בג'יי.פי מורגן כבר פחות אופטימיים: הפגיעה בצמיחה בישראל קשה מהצפוי
הבנק כבר פרסם הערכה חיובית באשר לכלכלת ישראל בראשית המערכה, אולם עם התמשכותה והצטרפות חיזבאללה הוא משנה כיוון; הצפי לצמיחה ב-2026 הופחת מ-4.8% ל-4.1%, וברבעון הראשון - ירידה של 2% לעומת עלייה של 1%; גם ההידרדרות הפיסקאלית הצפויה על רקע הזינוק בעלויות הביטחון לא מבשרת טובות ביחס לאפשרות להורדת ריבית
אחרי סקירה חיובית ואופטימית מאוד בתחילת המערכה ביחס לישראל, ג'יי.פי מורגן משנה כיוון: תחזית הצמיחה הופחתה בחדות ל-4.1% ב-2026 (לעומת 4.8% ערב פתיחת המלחמה), והצפי לרבעון הראשון של השנה הוא לירידה של 2% (לעומת עלייה של 1% בהערכה בשבוע שעבר ושל 4.5% לפני שבועיים). זאת על רקע התארכות המלחמה, הצטרפות חיזבאללה למערכה, וגם ההידרדרות הפיסקאלית הצפויה על רקע זינוק עלויות הביטחון. למרות שהצפי הוא של חזרה לפעילות מואצת ברבעון השני של 2026, ההערכה בג'יי.פי מורגן היא כי במהלך השנה הנוכחית אין כבר חזרה למסלול הצמיחה החזקה שנרשמה ערב המערכה.
בשורה התחתונה כלכלני הבנק הגדול בעולם מציגים תמונה מאקרו-כלכלית שונה – חמורה בהרבה - מזו שהציגו לפני שבוע בלבד, ולפיה הפגיעה בצמיחה תהיה גדולה יותר מההערכה הראשונית, שוק האנרגיה ייפגע יותר ממה שחשבו, והמרחב להורדת ריבית בישראל הצטמצם משמעותית על רקע מדיניות פיסקאלית מרחיבה מאוד. למרות אותה פסימיות, הבנק לא מציג תרחיש של "משבר" אלא של "החמרה". אותה החמרה נובעת מכמה גורמים: התארכות המערכה (משך הלחימה הנוכחית כבר עלה על זה של המלחמה בשנה שעברה שנמשכה 12 ימים); ההסלמה הבלתי צפויה בצפון שכן ההערכה הראשונית הייתה שהנזק הכלכלי יהיה מוגבל בגלל עצימות נמוכה של תקיפות ישירות מאיראן; וממשבר האנרגיה שיהיה חריף יותר וישפיע יותר על העולם ממה שהוערך בתחילה.
חלק נכבד מהסקירה הוקדש לתמונה הפיסקאלית המסתמנת על רקע אישור הצעת תקציב מדינה חדש לשנת 2026 מוקדם יותר השבוע. מספר נקודות מרכזיות מעלים כלכלני הבנק לגבי ההשלכות של אותו תקציב, בין היתר על המדיניות המוניטרית: בראש ובראשונה סבורים שם כי דחיית חוק הגיוס "השנוי במחלוקת" מגדילה את הסיכוי שהתקציב יאושר בקריאה שנייה ושלישית עד ה-31 במרץ, ובכך יימנעו בחירות מוקדמות - אירוע שמוצג כחיובי לכלכלה. אך מציינים שם כי צפוי זינוק בגירעון - ל-5.1% מהתוצר לעומת 3.9% בתכנון המקורי על רקע התוספת של 32 מיליארד שקל לביטחון. אך יש עוד נקודה מעניינת בסקירה: למרות הקיצוץ הרוחבי, שהוגדר על ידי הבנק כ"קל", סבורים בג'יי.פי מורגן כי גם ההוצאות הלא-ביטחוניות (האזרחיות) צפויות לעלות ב-12%, ומדובר ב"שיעור הנחשב גבוה מאוד בסטנדרטים היסטוריים ביחס לצמיחה בת-קיימא". כלומר, הבנק מציג תמונה פיסקאלית מורכבת לפיה התקציב יעבור בקרוב אבל הוא מזנק לכל רוחבו ולא רק החלק הביטחוני בו, וכמעט כולו מתורגם לזינוק בגירעון ובחוב.
לפי ג'יי.פי מורגן, לאירוע הפיסקאלי המשמעותי הזה השלכות מוניטריות משמעותיות מבחינת נתיב הריבית הצפוי ב-2026. בסקירה מדגישים כי ההודעה שפרסם בנק ישראל סביב התקציב מהווה יותר אזהרה מהמסלול המוצע על ידי הממשלה וקריאה למדיניות פיסקאלית אחראית יותר כאשר אין התייחסות למדיניות המוניטרית. ובכל זאת, כלכלני ג'יי.פי מורגן כותבים כי הם "קוראים בין השורות" שבנק ישראל מצהיר בעקיפין כי מסלול הפחתת הריבית יהיה איטי הרבה יותר. הסיבה: המרחב שלו הצטמצם, כיוון שהמדיניות הפיסקאלית נותרה מרחיבה מאוד. אבל זה לא הכל: לצד ההרחבה הפיסקאלית הלא מידתית גם התחזקו סיכוני האינפלציה בטווח הקצר עקב עליית מחירי הסחורות ושיבושים בשרשרת האספקה. כלומר, ישנם כבר שני כוחות שפועלים למדיניות מוניטרית שמרנית וזהירה יותר. כלומר, בג'יי.פי מורגן טוענים כי בנק ישראל עלול להיתקע בין שני כוחות מנוגדים: מלחמה שפוגעת בפעילות, דבר שמצדיק הפחתות ריבית; מול מדיניות פיסקאלית מרחיבה מאוד ולחצים אינפלציוניים מוגברים. לכן הנטייה הטבעית לחתוך ריבית כדי לתמוך במשק הופכת להרבה פחות פשוטה.
