טראמפ רוצה שלום באוקראינה בתמורה למינרלים נדירים
נשיא ארה"ב, שהחל השבוע בדיונים מול רוסיה על הפסקת המלחמה באוקראינה, מעוניין ב-50% ממאגרי המינרלים הנדירים של המדינה בתמורה לסיוע צבאי. המינרלים הללו חיוניים לייצור מכשירים אלקטרוניים ונשק, ויעזרו לטראמפ להתגונן מפני תגובתה של סין למכסים שלו
בשבוע האחרון העביר דונלד טראמפ את ההתמקדות שלו למלחמה באוקראינה. הוא הבטיח לסיים את המלחמה, הנמשכת כבר קרוב לשלוש שנים ואף החל בשיחות מול רוסיה בעניין. אולם, מלבד רצונו לזכות בפרס נובל לשלום נראה שעוד גורמים משפיעים על רצונו להשיג הסכם בין המדינות, וביניהם מאגרי המינרלים של אוקראינה.
ברויטרס דיווחו כי הממשל האמריקאי הציע לקחת בעלות על 50% מהמינרלים הנדירים של אוקראינה, וזאת בתמורה להמשך הסיוע הצבאי. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי דחה בינתיים את ההצעה, בטענה שהיא לא כוללת את הערובות ביטחוניות הנחוצות. בריאיון לפוקס ניוז אמר טראמפ כי הוא מעוניין להשיג לארה"ב מתכות נדירות בשווי 500 מיליארד דולר מאוקראינה. זאת על אף שלאוקראינה אין מאגרים מוכחים של מתכות נדירות.
המינרלים הקריטיים שכן יש לה ועומדים בלב ההצעה, הם המתכות וחומרים גולמיים אחרים הנחוצים לייצור מוצרי היי טק, בעיקר כאלה הקשורים למעבר לאנרגיה ירוקה, אך גם לייצור מכשירים אלקטרוניים, תשתיות AI וכלי נשק. לפי מאמר שפרסמה ב-2022 יו"ר איגוד הגיאולוגיים של אוקראינה, האנה ליוונטסבה, המדינה מחזיקה ב-5% ממשאבי המינרלים העולמיים. ברויטרס דיווחו כי למדינה עתודות של 22 מבין 34 המינרלים שהוגדרו על ידי האיחוד האירופי כנדירים, כולל מתכות נדירות כמו לנתן, צריום, נאודימיום, ארביום ואיטריום.
לפני פרוץ המלחמה אוקראינה היתה גם ספקית מרכזית של טיטניום והייתה אחראית לכ-7% מכלל הייצור העולמי ב-2019. היא טענה גם לבעלות על 500 אלף טונה של ליתיום ו-20% מהגרפייט בעולם. אולם, מכיוון שרוסיה כבשה כחמישית מהשטח של אוקראינה, הרבה מהעתודות הללו כבר לא בבעלותה. לפי ההערכות, כ-40% ממשאבי המתכת של אוקראינה תחת כיבוש.
הסיבה העיקרית לרצון של טראמפ במינרלים הללו היא סין. שכן, היא אחראית למרבית העיבוד והזיקוק של המתכות הקריטיות. לנוכח מלחמת הסחר בה החל טראמפ והמכסים שהשית על סין, קרוב לוודאי שהגישה של ארה"ב למינרלים הקריטיים בסכנה, ולכן הוא מנסה להשיג אספקה נוספת.
בינתיים הסלים טראמפ את הרטוריקה והאשים את אוקראינה במלחמה. זלנסקי מצידו תקף את טראמפ בטענה שהוא מושפע "ממידע שגוי רב המגיע מרוסיה".
בתוך כך, יו"ר קרן ההון הריבונית של רוסיה, קיריל דמיטרייב קרא לחברות האמריקאיות לשוב ולפעול במדינה תוך הבטחה שירוויחו מכך הרבה כסף. כך, במסמך שחילק למשלחת האמריקאית בשיחות שהתקיימו השבוע בסעודיה נטען כי ההפסדים של החברות האמריקאיות בעקבות הסנקציות הסתכמו ב-324 מיליארד דולר, והסקטורים שספגו את ההפסדים הגדולים ביותר היו IT ותקשורת. לדבריו, חברות הנפט האמריקאיות "הרוויחו מאד מסקטור הנפט הרוסי", ולכן ההערכה היא כי עוד ישובו. בדומה, שר החוץ הרוסי סרגי לבוב אמר לאחר הפגישה כי היה עניין רב ב"הסרת מכשולים מלאכותיים לפיתוח של שיתוף פעולה כלכלי הדדי".
בסיום הפגישה ביום שלישי מסרו שני הצדדים כי הסכימו "להניח את היסודות לקראת שיתוף פעולה עתידי" לסיום המלחמה ולקראת נורמליזציה ביחסים.
