פרשנות
שקט, מתערבים: בנק ישראל רכש דולרים, ונשאר מתחת לרדאר
הדיווח החודשי על יתרות המט"ח חשף כי הבנק המרכזי רכש במאי 801 מיליון דולר. לטענתו, הצעד ננקט בשל "פעילות בלתי סדירה בשווקים", אך תזמון הצעד והחשאיות מעבירים מסר כי לא ייתן לשקל להתחזק מדי
היום התברר למעלה מכל ספק כי בנק ישראל התערב במסחר במטבע החוץ, ובמהלך חודש מאי רכש כ־801 מיליון דולר, צעד שהקטין את הביקוש לשקלים והחליש את השקל. ההודעה שפורסמה כחלק מחובת דיווח חודשית על יתרות המט"ח המוחזקות בבנק, עוררה סערה בשוק, ובבנק ישראל נכנסו לכוננות ספיגה.
הבנק ביקש לשלוט בנרטיב משני קצותיו. מצד אחד, הבנק הבהיר בכתב ובשיחות עם עיתונאים כי ההתערבות לא נעשתה כדי להשפיע על שער החליפין, אלא ננקטה בעקבות "פעילות בלתי סדירה בשווקים". הבנק אף ביקש לשנות כותרות וניסוחים שמהם משתמע כאילו הבנק ביקש להשפיע על שער המטבע. מצד שני, הבנק סירב לתת רמזים על מועד רכישת המט"ח, על תהליך האישור של רכישות המט"ח, על טיב הפעילות החריגה שזוהתה בשווקים.
הבנק המרכזי נמצא כאן במלכוד שבו נמצא הורה שהילד שואל אותו אם הוא מאומץ. גם אם התשובה היא "כן", וגם אם התשובה היא "לא", ההורה יגיד "לא". גם כאן, בין אם בנק ישראל התערב בגלל "פעילות בלתי סדירה בשווקים", ובין אם התערב מפני שחולשת הדולר מפחידה אותו, הוא תמיד יגיד שזה בגלל "פעילות בלתי סדירה של השווקים".
בנק ישראל לעולם לא ירצה להציג את עצמו כמי שמבקש לקבוע את שער החליפין בשווקים, ויש לכך ארבע סיבות. ראשית, הנגיד פרופ' אמיר ירון אמר שוב ושוב כי לא יתערב בשווקים לצורך “קביעת שער החליפין”. שנית, בנק מרכזי שמתערב במטרה לקבע שער חליפין מסוים עשוי לקבל את התווית הלא מחמיאה “מניפולטור מטבע” ולהסתבך עם האמריקאים. שלישית, בנקים מרכזיים חוששים להיכנס לעולם שבו הם נלחמים על שער מטבע, זה קרב מסוכן שמושך ספוקלנטים. רביעית, מבחינה חוקית, התערבות בשוק המט"ח כדי להשפיע על שער החליפין היא תהליך מורכב שעשוי לדרוש אישור מראש של שר האוצר.
בשורה התחתונה, בנק ישראל יכול בנקודת זמן זו לחכך ידיים בהנאה יחסית. באמצעות שורה של מהלכים הבנק הצליח בינתיים לעצור את התחזקות השקל. המהלך הראשון היה הורדת הריבית ב־25 במאי. לאחר מכן החל בנק ישראל לקנות דולרים, ובשבוע שעבר, ב־2 ביוני, אותת הנגיד ירון כי בכוונתו להאיץ את קצב הורדות הריבית (הניסוח עצמו היה מורכב יותר, אבל האיתות היה בכוונה תחילה, כפי שהיה אפשר להבין מהמסרים שסביבתו העבירה לעיתונאים, ש"ט). שלושת הדברים הללו ייצבו לעת עתה את השקל ועשויים להמשיך ולייצב אותו בשבועות ובחודשים הקרובים.
הבנק נחרץ באמירתו כי התערב רק בגלל "פעילות בלתי סדירה של השווקים", אך כמו שאמר לכלכליסט הכלכלן אלכס ז'בזינסקי ממיטב: "היו כאן דברים חריגים. הירידה מ־2.9 ל־2.8 היתה מהירה כמו אבן שנופלת, אבל בסוף הבנק בחר להתערב, והראה שזה לא טאבו. אני חשבתי שהוא לא יתערב בגלל האמריקאים וכדומה, ובסוף הוא כן התערב". אגב, זבז’ינסקי סבור כי "ההתערבות של הבנק איננה בסכום גדול, וכנראה שהיא איננה האחראית לעצירת התחזקות השקל". אבל גם לזבז’ינסקי ברור כי כעת, לאחר שההתערבות פורסמה, היא תשמש כגורם שמרסן את השקל, וזה לא משנה איך בבנק ישראל יתארו את ההתערבות.
בבנק ישראל שומרים על חשאיות רבה סביב רכישות המט"ח, ולכן הם גם מבצעים את רכישת המט"ח דרך בנק זר. עם זאת היה רמז מקדים למהלך זה של הבנק. לפי הכלכלן יונתן כץ מלידר שוקי הון, אפשר היה לראות זאת בדו”ח החודשי על "בסיס הכסף" שפרסם בנק ישראל ביום חמישי האחרון. דו"ח זה מתאר את השינויים בכמות הכסף במשק בחודש האחרון, ויש בו עמודה שהיא בדרך כלל ריקה לחלוטין שנקראת "המרות מט"ח", ובה מצוינת כמות השקלים שבנק ישראל הנפיק כדי להמיר למט"ח, כלומר כדי לרכוש דולרים. בחודש מאי צוין שם 2.269 מיליארד שקל.
בהודעה מהיום מסר הבנק כי הוא רכש 801 מיליון דולר. אם מחלקים את המספרים אלו באלו, מגלים שהבנק רכש כל דולר בעלות ממוצעת של כ־2.83 שקלים. המשמעות היא שהבנק התערב בשבוע האחרון של מאי, אחרי החלטת הריבית, אז הדולר נסחר ברמה ממוצעת כזו של 2.83 שקלים.
