סגור
בכירי מנורה מבטחים מימין היו"ר ולשעבר מנכ"ל החברה יהודה בן אסאייג ומנכ"ל מנורה מבטחים החזקות ארי קלמן
בכירי מנורה־מבטחים, היו"ר ולשעבר מנכ"ל החברה יהודה בן אסאייג (מימין), ומנכ"ל מנורה־מבטחים החזקות ארי קלמן. "להקפאת הכספים אין כל השפעה על פעילותה השוטפת של החברה" (צילומים: יובל חן, ריאן פרויס)

המשטרה שמה על הכוונת את הבונוסים של בכירי מנורה

ביאח"ה חושדים שחלק מהבונוסים והמענקים של בכירי מנורה מבטחים מקורם בפעילות פלילית הקשורה לפרשת השחיתות בהסתדרות; לפי החשד, מנורה קידמה את פוליסת התרופות בהסתדרות בתשלום עמלות של כ־10 כמיליון שקל לעזרא גבאי כדי שיניע את ארנון בר־דוד להמשיך להתקשר עימה; מנורה, בר־דוד וגבאי מכחישים את החשדות

המשטרה לוטשת עיניים למענקים ולבונוסים שקיבלו בכירי קבוצת הביטוח מנורה, שהיא חושדת שנוצרו על בסיס רווחים מפעולות פליליות, ועל כן תפסה שלשום 90 מיליון שקל בחשבונותיהם האישיים של חמישה מבכירי הקבוצה, לצד הקפאת 93 מיליון שקל בחשבון הנוסטרו של חברת הביטוח מנורה מבטחים עצמה (כלומר: החשבון העצמי, לא חשבונות העמיתים).
זאת במסגרת חקירת פרשת השחיתות הענקית בהסתדרות "יד לוחצת יד", שבה מנורה וחמישה בכירים בה חשודים באחת מ־19 תתי הפרשיות השונות שלה, שכל אחת מהן היא כמו תיק חקירה שלם. אף שבאופן ישיר אין לחקירה השפעה על הפעילות השוטפת של חברת הביטוח, ההתפתחות הזו הובילה אתמול לצניחת מניית החברה־האם מנורה החזקות ב־3.5% במחזור של כ־49.2 מיליון שקל שהוא גבוה במעט מהמחזור היומי הממוצע.

לפי החשד של חוקרי יאח"ה (היחידה לחקירות הונאה) בלהב 433, מנורה קידמה בשנים האחרונות חתימה על הסכמים לחידוש של פוליסת תרופות בהסתדרות הכללית, תוך מתן טובות הנאה ותשלומים לסוכן הביטוח עזרא גבאי, זאת לכאורה לאור יכולתו להשפיע על ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות, לקידום הפוליסה המדוברת וחידושה מעת לעת, למטרת הגדלת רווחיה של מנורה. במשטרה מכונה פעילות כזו כ"שוחד הנעה" — כלומר שבכירי מנורה "פינקו" את גבאי בעמלות שמנות במטרה ש"יניע" את בר־דוד ובכירים בהסתדרות להמשיך ולהתקשר עם מנורה בפוליסת הביטוח הזו. פעולה זו למעשה נחשבת, לפי החשד, תיווך לשוחד של גבאי, שכן בצד השני של המתרס עומד איש ציבור (בר־דוד). בר־דוד, המיוצג בידי עו"ד מיכה פטמן, וגבאי, המיוצג בידי עו"ד משה זכות, מכחישים מתחילת החקירה את החשדות נגדם.

הקפאה של 183 מיליון שקל

הבכירים, שמנורה דיווחה שכספים הוקפאו בחשבונותיהם האישיים הם ארי קלמן, מנכ"ל ומבעלי מנורה מבטחים החזקות; בנו, מיכאל קלמן, מנכ"ל מנורה מבטחים; יו"ר מנורה מבטחים החזקות, ערן גריפל; יהודה בן אסאייג, יו"ר מנורה מבטחים ששימש בעבר כמנכ"ל החברה; ואורית קרמר, משנה למנכ"ל ומנהלת אגף הבריאות במנורה מבטחים.
מדובר בחמישה בכירים שכבר נחקרו בפרשה, והמשטרה צפויה לזמנם עוד השבוע להמשך חקירה במשרדי יאח"ה בלוד. במשטרה בודקים כעת אם ישנן פוליסות ביטוח נוספות של מנורה שגבאי סייע לה לקדם בקרב גופי ההסתדרות. בכירי מנורה נחקרו עד כה בשני סבבים: בדצמבר 2025 המשטרה ערכה חיפוש במשרדי מנורה ועכבה לחקירה באזהרה את ארי קלמן, בן אסאייג וקרמר וכעבור שלושה שבועות בינואר 2026 חקרה באזהרה גם את מיכאל קלמן, בנו של ארי, ואת גריפל. כולם שוחררו לאחר חקירתם לבתיהם בתנאים מגבילים, מינוריים יחסית, של הפקדת ערבות כספית ואיסור יצירת קשר עם שאר המעורבים בפרשה.
מבדיקת כלכליסט בדו"חות החברה האם מנורה מבטחים החזקות, עולה כי היקף התגמול בשנים 2025-2018, השנים שבהן היתה פעילה הפוליסה שבמרכז החקירה - הכולל שכר, בונוסים מבוססי מניות ומענקים, שקיבלו ארבעת בכירי מנורה — קלמן האב והבן, בן אסאייג וגריפל, עמד על כ־79 מיליון שקל. שמה של קרמר לא מופיע בדיווחים אלה. ארי קלמן קיבל בשנים אלה תגמול כולל בגובה 26.9 מיליון שקל, בנו מיכאל קלמן קיבל תגמול כולל בגובה 19.6 מיליון שקל, בן אסאייג נהנה באותן שנים מתגמול כולל בגובה 22.7 מיליון שקל, וגריפל נהנה מתגמול כולל של 9.7 מיליון שקל. במשטרה חושדים שחלק מהרווחים האישיים הללו נוצרו לחמשת הבכירים במנורה לכאורה מהעבירות בהם הם חשודים, ועל כן ביקשו מבית המשפט צווים, שאושרו, לתפיסת הכספים בחשבונות האישיים של הבכירים, לצד צווים להקפאת כספים בחשבון הנוסטרו של החברה.


סכום ההקפאה הכולל — 183 מיליון שקל — הוא אחד הגדולים אי־פעם שהוקפא במסגרת חקירת שחיתות בחברה ציבורית, וכנראה שני רק לסכום התפיסה בחקירת פרשת השוחד ביבשת אפריקה נגד חברת שיכון ובינוי, אז בשליטת שרי אריסון. באותה פרשה המשטרה הקפיאה בתחילת החקירה בשנת 2018 יותר מ־400 מיליון שקל בחשבונות בנק ונכסים (בעיקר נדל"ן) של החברה ובכיריה - כ־250 מיליון שקל — העבירה שיכון ובינוי אז לקרן החילוט, ולבכירים בחברה (כולל כאלה שהתיק נגדם לבסוף נסגר) נתפסו חשבונות בנק, דירות, זכויות נוספות ועוד בגובה עשרות מיליוני שקלים כל אחד. בחקירה הנוכחית נגד מנורה, תפסה המשטרה בעיקר חשבונות בנק, אך לדברי גורמים הבקיאים בפרטי החקירה, נעשו גם "השלמות עם הקפאת נדל"ן אצל החשודים".
הכספים והנכסים הוקפאו לפי חוק איסור הלבנת הון, והם מועברים לקרן חילוט של המדינה, על מנת שיהיה ניתן לחלט אותו במידה שיוגש כתב אישום והמעורבים יורשעו. הכספים שהוקפאו לבכירים הם בגין הרווח האישי שנוצר להם לכאורה מהעבירות - עסקת הביטוח שקודמה לכאורה בשוחד (העמלות של גבאי). מדובר בתגמולים ובבונוסים שקיבלו הבכירים מהחברה. המשטרה מייחסת לבכירים שווי עבירה כולל של כ־90 מיליון שקל, ובממוצע תפסה לכל אחד מבכירי החברה המעורבים עד 18 מיליון שקל.
גורם הבקיא בפרטי החקירה אומר ל"כלכליסט": "אנו לא מחכים לכתב אישום ויצאנו למהלך של תפיסה משמעותית על בסיס ראיות שהוצגו לבית המשפט, עוד בזמן ניהול התיק. למרות שאין איזה חשש שמנורה תבריח כספים, חשוב לנו גם להעביר מסר לחברות אחרות, כי עזרא גבאי הרי לא עובד רק עם מנורה, וגם בסוף מדובר פה בחברה שיש לה חבות ציבורית ולא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה".
פרשת השחיתות "יד לוחצת יד", היא אחת הגדולות שחקרה יאח"ה בשנים האחרונות, כאשר שני החשודים העיקריים בה הם בר־דוד וגבאי. השניים נעצרו בנובמבר 2025, לאחר יותר משנתיים של חקירה סמויה, לצד עשרות חשודים נוספים שנחקרו בעבירות שוחד, מרמה, הלבנת הון ועוד. מאז חקרה המשטרה וגבתה עדויות ממאות מעורבים וחשודים. על פי החשד, בר־דוד ביחד עם בכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם את האינטרס הכלכלי של סוכנות הביטוח של גבאי, בתמורה לטובות הנאה שונות. בר־דוד וגבאי שהו במעצר במשך 11 יום שלאחריו שוחררו למעצר בית של חודש, ובהמשך לכך הוטלו עליהם הגבלות שונות. בר־דוד הורחק ממשרדי ההסתדרות עד שבחודש מרץ השנה חזר לכיסאו, במסגרת הסדר עם המשטרה שכולל הגבלות שונות על התנהלותו בתפקיד, וכך גם גבאי, שחזר לעבודתו כסוכן ביטוח עם הגבלות שונות ביחס לגורמים המעורבים בפרשה.

3 צפייה בגלריה
מימין ארנון בר-דוד ו עזרא גבאי
מימין ארנון בר-דוד ו עזרא גבאי
יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד (מימין) וסוכן הביטוח עזרא גבאי. "מנורה היתה צריכה את גבאי כי היא ידעה שהוא וארנון מחוברים בטבור", אומר גורם המעורב בתיק
(צילומים: אגף הדוברות בהסתדרות אתר החברה)

הציר המרכזי שסביבו סובבת פרשת הענק הוא גבאי, ותת־הפרשייה של מנורה היא אחת מאלה ש"נולדו" לאחר שהחלה החקירה הגלויה (אז היו 13 תתי־פרשיות, שמספרן עלה עם התקדמות החקירה). על פי החשד, מאז 2019 לערך, גבאי היה בקשרים עם חברת הביטוח מנורה מבטחים, שמבטחת את חברי ההסתדרות (דרך מועדון הצרכנות שלה ביחד בשבילך) — יותר מ־300 אלף איש, בביטוח בשם "בריאים ביחד", שמעניק להם תרופות שאינן מצויות בסל התרופות.
חוקרי יאח"ה חושדים שגבאי היה מעורב בפוליסה בהסתר למרות שהוא כלל לא קשור אליה וגורמי המקצוע בהסתדרות לא תמכו בהמשך הפוליסה מבחינה כלכלית, ולמרות שבאותן שנים רישיונו היה בכלל בשלילה - עד 2023, לאחר שב־2016 המפקחת על הביטוח דאז דורית סלינגר, שללה אותו בעקבות הרשעה בעבירות שונות. הנוכחות של גבאי, כך לפי החשד, נועדה רק כדי שמנורה מבטחים תהיה זו שתמשיך לבטח את חברי ההסתדרות בפוליסה, אשר החלה ב־2018, והארגון לא "יפזול" לכיוון חברות ביטוח אחרות, וזאת באמצעות הפעלת קשריו עם בר־דוד. הקופון שגבאי גזר מכך היה בהיקף של 11%-8% מדמי הפוליסות ששילמו חברי ההסתדרות למנורה מבטחים. במשטרה רואים בעמלות האלה, שהצטברו לסכום שבין 7 ל־10 מיליון שקל, שוחד הנעה — כלומר תיווך לשוחד של גבאי.

"הפוליסה הוארכה בדחיפת ארנון"

לדברי גורם הבקיא בפרטי החקירה, "יש ראיות למודעות של כל אחד מבכירי מנורה לחיבור הפלילי הזה. כל התפקיד של עזרא גבאי בסיפור היה מוסתר, נעשה בהחבא, בשנים שהרישיון שלו בכלל לא בתוקף. הוא לא היה רשום במסמכים הרשמיים של מנורה, וניסינו להבין איך חברה ענקית ומקצועית כמו מנורה מחזיקה מישהו כזה, שתפקד כמו מאעכר לכל דבר, שגוזר עמלה של כ־10%, בלי שום מסמך, בלי עבודה אמיתית שלו — והבנו שהמטרה היחידה היתה שהוא יגרום לארנון בר־דוד לעקוף את אנשי המקצוע בהסתדרות כדי להאריך את הפוליסה הזו. מנורה היתה צריכה את גבאי כי היא ידעה שהוא וארנון מחוברים בטבור ולכן שילמה לו באופן לא רשמי. ואכן, פעמיים הפוליסה הוארכה בדחיפה של ארנון, למרות שגורמים מקצועיים בהסתדרות העלו בפניו את חוסר הכדאיות שלה, והחשד שהוא קיבל בתמורה מגבאי טובות הנאה שונות. ללא החיבור בין גבאי לארנון הפוליסה הזו לא היתה מתחדשת, ומיד לאחר פרוץ החקירה היא גם בוטלה. כל זה מראה על שוחד הנעה קלאסי שנתנה מנורה".
במשטרה מאמינים שיש בידיהם כבר בשלב החקירה הנוכחי די ראיות לכך. מנגד, בעולם הביטוח עמלות סוכן שכאלה נפוצות, וכל חברות הביטוח מתגמלות כך את הסוכנים שלהן כדי שיקדמו את ההתקשרות עם חברת הביטוח. לפי דו"ח הממונה על רשות שוק ההון, העמלה הממוצעת בפוליסה קבוצתית של הוצאות רפואיות - שכוללת מעבר לתרופות גם כיסוי לניתוחים והשתלות - עומדת על 7% (לא ניתן לדעת אם יש הבדל בעמלה הממוצעת בין הכיסויים האלה). לכן המשטרה תידרש בין השאר להוכיח שהעמלות ניתנו על ידי מנורה לגבאי כתגמול שוחדי מתוך מודעות של אנשיה.
ממנורה מבטחים נמסר בתגובה כי "מלבד הקפאת הכספים, שנעשתה במסגרת הליך החקירה, לא ידוע למנורה בשלב זה על כל התפתחות מהותית נוספת הנוגעת לחברה. לצעד זה אין כל השפעה על פעילותה השוטפת של מנורה מבטחים. החברה ואנשיה ימשיכו לשתף פעולה, תוך מסירת כל מידע שיידרש, כפי שנהגה לאורך כל הדרך".