הנגיד מאותת: הציפיות לירידה באינפלציה מאפשרות להוריד את הריבית מהר יותר
"ככל שהציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר", כך אמר פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה
הנגיד מאותת על שינוי במדיניות המוניטרית? "ככל שהציפיות לאינפלציה יורדות ומתקרבות לגבול התחתון זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר", כך אמר נגיד בנק ישראל בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה בירושלים. נדמה כי הנגיד מבקש לאותת לשווקים כי הוא פתוח יותר לשינוי המדיניות המוניטרית ולהורדת ריבית מהירה יותר.
הנגיד הסביר כי התפנית אירעה בימים האחרונים. לדבריו, "מאז החלטת הריבית האחרונה הציפיות להסכם עם איראן עלו. הציפיות הללו הובילו לירידה חדה במחירי האנרגיה. זאת במקביל לירידה נוספת של פרמיית הסיכון בישראל, להתחזקות נוספת של השקל, וזה הוריד את הציפיות לאינפלציה". הנגיד הוסיף כי "למרות ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי, התיסוף המצטבר הזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וזה משתקף בציפיות האינפלציה שירדו".
בנאומו חזר הנגיד על המסר לפיו הריבית הגבוהה איננה החסם לצמיחה בישראל, זאת מכיוון שאין סימנים למגבלת אשראי במשק. לדברי הנגיד, החסם העיקרי לצמיחה הוא המחסור בעובדים. הנגיד התייחס גם לסוגיית שער החליפין בהרחבה וחזר על שורה של טענות שמשמעותן המצטברת היא שההתחזקות היא לא במגרש של בנק ישראל, כך: "התחזקות השקל מורכבת משלושה וקטורים, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, התחזקות הבורסה האמריקאית והקשר למוסדיים, והיחלשות הדולר בעולם. הגורמים הללו הם פיננסיים". בנוגע לגורמים המבניים הנגיד מנה את הסוגיות הבאות "חסמי יבוא שיש להוריד, שיעורי חסכון גבוהים לפנסיה בישראל, ופערי מיסוי לטובת האג"ח הישראלי". עם זאת, הנגיד הצהיר כי "אנחנו מבינים את ההשפעה על היצואנים, לא מקלים ראש, זה עומד לנגד עינינו".
קודמתו בתפקיד, הפרופ' קרנית פלוג, בחרה גם היא להתייחס לשער החליפין, והצטרפה למגמת ההגנה על בנק ישראל, כך אמרה "שער החליפין לא מאוד רגיש לריבית, בעבר אמנם התערבנו בשוק כשהיה ייסוף חד ומהיר, אבל האוירה במוסדות הבינלאומיים כיום מאוד עוינת להתערבויות כאלו, עיקר הפתרון הוא הסרה מאסיבית של חסמי הייבוא, וכך הגדלה של הייבוא, זה יחליש את השקל".
למעשה, במהלך היום הראשון של הכנס, שבו השתתפו בכירים רבים מהכלכלה הישראלית, מהמגזר הציבורי והפרטי, הסוגיה שעלתה הכי הרבה פעמים היא סוגיית השקל החזק. כך לדוגמה, ד"ר חדוה בר, שהיתה המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, וכיום היא משנה למנכ"ל חברת הפינטק איטורו, אמרה "בעוד חצי שנה, סקטור ההייטק בישראל יהיה מצומצם ב-25%-30%, אם לא יוקם צוות חירום מדיני, שכולל את הגורמים הרלוונטיים, שידון בכל הפתרונות המוניטריים והפיסקליים, אנחנו לא נראה את ההייטק בישראל, חלקו עוזב כבר היום. יש לחברות ההייטק לאן לברוח, הקטר של ההייטק עוזב את המשק עכשיו".
דוברים אחרים קראו לנגיד בנוכחותו להזדרז עם הריבית, כך עו"ד נמרוד ספיר, יו"ר איגוד בתי ההשקעות אמר "התנאים הכלכליים מצדיקים הורדת ריבית, אחרי שעושים את זה אפשר לבדוק דברים נוספים". כאמור, נדמה כעת כי הנגיד מעביר לראשונה מסר מרוכך, לפיו הוא סבור כי התנאים להורדת ריבית בשלו.
