עסקאות נשק במיליארדים והגדלת הוצאות הביטחון: פסגת נאט"ו יוצאת לדרך
הערב תיפתח הפסגה בטורקיה, בהשתתפות מנהיגי 32 המדינות החברות בברית וכן נשיאי אוקראינה ודרום קוריאה. לנוכח דרישותיו של טראמפ, המדינות החברות בארגון כבר העלו את הוצאות הביטחון ב-20% ליותר מ-570 מיליארד דולר. העלייה הזו מתרגמת לעסקאות נשק, ביניהן חוזה בין קנדה לטיסנקורפ הגרמנית לבניית צוללות
הערב תיפתח פסגת נאט"ו בטורקיה. בפסגה, שתימשך יומיים, ישתתפו מנהיגי 32 המדינות החברות בברית, כולל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, וכן נשיאי אוקראינה ודרום קוריאה ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין. הפסגה קרוב לוודאי שתחדד את המחלוקות בין טראמפ ומנהיגי אירופה, בעיקר סביב דרישתו שמדינות יגדילו את הוצאות הביטחון שלהן ולנוכח איומיו להפחית את הנוכחות הצבאית האמריקאית ביבשת ולצמצם את משלוחי הנשק.
בניסיון לפייס את טראמפ, טען מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה ההולנדי כי החברות האירופיות בארגון העלו כבר משמעותית את ההוצאות שלהן על ביטחון, זאת גם בשל החששות מתוקפנות רוסית. בחודש שעבר הוא אף חשף כי החברות האירופיות וקנדה הוציאו בשנה שעברה 90 מיליארד דולר יותר על ביטחון מאשר ב-2024, וההוצאות עמדו על יותר מ-570 מיליארד דולר, עלייה של כ-20% בשנה אחת.
העלייה הזו בתקציבי הביטחון באה לידי ביטוי בעסקאות נשק חדשות, שכן עוד לפני פתיחתה הרשמית של הפסגה, מנהיגי המדינות החברות בנאט"ו מיהרו לסגור עסקאות נשק בשווי עשרות מיליארדי דולרים, כך לפי דיווח ברויטרס.
אחת מהעסקאות הבולטות שפורסמו היא הבחירה של קנדה בחברת טיסנקרופ מרין סיסטמס (TKMS) הגרמנית לבניית צי צוללות חדש, בחוזה המוערך במיליארדי יורו. "כחלק מההתחייבות שלנו להגן על קנדה ולתמוך בבנות הברית שלנו, אני שמח להכריז שקנדה בחרה ב-TKMS כספקית המועדפת לפרויקט הצוללת", מסר ראש הממשלה מארק קרני לפני יציאתו לפסגה. עוד הוסיף כי זו עסקת הנשק הגדולה ביותר בתולדותיה של קנדה.
הוא אמנם לא סיפק פרטים טכניים על העסקה, אך ציין כי אחד התנאים לעסקה מחייב ש-100% משווי ההשקעה של הממשלה יושוו בהטבות כלכליות לקנדה, ולכן קנדה צפויה, לדבריו, לקבל "השקעות בשווי מאות מיליארדי דולרים" מ-TKMS שיוקצו לסקטורי הביטחון והתעשייה.
בדומה, שרת ההגנה ההולנדית דילן ישילגוז-זגריוס מסרה כי המדינה תחשוף שורה של עסקאות ותוכניות בשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר, ביניהן שותפות עם בלגיה בתחום ההגנה האווירית ועם בריטניה על ספינות חיל הים.
במקביל, בגרמניה מתכוונים ללוות יותר מ-800 מיליארד יורו עד 2030 על מנת לממן את התוספת לתקציב הביטחון. לפי דיווח בפייננשל טיימס, בשנה הבאה מתכנן הקנצלר פרידריך מרץ לגייס יותר מ-200 מיליארד יורו משוקי ההון, עלייה של 12.5% לעומת השנה הנוכחית. המהלך מהווה סטייה חדה מהמשמעת הפיסקאלית שאפיינה את גרמניה בעשורים האחרונים והוא יוביל לכך שהוצאות הביטחון יעלו לרמתן הגבוהה ביותר מאז ימי המלחמה הקרה. כך, יחס החוב-תוצר של גרמניה יעלה בשנה הבאה ל-69.5% והגירעון הציבורי יתרחב לשיעור של 4.3% מהתמ"ג.
שר האוצר לארס קלינגבייל הגן השבוע על התוכנית והכריז כי גרמניה לא יכולה להגן על עצמה מול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם תקציב מאוזן. "אנחנו ממלאים את האחריות שלנו כלפי נאט"ו... השלום באירופה מאויים על ידי אשליות האימפריאליזם של פוטין".
המנהיגים צפויים לדון גם בנושא איראן, ולפי טיוטה של ההצהרה המתוכננת שלהם הם יחזרו על הדרישה כי אסור שלאיראן יהיה נשק גרעיני, ועל הקריאה לפתיחה מחודשת של מצר הורמוז.
