עמרם מכרה 187 דירות ברבעון השלישי של 2025, לעומת 482 דירות ברבעון השני של אותה שנה ו־345 דירות ברבעון המקביל אשתקד.
ברשימת המניות שסובלות מהמלחמה ניתן למצוא גם חברות הפועלות בתחומי מרכזי הקניות והאופנה. כך למשל מניית מבטח שמיר, המחזיקה בפעילות של מרכזים מסחריים, ירדה בכ־11%, מניית אקויטל ומניית חברת האופנה פוקס איבדו כ־8.7% כל אחת. לדברי יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם־אס רוק "אפשר לחלק את קטגוריות המניות היורדות לשלוש קבוצות. הראשונה היא חברות שמבוססות על צריכה מקומית — בעיקר אופנה והלבשה שנפגעות משילוב של יוקר המחיה והלחימה הממושכת, שמפחיתה את ההגעה לקניונים ואת הבילויים בכלל, ולכן גם את הביקוש לביגוד". לדבריו, גם חברות הפועלות בתחום המרכזים המסחריים והנדל"ן למשרדים חוות חולשה. "העסקים המקומיים והפיזיים סובלים כבר תקופה ארוכה מאז ה־7 באוקטובר 2023. חברות שמחזיקות נדל"ן למשרדים לצד חנויות סופגות פגיעה כפולה, וגם חברות בתחום שטרם ירדו עלולות לסבול בהמשך השנה. אפשר להסתכל למשל על ההנפקה הצפויה של חברה כמו בסר, שמדווחת על שיעורי תפוסה נמוכים יחסית, ובפרט במגדלי בסר בפתח תקווה שמתמודדים עם קשיי אכלוס מאז פתיחתם".
החולשה של מניית דיסקונט
מאז תחילת החודש נרשמה חולשה גם במניות הבנקים באחוזת בית. מדד הבנקים ירד בכ־2.8%, כאשר מניית בנק הפועלים ירדה בכ־1.5% ומניית בנק לאומי בכ־2.7%. מי שבלטה לשלילה הייתה מניית דיסקונט, שאיבדה כ־9% מתחילת החודש. נראה כי למלחמה עצמה יש קשר עקיף בלבד לחולשת מניית דיסקונט. זאת לאחר שהבנק פרסם בשבוע שעבר את תוצאותיו לרבעון הרביעי של 2025 ולשנה כולה, אשר אכזבו את השוק. לדברי שי אגוזי, שותף־מנהל בקרן הגידור לונדג רואד, "ברקע לירידה החדה יותר בדיסקונט עומדים נתונים תפעוליים חלשים יחסית. הכנסות הבנק עלו השנה בכ־0.7% בלבד, בעוד הרווח הנקי אף ירד בכ־3.3%. כתוצאה מכך עמדה התשואה על ההון על 12.6%, ירידה לעומת 14.2% ב־2024 — רמה נמוכה יחסית לשאר הבנקים שדיווחו עד כה". לדבריו, "נראה כי השוק מבצע הבחנה ברורה יותר בין איכות הבנקים, ומעדיף את הבנקים הגדולים והחזקים יותר — בעיקר לאומי והפועלים. שני הבנקים הללו נסחרים אמנם במכפיל רווח דומה של כ־10.5, אך מציגים תשואה גבוהה משמעותית על ההון, סביב 15.8%. בתקופות של אי־ודאות המשקיעים נוטים להתכנס לנכסים איכותיים יותר — גם אם המשמעות היא תשלום פרמיה מסוימת. השוק מחפש הנהלות שמסוגלות לנצל מצבים מורכבים, מערכות תפעול חזקות שיודעות לפעול תחת לחץ, ומוסדות פיננסיים שהגיעו לתקופה מאתגרת כשהם ערוכים היטב. לכן משקיעים המבקשים לשמור על חשיפה גבוהה לסקטור הבנקאי מעדיפים כיום להתמקד במה שנתפס כ־'Safe Haven' בתוך הענף עצמו".
גלעד מנו: "אם מישהו קיווה לשיפור בקצב המכירות בנדל"ן, הגיעה המלחמה שתכביד על המכירות גם ברבעון הראשון של השנה, לצד ריבית שעדיין לא יורדת"
מניית טבע ירדה בכ־13% בעקבות פרסום הדו"ח הכספי שהציג תחזית פושרת לשנה הקרובה, עם צפי להכנסות של כ־16.6 מיליארד דולר — נמוך מההכנסות של 17.3 מיליארד דולר ב־2025 — ותחזית רווח של 2.67 דולר למניה, לעומת רווח של 2.93 דולר למניה בשנה החולפת.
לא כל הביטחוניות עלו
גם מניית ארית תעשיות, אף שהיא פועלת בתחום המרעומים באמצעות החברה־הבת רשף, נמנית עם הנפגעות וירדה בכ־9.7%, לשווי של כ־5.5 מיליארד שקל. ייתכן שהירידה נובעת מכך שחרף השתייכותה לסקטור הביטחוני — שאמור ליהנות מתקופות של לחימה — האירועים הנוכחיים אינם משפיעים ישירות על פעילותה. תחום פעילותה של ארית קשור בעיקר לפגזים, בעוד שהלחימה מול איראן ממקדת את תשומת הלב של השוק דווקא במערכות אוויריות, מטוסים ורחפנים, הסגמנטים שאליהם זורמות בימים אלה עיקר הציפיות מצד המשקיעים.
בצד המרוויחות מהמלחמה בולטות בעיקר מניות מתחומי האנרגיה, המשאבים הטבעיים והתעשיות הביטחוניות, על רקע הזינוק החד במחיר הנפט — שחצה את רף 100 הדולרים לחבית. בראש הטבלה ניצבת חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי, שמנייתה זינקה בכ־33%, בעיקר לאחר השלמת הצעת הרכש למניות החברה־הבת סיטיקון, מהלך שהסתכם בעלות של כ־94 מיליון שקל, עלות נמוכה יותר מזו שלה ציפו המשקיעים שחוששים מרמת המינוף של החברה.
לאחר ג'י סיטי בולטת בזן, שעלתה בכ־20%, ברקע הצפי של המשקיעים שהיא תהנה מהעלייה במרווח הזיקוק נוכח הזינוק במחירי האנרגיה. גם ICL ניתרה בכ־17.5% על רקע העלייה במחירי הדשנים נוכח המלחמה. החברה לישראל, החברה־האם של ICL עלתה בכ־14.2% בשל כך. גם מניות האנרגיה והביטחון ממשיכות להוביל את המגמה החיובית: מניית קבוצת דלק עלתה בכ־14.7%, בעוד אלביט מערכות — החברה הגדולה ברשימה עם שווי שוק של כ־127.7 מיליארד שקל — טיפסה בכ־14.6%. את רשימת העולות סוגרת תמר פטרוליום (זינוק של 11.3% מתחילת המלחמה), שמחזיקה בנתח ממאגר הגז הטבעי תמר, שצפוי ליהנות מהעלייה במחירי האנרגיה נוכח המלחמה.
