סוף לפטור הבריטי: המהלך שישים קץ לתופעת הבניינים הנטושים?
חוק מנדטורי מאפשר לבעלי מבנים מוזנחים לקבל פטור מארנונה ולגלגל את עלויות המפגעים על הציבור; כעת, מבקשים בכנסת לקצר דרמטית את תקופת הפטור ולאפשר לעיריות לגבות ארנונה מבעלי הנכסים; הנתונים של חיפה חושפים את עומק ההפסד: 33 מיליון שקל בשנה לעיר אחת, וכ־190 מיליון שקל בכל הארץ
עיריית חיפה מפסידה מדי שנה 33.4 מיליון שקל בגלל פטור מארנונה שניתן ל־564 מבנים נטושים. רק כ־70 מתוך 564 הבניינים האלה נמצאים בהליך החייאה באמצעות תוכנית חדשה או הליך לקבלת היתר בנייה. לעומת זאת, 90 מבנים נטושים וללא הליך שיקום נראה לעין. יתר הבניינים, 404, נטושים חלקית, אך גם ברובם לא מקודם הליך שיקום משמעותי. בנוסף, על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת ממאי 2023, בכל הרשויות המקומיות בארץ יש כ־20 אלף מבנים נטושים, שכולם נהנים מפטור בשווי כולל של כ־190 מיליון שקל בשנה.
הנתונים על המבנים הנטושים בחיפה נחשפים כאן לראשונה לקראת דיון שיתקיים היום בוועדת הכספים של הכנסת. הדיון הוא בתיקון חוק שאישורו יקצר דרמטית את תקופת הפטור ויאפשר לעיריות לגבות ארנונה מבעלי נכסים נטושים.
על פי החוק כיום, שקיים מימי המנדט הבריטי, נכס שהעירייה מאשרת שאינו ראוי לשימוש זכאי לפטור מלא מארנונה לשלוש שנים. בתום התקופה הזו, ולמשך חמש שנים, בעל הנכס נדרש לשלם את התעריף הכי נמוך בצו המסים. אם לאחר שתי התקופות האלה הנכס עדיין אינו ראוי לשימוש, יתקבל פטור מלא. ולצמיתות.
התיקון לחוק מאפשר לקבל בשלב ראשון פטור מארנונה, אך רק למשך שנתיים מהיום שבו הנכס הוכר כלא ראוי לשימוש. אחרי שנתיים, ובמשך שמונה שנים, בעל הנכס יידרש לשלם את תעריף המלא בהתאם לשימוש בנכס אם לא היה נטוש. לאחר עשור מההכרה בנכס כלא ראוי לשימוש יוטל על הבעלים תעריף הארנונה המקסימלי האפשרי על פי צו המסים. התקווה היא כי הטלת המס החדש תייצר לבעלי הנכסים תמריץ כלכלי להחיות או למכור אותם.
זה אינו מקרה שהמידע המפורט מגיע דווקא מעיריית חיפה. ראש העיר יונה יהב דוחף את התיקון לחוק, והקים לפני כשנתיים את המחלקה להחייאת מבנים נטושים. בראשה עומד ויטלי דובוב־דותן, כלכלן אורבני ומתכנן ערים שמשלים בימים אלה דוקטורט שבו הוא בוחן איך רשויות מקומיות יכולות להתמודד עם תופעת המבנים הנטושים. לדבריו, האדישות של הרשויות נובעת מהקושי שלהן להפעיל אכיפה נגד רכוש פרטי, והעובדה שהחוק אינו מספק להן כלים להתמודד עם התופעה.
לדעתו, המצב בארץ חמור במיוחד משום שהפטור מקנה תמריץ כלכלי להשאיר נכס נטוש. לעומת זאת, בעולם יש תמריצים שליליים שנועדו לעודד את החייאת הנכס. למשל, בבריטניה מוטלת ארנונה שגדלה ככל שחולפות השנים ויכולה להגיע ל־400% יותר מאשר התעריף שמשלמים מבנים מאוכלסים.
התמריץ לנטוש נכסים מעוות, כי לא רק שהעירייה מפסידה את הארנונה שבעל הנכס היה משלם לו הנכס לא היה נטוש, היא גם מפסידה הכנסות פוטנציאליות מהשבחת הנכס. למשל, מבנה התחנה המרכזית בבת גלים בחיפה, שבבעלות נצבא, נטוש משנת 2003. העירייה מפסידה מדי שנה 5.7 מיליון שקל רק מכך שאינה גובה את הארנונה שנכס כזה אמור לשלם. חברת נצבא מקדמת בשנים האחרונות תוכנית משביחה להסבת בניין המשרדים למלון, ולבניית כ־1,800 דירות בשטח. כך שלאחר אכלוס, המבנים החדשים יניבו לעירייה עוד מיליוני שקלים בשנה. זה כסף שהעירייה לא גבתה במשך כ־20 שנה.
הנזק לעיר ולתושבים הוא גם בכך שהמבנים הנטושים מייצרים לעירייה עבודות בעלות כלכלית לא מבוטלת, כגון איטום, טיפול במפגעים, שיטור וטיפול משפטי. בנוסף, בבדיקה של תלונות על מבנים נטושים בעיר, נמצא כי 50% מהמתלוננים הרגישו כי המבנה ההרוס מייצר סביבו תחושת פחד והזנחה.
לדברי יהב, "המצב הקיים יוצר עיוות בלתי מתקבל על הדעת - לא רק בחיפה שסובלת במיוחד מהתופעה הזו. במקום לעודד בעלי נכסים להחזיר מבנים לשימוש, החוק מעניק להם תמריץ כלכלי להותיר אותם נטושים במשך שנים ולא לשלם ארנונה. המשמעות היא שהציבור משלם פעמיים - גם באמצעות אובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים לרשות המקומית וגם באמצעות פגיעה בביטחון, באיכות החיים ובפיתוח העירוני".
