בדרך למילוי הקופה - המדינה שוקלת להטיל מע"מ על חברות פיננסיות
ברשות המסים שוקלים להטיל מע"מ, בין היתר על עסקי חברות הביטוח מול מבטחות המשנה בחו"ל. חברות הביטוח ממהרות להזהיר שהצרכנים ישלמו את המחיר, אך השאלה היא לא האם המס יפגע בציבור הרחב – אלא האם מסים אחרים יפגעו יותר
אם יש משהו שמאחד את כל המתמודדים בבחירות המתקרבות, הרי זו ההתעלמות מהצורך בהעלאת מסים ב־2027. כל ניתוח כלכלי סביר מראה שאם רוצים להגיע למצב שבו יחס החוב לתוצר יירד יהיה צורך בהעלאות מסים, או במילים עדינות יותר "להגדיל את הכנסות המדינה". אפשר להתמקד ב"מלחמה בהון השחור" או ב"ביטול פטורים", אבל בשורה התחתונה, חלק גדול יותר מהפעילות הכלכלית הנעשית בישראל יצטרך להיות מופנה לקופת המדינה. מי שהקשיב לדברי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בהחלטת הריבית, היה יכול לשמוע שאם מתמקדים בתרחישים הסבירים, הרי שגם "קיצוצים" וגם "שילוב חרדים בכלכלה" לא ייתרו את הצורך בהעלאות מסים, אלא רק יקטינו את היקפן.
כשזו תמונת הרקע הפיסקאלית, צריך להקשיב היטב להצעות המיסוי שאנשי רשות המסים מפזרים, במיוחד כשהן לא מוטלות באופן ישיר על האזרחים. להצעות כאלו יש סיכוי גדול יותר להגיע לחוק ההסדרים, ובסוף גם לספר החוקים של מדינת ישראל. הצעה כזו בדיוק הועלתה השבוע בכנס לשכת רואי החשבון באילת. מנהל המחלקה המקצועית במע"מ, רו"ח דוד שילון, אמר כי בכוונת רשות המסים לקדם הטלת מע"מ על שירותים פיננסיים שרוכשים גופים פיננסיים גדולים בישראל מחו"ל. ובעברית: הכוונה היא להטיל חובת מע"מ על עסקאות ענק שמבצעות חברות הביטוח הישראליות עם מבטחי המשנה הזרים. חובה כזו תוטל גם על בנקים שלוקחים הלוואה מגוף פיננסי בחו"ל וגם על בתי השקעות שמנהלים קרנות פנסיה ומבטחים אותן בביטוח משנה.
מוסדות פיננסיים בישראל לא משלמים מע"מ בצורה רגילה. במקום מע"מ יש מס אחר, שנגבה באופן גורף מכלל הרווחים והשכר שהמוסד הפיננסי משלם. אבל מבחינת הרשות המסים והבנקים, מדובר בדרך אחרת לגבות מע"מ. זאת, בשונה ממדינות שבהן אין מיסוי עקיף על מוסדות פיננסיים.
רשות המסים אומנם מקבלת תשלומי מע"מ (מס רווח ושכר) מהבנקים וחברות הביטוח, אבל מה לגבי מבטח המשנה? ניקח, למשל, את חברות ביטוח המשנה סוויס רה או מיוניק רה, שמבטחות חלק מהחברות הישראליות. חברות אלו מבצעות עסקאות משמעותיות עם גורמים ישראליים ועליהן לשלם מע"מ, לפי רשות המסים. דוגמה נוספת: בנק ישראלי לקח הלוואה מגורם בחו"ל, אותו גורם מכר את הלוואה בתמורה לריבית – ועל הריבית הזו יש לשלם מע"מ.
ברשות המסים טוענים כי המע"מ הזה יכול להניב 3-2 מיליארד שקל בשנה. מדובר בכסף משמעותי שקשה לוותר עליו. עם זאת, בחברות הביטוח טוענים שלא מדובר ביותר מ־0.5 מיליארד שקל.
עקרונית, מי שאמור לשלם את המע"מ הוא המוכר, מי שמבצע את העסקה, כלומר הזרים. מכיוון שאי אפשר לבוא בדרישות למי שאיננו ישראלי, חוק המע"מ קובע שבמקרה כזה החובה עוברת לצרכן הישראלי, שבמקרה זה מבחינה טכנית הוא חברת הביטוח או הבנק הישראליים.
אם כך, מדוע המע"מ הזה לא נגבה היום? ברשות המסים אומרים שעקרונית הם יכולים להוציא חוזר, שלפיו יש לשלם אותו. עם זאת, הם מודים שיש בעיות משפטיות – הניסוח של החוק הנוכחי כולל חובת מע"מ רק על "טובין" וכאן מדובר בעסקאות פיננסיות. ולכן סבורים שם, שדרך המלך היא לקדם את המהלך הזה בחקיקה ראשית.
על פניו מדובר בהצעה סבירה. עם זאת, בחברות הביטוח ממהרים לצאת נגדה ומזהירים שעשויות להיות לה השלכות בעייתיות. הטענה הראשונה היא שכבר כיום יש מבטחי משנה שלא מעוניינים לעבוד עם ישראל בגלל העלייה בסיכון, או שמבטחי המשנה מעלים את המחיר לרמה כזו שהמבוטח מעדיף לא לרכוש ביטוח. כתוצאה מכך, אומרים בענף, תיק הביטוח של החברות הישראליות פחות מכוסה ממה שהיה בעבר. ולכן, מעריכים בענף, מס כזה עשוי לגרום לעליית מחירי הביטוח ולכך שחברות הביטוח בישראל יהיו פחות מבוטחות.
הטענה השנייה של החברות היא שהעלות הנוספת תגולגל במלואה לצרכן, במיוחד בפוליסות שבהן התחרות נמוכה. צריך להעיר כאן, שטענה זו מנוגדת לראשונה, שכן אם הכל יגולגל לצרכן, אז אין סיבה שהיקף ביטוחי המשנה יירד.
ניתן להעריך שחברות הביטוח מגזימות, ועלות המע"מ תתגלגל בין מבטחי המשנה, חברות הביטוח והצרכנים. במובן זה דווקא מדובר במס טוב יותר לאזרחי ישראל, שכן חלק ממנו יגיע מכסף זר.
מהלך כזה עלה כבר לפני כשנה ולא קודם. באותו הזמן אנשי רשות שוק ההון הביעו חשש שהמס הזה יגולגל לציבור. עם זאת, השאלה החשובה בנוגע למס הזה אינה האם הוא יגולגל לציבור – אלא האם הוא יפגע בציבור יותר ממסים אחרים. את התשובה על זה קשה לדעת.
איגוד חברות הביטוח: "מדובר במהלך שגוי. ביטוח משנה הוא כלי מרכזי לפיזור סיכונים ומבטחי משנה זרים הכרחיים בשוק קטן כמו ישראל. הטלת מע״מ עלולה להתגלגל לציבור המבוטחים. מדובר בצעד שאינו מתיישב עם מבנה חוק מע״מ, ופוגע בעקרונות המיסוי של מוסדות כספיים". איגוד הבנקים: "ליוזמה המוצעת יהיו השלכות שליליות שיפגעו משמעותית בעסקים ובכלכלה הישראלית".
