מהפכה בנציבות: ניהול המכרזים ל-2,300 משרות בכירות עובר למשרדי הממשלה
מהלך מבני ראשון של נציב שירות המדינה הנכנס, דורון כהן: המשרות הבכירות ינוהלו מעתה בידי המשרדים עצמם, בעוד שהנציבות תישאר גורם מפקח ומבקר בלבד. השינוי הוא חלק ממגמה רחבה של האצלת סמכויות שמוביל כהן
נציבות שירות המדינה מתכוונת להעביר למשרדי הממשלה את ניהול המכרזים הבכירים - השינוי נוגע לכ-2,300 משרות בכירות בשירות המדינה, כך נודע לכלכליסט. המצב היום הוא שמשרד שמעוניין לאייש משרה בכירה צריך לפנות לאגף מיון וגיוס בנציבות שירות המדינה, ונציבות שירות המדינה מתפעלת עבור המשרד את המכרז, החל בפרסום המכרז, דרך קורות החיים, וכלה בניהול הראיונות. אחרי השינוי, יוכלו המשרדים לתפעל את המכרז בעצמם, ותפקיד הנציבות יישאר תפקיד של פיקוח ובקרה. לשם ההדגמה: המהלך יאפשר למשרד החקלאות לגייס בעצמו סמנכ"ל חדש, והוא לא יהיה תלוי בנציבות לתפעול ההליך.
זהו המהלך המבני הראשון של נציב שירות המדינה הנכנס, דורון כהן, ומסמל כי כהן מתכוון להמשיך את הקו ארוך השנים של האצלת הסמכויות מנציבות שירות המדינה לשאר משרדי הממשלה. כדאי להזכיר, כי כהן היה חבר בוועדת הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה שפרסמה את ממצאיה בשנת 2013. אף שהשינוי הנוכחי שמקדם כהן לא נמצא באופן מפורש בדו"ח הוועדה מ-2013, הרי שיא מציינת בדבריה כי שאלת האצלת הסמכויות מהנציבות למשרדי הממשלה נחשבת בעיני רבים מהממשלה לשאלה החשובה ביותר כבר עשרות שנים, לפחות מאז דו"ח קוברסקי שפורסם ב-1989. ואכן, עד היום משרדי הממשלה אוהבים להאשים את הנציבות בכך שהם לא יוצאים למכרזים על תפקידים בכירים.
חשוב לציין, המהלך המוצע אינו רעידת אדמה, הנציבות לא מאבדת את שליטתה בהליך, אלא היא משנה את אופן המעורבות שלה, במקום לתפעל את כל ניהול ההליך המכרזי, הרי שפתיחת המכרז בכלל לא תדרוש אישור מראש של הנציבות, אלא המשרד יוכל לפתוח בעצמו את המכרז. עם זאת, בכל הקשור לתיאור המשרה הוא עדיין כפוף לנציבות ואם הוא ירצה לבצע שינוי בתיאור הוא יצטרך אישור. בנוסף, חבר נציבות ימשיך לשבת בתוך ועדת הבוחנים הסופית שמחליטה על המינוי. וכמובן שהנציבות תוכל להתערב ולפקח על נושאים שקשורים לתקינות ההליך.
השינוי הנוכחי מתכתב גם עם פיילוט שקידמו האוצר והנציבות רגע לפני עזיבתו של הנציב הקודם פרופ' דניאל הרשקוביץ את תפקידו. הפיילוט עסק בשער הכניסה לשירות המדינה, והתמקד רק בחמישה משרדים. לפי הפיילוט, המשרדים יוכלו לנהל ולתפעל בעצמם את ניהול ההליך המכרזי לכניסה לשירות המדינה. אך השינוי הנוכחי עוסק במשרות הבכירות, בכולן, ובכל המשרדים. גורמים בכירים בנציבות אמרו לכלכליסט כי נבחנה האפשרות לבצע פיילוט גם בשינוי הזה, אך כיוון שמדובר בשינויים הפיכים, ויכולת הפיקוח של הנציבות גבוהה, הוחלט לקדם את השינוי בפעם אחת לכל משרדי הממשלה.
מכיוון שנציבות שירות המדינה עדיין תהיה דרושה להליך האיוש במשרדי הממשלה, הדרך לבחון את האפקטיביות של השינוי תהיה תלויה בשני מדדים מצטברים: הראשון, שמשרדי הממשלה ידווחו כי הם מצליחים לאייש משרות בצורה מהירה יותר, ושהם שבעי רצון מהתהליך החדש. השני, שהמהלך לא ינוצל לרעה בידי בעלי אינטרס שיחשבו כי כעת קל יותר להכניס מקורבים ומינויים פוליטיים לתוך משרדי הממשלה. בנציבות מנגד אומרים, כי מכיוון שמדובר בנהלים שהם בסמכות הנציב, הרי שאם הניסוי הזה ייכשל או יעלה קשיים, תהיה יכולת להחזיר את הגלגל לאחור.
