בג"ץ הורה על קיום בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה
חמשת שופטי בית המשפט העליון, שדנו בעתירה נגד בחירתו של מיכאל ראבילו למבקר המדינה, קבעו כי "נפל פגם אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות", והחליטו שיתקיימו מחדש. כעת הכדור עובר לידיו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שיצטרך לזמן ישיבה מיוחדת של הכנסת
החלטה דרמטית של בג"ץ, שקבע בחירות חוזרות למבקר המדינה: חמשת שופטי בית המשפט העליון, שדנו בעתירה נגד בחירתו של מיכאל ראבילו למבקר המדינה, קבעו כי "נפל פגם אשר עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות", והחליטו שיתקיימו מחדש.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, היה זה שכתב את ההחלטה. "בסבב ההצבעה השני נפל פגם מהותי במישור חשאיות ההצבעה", פסק, והציע ליתר חברי ההרכב - נשיא העליון יצחק עמית והשופטות דפנה ברק ארז, רות רונן וגילה כנפי שטייניץ, להפוך את צו הביניים שהוצא נגד מינויו של ראבילו לצו מוחלט, "כך שנורה על ביטול ההצבעה ועל קיומה מחדש". הם הסכימו איתו, ולמעשה קבעו שיתקיימו שוב בחירות בין ראבילו, עורך דינו של ראש הממשלה לבנימין נתניהו, לבין שופט העליון לשעבר יוסף אלרון.
רק אתמול, חמשת שופטי העליון הוציאו צו ביניים המקפיא את כניסתו של עו"ד ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. לפני כשבוע וחצי, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות שמבקשות לבטל את המינוי, והורה לכנסת להסביר למה לא לבטל אותו, ולהתייחס לטענות בדבר הפרת חשאיות ההצבעה. שעות קודם לכן, נחשף ב-ynet כי הכנסת דחתה את הצעת שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות, ובכך גלגלה את הכדור בחזרה לבית המשפט.
ביום ראשון האחרון, התקיים דיון נוסף בעתירות בהרכב מורחב של חמישה שופטים. במהלך הדיון, ביקש נציג היועצת המשפטית לכנסת להימנע מפסילת הבחירה בראבילו, וטען כי "מזכירות הכנסת לא ידעה שאסור, אין איסור מפורש לצלם בקלפי".
המשנה לנשיא העליון, השופט סולברג, הסביר את הפסיקה: "חשוב לחזור לראשית הצירים, ליסודות הפשוטים, אשר ייתכן כי ניתן היה להסתפק בהם: המשיבים לא הציגו, הלכה למעשה, כל טיעון פרשני שיש בו כדי להבהיר כיצד הצבעה המתועדת באמצעות סרטוני וידאו מתיישבת לשיטתם עם המונח 'הצבעה חשאית' שבחוק היסוד ובחוק מבקר המדינה".
סולברג הוסיף: "עינינו הרואות, כי חוק היסוד, כמו גם חוק מבקר המדינה, מכוון את הוראת החשאיּות להצבעה עצמה. לא על זכות לחשאיות דיברה הלשון, כי אם על 'הצבעה חשאית'; ההצבעה, החשאיּות – זו בזו כרוכות... הפרת חשאיות ההצבעה על-ידי חבר כנסת – או כבמקרה דנן, כמה חברי כנסת – משליכה ישירות על עצמאות ההצבעה של חברי הכנסת האחרים; גם על חשאיותה. רוצה לומר, 'ויתור' של חבר הכנסת על חשאיות ההצבעה, יכול להביא לפגיעה בחשאיות ההצבעה של חבריו. בהצבעה חשאית, גלומה האוטונומיה של הבחירה החופשית, משוחררת מלחץ חיצוני או מחשש, ישיר או משתמע, כי יבולע לו, לחבר הכנסת, אם יצביע כך או אחרת".
בפסיקה, סולברג גם סקר על חברי הכנסת שתיעדו עצמם בעת ההצבעה שאמורה להיות חשאית על פי חוק: "עיון בתצהירים ובנספחים שצורפו לעתירות ולכתבי התשובה, מעלה כי חברי הכנסת ששון גואטה, שלמה קרעי, אריאל קלנר, גילה גמליאל (שתיעדה עצמה, לפי תצהירה, בשתי ההצבעות, ואף צורף סרטון שלה מכניסה את פתק ההצבעה אל המעטפה מחוץ לפרגוד) ומאי גולן תיעדו את הצבעתם בסרטון בהצבעה השנייה (אעיר, כי בעמדת הליכוד נטען כי שידור ההצבעה 'אינו מלמד כי השרה מאי גולן תיעדה את תוכן הצבעה', אלא שתצהירה, שצורף לאותה עמדה, מלמד אחרת); זאת בנוסף לח"כ ינון אזולאי, שחשף את הצבעתו בפומבי בהצבעה השנייה, כאשר הכניס את הפתק למעטפה, ושלשל אותה לתיבת ההצבעה, מחוץ לפרגוד, באופן גלוי לחלוטין".
כעת היישום של החלטת בג"ץ עבר לידיו של יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שסירב להצעת בג"ץ מלפני שבועיים לקיים הצבעה חוזרת. על אוחנה לזמן ישיבה מיוחדת של הכנסת, שבמהלכה תתקיים הצבעה חשאית לבחירת מבקר המדינה. ישיבת הכנסת הבאה תתקיים ביום שני אחר הצהריים.
