נגיד בנק ישראל: "הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מסים"
בראיון לכלכליסט אמר פרופ' אמיר ירון כי לממשלה לא יהיה מנוס מהעלאת מסים, אם תרצה לממן את הגידול הקבוע בתקציב הביטחון ולהפחית את יחס החוב. עוד העריך כי תוספת תקציב הביטחון ב־2026 תהיה גבוהה מ־15 מיליארד השקלים שנכללו בתחזית בנק ישראל; הזהיר ברקע האפשרות שהממשלה לא תכבד את פסיקות בג"ץ: "אי ציות הוא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה ועלול לפגוע בכלכלה"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, עדכנתם את תחזית הצמיחה ל-2026 כלפי מעלה, וזה חיובי, אבל מצד שני, אנחנו רואים תופעה שחלק גדול מהצמיחה נובע מיצוא סחורות מחוץ לישראל, כלומר, מפעילות של חברות בודדות (אנבידיה, מלאנוקס), וזה אולי מטשטש את מה שקורה בכלל המשק?
פרופ' ירון: "התייחסנו לכך באופן מפורש בהודעת הוועדה המוניטרית וגם בנאום שלי. הלכה למעשה זה אומר שאם אנחנו מסתכלים על שאר המשק, הרי שיש כאן מגבלת היצע בגלל היקף המילואים. מגבלת ההיצע היא בשני מובנים - המובן הראשון זו כמות העובדים שחסרה. והמובן השני, זה אולי האפקטיביות של העובדים שמגיעים אחרי מילואים. והמגבלות הללו הצרו את הפעילות של החברות בישראל שהן עתירות עבודה".
ומה זה אומר לגבי העתיד הכלכלי, לגבי החזרה לנורמליות של שאר ענפי המשק?
פרופ' ירון: "אנחנו בתקופה שהכלכלה צומחת, ואז יש אירוע ביטחוני, ככל שאנחנו מתרחקים מהאירוע מגבלות ההיצע יורדות. הגענו כעת לשיא של 24 אלף מילואימניקים בלבד (הנגיד מתכוון לאלו 'שנעדרו מהעבודה בגין מילואים', יש כאלו שהם בשירות מילואים, אך המשיכו לעבוד). ואנחנו כבר רואים את זה הפעם בנתוני הקצה. נמתין לראות את נתוני החשבונאות הלאומית. אנחנו מקווים שזה יחזיר אותנו לכיוון סגירת הפער (הפער בין רמת התוצר הנוכחית לבין זו שהיתה צפויה אילולא המלחמה - רמת הגבוהה בכ-4% מהנוכחית). להערכתנו, זה יקרה בסוף 2027".
אבל השאלה היא איך לא מתבשמים יותר מדי מנתונים שהם קצת 'מרמים אותנו'.
פרופ' ירון: "אני לא רוצה שישתמע מפה כאילו זה לא נתוני אמת. חלק מההכנסות של החברות הללו (אנבידיה, ומלאנוקס) נכנסות לישראל. השאלה החשובה והמרכזית כאן, זה לא להגיע למצב של עודף ריכוזיות או למצב של תלות. לכן אני רוצה להדגיש שאנחנו רואים עלייה גם בייצוא הסחורות שמיוצרות בישראל. נכון שחלק מהעלייה שם זה בתחומי הדיפנס-טק, אבל זה כן מלמד שזה לא רק הם".
אמש, הממשלה הצהירה כי היא לא מכירה בפסיקתו של בג"ץ בנושא מועצת הרשות השניה. בעבר דיברת באופן עקרוני על 'הצורך במוסדות עצמאיים'. כעת זה נראה שאנו עוברים שלב. מה המשמעויות הכלכליות של זה?
פרופ' ירון: "אני חוזר ואומר, בג"ץ הוא בוודאי הסמכות העליונה בתחום השיפוטי, וכולנו חייבים לציית ולפעול בהתאם לפסיקותיו של בג"ץ. אי ציות הוא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. עכשיו, יש כאלו שאומרים כמו מזכיר הממשלה ש"הם התכוונו, הם לא התכוונו", אני לא נכנס לדיון הזה. אבל ברור לנו שככל שהדבר הזה יתרחש, ויהיה עימות כזה ויהיה אי ציות, אז הפרשנות של זה תהיה שלא ברור בדיוק מה המסגרת הרגולטורית בישראל. ואנחנו מבינים שזה פוגע בכלכלה. בעבר דיברתי, שהעצמאות של המוסדות חשובה מאוד, ויש ספרות אמפירית ותיאורטית שלמה שמדברת על החשיבות של זה לטובת הכלכלה. וברור שכשהדבר הזה הולך בכיוון השני (של החלשת המוסדות) זה פוגע בנו. לגבי לכמת את זה מספרית, אנחנו לא בנקודה שאפשר לכמת את זה. צריך לציית, אי ציות זו פגיעה בדמוקרטיה, זה יפגע בוודאות הרגולטורית והשיפוטית".
האוצר והביטחון עדיין מתקוטטים על עשרות מיליארדים. איך הסיפור הזה נראה לך כיועץ כלכלי לממשלה?
פרופ' ירון: "יש ערבוב מסוים בין הטווח הקצר, שזה תקציב הביטחון של 2026, שם יש מחלוקת על 40 מיליארד שקל. ולתוך הטווח הקצר משתרבבים נושאים של ראייה יותר ארוכת-טווח. ברמה העקרונית, אנחנו מבינים שכלכלה זקוקה לביטחון. אבל ביטחון זקוק לכלכלה. מערכת כה גדולה כמו מערכת הביטחון בוודאי יש לה מקום להתייעלויות, וצריך לנסות להתייעל כמה שיותר, בגלל שזה נתח ממש גדול בתוך התקציב שלנו".
מה אתה חושב לגבי השנה? באוצר בטוחים שהם לא ישלמו יותר מ-15 מיליארד שקל, בעוד בביטחון בטוחים שהם יקבלו 40 מיליארד שקל. ומדובר בפערים שישפיעו על הגרעון ואולי על האינפלציה.
פרופ' ירון: "לגבי 2026 זה יהיה כרוך בשאלות כמו כמה באמת עלה 'שאגת הארי', וכמה חיילי מילואים צריך בלבנון. כרגע שמנו בתחזית שלנו את ה-15 מיליארד (מתוך 40). אבל אם אתה שואל אותי, אז בסבירות די גבוהה נמצא את עצמנו מעל המספר הזה. באוקטובר, אנחנו נהיה בנקודת בדיקה נוספת של האוצר והביטחון מבחינת ההוצאות. (זאת בהתאם לסיכום התקציבי עם מל"ל)".
מה אתה חושב לגבי עצם ההתמשכות של הוויכוח הזה?
פרופ' ירון: "בכל תקציב 2026 אנחנו נראים קצת אחרת מתקציב 2024 ו-2025. בתקציבים ההם נעשו התאמות. ותחת הנחות מסוימות חשבנו שיחס חוב-תוצר יירד או יתייצב. השנה אנחנו לא בתרחיש של ירידת חוב תוצר, גם ללא התוספת לביטחון. וכמובן שהמצב הזה יוצר גם אי ודאות באופן כללי".
אבל דווקא תקציבי 2024 ו-2025 נפתחו יותר פעמים.
פרופ' ירון: "אבל ב-2026, עוד לפני שאגת הארי, התהליך התחיל ברצון שהגרעון יהיה טיפה מעל 3%, ואז עלה ל-3.9% ועוד ועוד. במובן הזה מדובר בתהליכים שהם פחות רצויים, שאתה כל הזמן מעדכן מעלה את הגרעון. פעם על מיליארד שקל היו דיונים רבים, והיום מיליארדים רבים זזים להרבה כיוונים. אז התהליך המתמשך הזה לא חיובי".
ומה לגבי הטווח הארוך? ראש הממשלה נתניהו מדבר על תוספת של 350 מיליארד שקל לביטחון בעשור הקרוב.
פרופ' ירון: "נכון, בטווח הארוך יש את הדירקטיביה של ראש הממשלה. אנחנו לא היינו בדיונים על ה-350 מיליארד, צריך לראות מה מפת האיומים ולבחון בצורה מאוד חדה מה הצרכים. כי לתוספות הללו יהיה נטל גבוה מאוד בהמשך. בראייה קדימה, מדובר בהחלטות קריטיות עבור המשק הישראלי. השאלה היא האם ה-183 מיליארד שקל הללו (שמערכת הביטחון דורשת לשנת 2026) הם דבר חד פעמי, או שכל ממשלה שתיכנס לפה תראה תקציב ביטחון מאוד גדול, ואז היכולת לרדת בחוב וגם להשקיע במנועי צמיחה יהיו מוגבלים".
אתה אמרת בצורה ברורה שצריך להגדיל את הכנסות המדינה, שזה אומר להעלות מסים. למה?
פרופ' ירון: "אנחנו רוצים שהחוב הלאומי יירד, כי אנחנו צריכים כריות פיסקליות. ראינו שהתחלנו את הקורונה והשביעי באוקטובר ב-60% חוב וזה נתן לנו הרבה גמישות. במקביל, אנחנו יודעים בוודאות שתקציב הביטחון יהיה גבוה ממה שהוא היה, אם לא היה השביעי באוקטובר. זאת למרות שכל ממשלה תצטרך לבחון את ההיקף המדויק של תקציב הביטחון החדש. ובמקביל, אנחנו חייבים להגדיל השקעות בתחומים שונים".
אבל יש כאלו שאומרים ש'הצמיחה' לבד תגדיל את ההכנסות.
פרופ' ירון: "אלו שטוענים שהצמיחה לבדה תאפשר לנו להגיע למצב שהחוב יורד, ויש גידול בהכנסות, טוענים שאנחנו מימין למקסימום של עקומת לאפר (כלומר, שאנחנו בנקודה שהמיסוי כה גבוה שתוספת שיעורי מס לא תגדיל הכנסות, אלא תקטין את ההכנסות בשל הפגיעה בתמריצים). אנחנו לא נמצאים שם, הנתונים שלנו לא מראים שאנחנו שם. הצמיחה לא תספיק".
אבל אולי התייעלות, קיצוצים, השתלבות של אוכלוסיות נוספות יגדילו את ההכנסות בלי העלאות מסים.
פרופ' ירון: "אם מקבלי ההחלטות רוצים להוריד את החוב, להשקיע במנועי צמיחה, ולהגדיל את תקציב הביטחון, אז זה ייאלץ אותנו להעלות מסים, גם אם נתייעל בתקציבים האזרחים, גם אם נשלב עוד אוכלוסיות בשוק העבודה, וגם אם נוריד כסף קואלציוני".
אילו מסים כבר אפשר להעלות?
פרופ' ירון: "צריך לעשות עבודה מקיפה על מערכת המס, לא פארטץ'. אנחנו כבר יודעים שנטל המס בעשירונים העליונים (9-10) הוא גבוה. העשירונים באמצע זה יותר נמוך. צריך עבודה מקיפה על המס כחלק מבניית התקציב הבא".
