אימפריית ה-Airbnb של משפחת רפאל שבשיאה ניהלה 250 דירות לא מצליחה להחזיר הלוואות לבנק
הסיפור מאחורי נפילתה של קבוצת רפאל נדל"ן: ירידה חדה בתיירות, תשלומים נמוכים ממשרד התיירות וניהול לקוי - כל אלה הובילו לחוב של 5 מיליון שקל למזרחי טפחות, ולמימוש נכסי משפחה באילת; הבנק הגיש למחוזי בקשה למתן צו לאכיפת שעבוד ולמינוי כונס נכסים
אימפריית ה-AirBnB של משפחת רפאל בקשיים כלכליים מהותיים. בנק מזרחי טפחות הגיש בקשה למתן צו לאכיפת שעבוד ולמינוי כונס נכסים בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ביום רביעי האחרון, נגד יובל רפאל וחברת רפאל נדל"ן וייעוץ השקעות. על פי הבקשה, היקף החוב לבנק עומד על 5 מיליון שקל, והחברה אינה עומדת בתשלומי ההלוואות. מזרחי טפחות מבקש לממש שלושה נכסי מקרקעין ששועבדו לטובתו. קבוצת רפאל נדל"ן, בשיאה, ניהלה 250 דירות להשכרה לטווח קצר ברחבי הארץ והייתה מהחברות הגדולות בארץ בתחום השכרת דירות לטווח קצר. הקבוצה הוקמה ב-2018 ובבעלותה 8 דירות ו-20 עובדים, כאשר שאר הדירות הופעלו באמצעות מנגנון השכרה, שיפור או רכישה בצוותא עם משקיעים. לצורך הניהול הופעלו מחלקות ייעודיות לשיווק, מכירות, שירות לקוחות, תפעול, הנהלת חשבונות, עיצוב פנים ובקרת תשואה.
החוב לבנק מורכב בעיקר מהלוואות של חברת רפאל נדל"ן ייעוץ והשקעות, שחייבת לבדה כ-4.69 מיליון שקל. יתרת החוב מיוחסת לחברת ההחזקות, לחברה נוספת בקבוצה ולחוב אישי של המייסד והמנכ"ל לשעבר, יובל רפאל. להבטחת האשראי נרשמו ערבויות צולבות בין כל חברות הקבוצה, וכן שועבדו שלושה נכסי מקרקעין באילת, אחד בבעלות החברה ושניים נוספים בבעלות בני משפחתו של רפאל, שהסכימו לשעבד את נכסיהם לטובת האשראי העסקי. יחד עם יובל רפאל, צורפו לבקשה גם חברת רומי נדל"ן שבבעלות יובל ומחזיקה ב-70% מנכסי יוקרה באילת בשכונת שחמון. על פי בדיקת כלכליסט, למרות החזרה לשגרה היחסית מאז סיום מלחמת שאגת הארי, ענף התיירות עדיין סובל מביקוש נמוך.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מאי 2026 נכנסו לישראל רק 64.4 אלף תיירים, ירידה דרסטית לעומת 126.8 אלף תיירים שהגיעו לארץ במאי 2025, שנה שגם היא הייתה רצופה באי ודאות ביטחונית. פעילות משפחת רפאל בתחום התיירות מורכבת מתיירות חוץ ומתיירות פנים. לפי הבקשה, המשבר של החברה החל באוקטובר 2023 עם פרוץ המלחמה.
במשך שבועות ארוכים כמעט שלא הייתה פעילות בענף התיירות. לאחר מכן התקשרה החברה עם משרד התיירות והעמידה את דירותיה לטובת אירוח מפונים מעוטף עזה. אלא שלטענת החברה, מחלוקות עם משרד התיירות באשר לסיווג הדירות ברמות האירוח הובילו לכך שהתשלומים שקיבלה היו נמוכים משמעותית מהתחזיות שעל בסיסן בנתה את פעילותה. הפער בין ההכנסות הצפויות להכנסות בפועל, כך נטען, הוביל להפסדים כבדים, להידרדרות פיננסית ולהפסקת הפעילות העסקית.
בבקשה מציין הבנק כי לאחר שהחברה הפסיקה לשלם את תשלומי ההלוואות התקיימו מגעים בין הצדדים, שבסיומם הוסכם כי הנכסים ימומשו. עוד עולה כי הבנק כבר אפשר לחברה למכור אחד מהנכסים באופן עצמאי, עסקה שהניבה 3.6 מיליון שקל, מהם הועברו לבנק כ-3.1 מיליון שקל להפחתת החוב.
מקורב ליובל רפאל הסביר כי הנפילה של החברה היא תוצאה של קושי מתמשך איתו מתמודדת החברה בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בשל קושי בניהול, התרחבות מואצת ותנאים כלכליים שלא תאמו את צפי החברה.
כעת מבקש הבנק מבית המשפט לאכוף את השעבודים, למנות את בא כוחו עו"ד ישראל בכר ככונס נכסים קבוע ולהסמיכו לתפוס חזקה בשלושת הנכסים, לנהל אותם ולמכור אותם לצורך פירעון החוב. הבקשה הוגשה בהסכמת החברות, בעל השליטה ובני משפחתו ששיעבדו את נכסיהם, כאשר לטענת הבנק דרך זו תאפשר למקסם את התמורה ממכירת הנכסים ולהקטין את עלויות ההליך לעומת מימוש בהוצאה לפועל. במזרחי טפחות מבהירים כי הבנק דורש בשלב זה למכור את הדירות שנרכשו על ידי החברה כדי לפתח את עסקיה, ולא את הדירות שנרכשו למען מגורי המשפחה. לא היה ניתן להשיג את תגובתו של יובל רפאל.
