טראמפ רוצה את הנפט של ונצואלה, החברות האמריקאיות לא ממהרות להיכנס למדינה
נשיא ארה"ב הכריז אמש במסיבת עיתונאים כי ענקיות הנפט האמריקאיות ישקיעו מיליארדים בתעשייה של ונצואלה, המחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם, וירוויחו מכך הון. אבל זו משימה לא פשוטה, בין השאר בשל מצבן הלקוי של תשתיות הנפט במדינה וחוסר היציבות. "ההיסטוריה וחוסר הוודאות קרוב לוודאי שיגרמו לחברות לבדוק את השטח היטב לפני שיסכימו לקפוץ פנימה", אמר יועץ לשעבר של הנשיא בוש
דונלד טראמפ הבטיח אמש במסיבת העיתונאים שערך לאחר התקיפה האמריקאית בוונצואלה ותפיסתו של הנשיא ניקולס מדורו, כי חברות האנרגיה האמריקאית ישקיעו "מיליארדי דולרים" בתעשיית הנפט של ונצואלה. לדבריו, החברות האמריקאיות – שכולן, מלבד שברון, נסוגו מפעילות במדינה לפני עשורים – ייבנו מחדש את סקטור הנפט ויפיקו ממנו "כמות עצומה של הון".
"ענקיות הנפט האמריקאיות, הגדולות ביותר בעולם, ייכנסו, יוציאו מיליארדי דולרים ויתקנו את התשתיות השבורות, תשתיות הנפט ויתחילו לייצר כסף עבור המדינה", הכריז. אולם, זו לא תהיה משימה פשוטה. התערבויות קודמות של ארה"ב להפלת רודנים במדינות עשירות בנפט כמו לוב ועיראק הובילו לשנים של אי יציבות במדינות הללו, ואי יציבות נוטה להבריח השקעות.
"אחד הלקחים שאפשר ללמוד ממה שקרה בעיראק, אבל הוא לא ייחודי רק לעיראק, הוא שצריכה להיות יציבות ויכולת להעריך סיכונים לפני שמתחילים בייצור", אמר לוושינגטון פוסט קווין בוק מחברת המחקר ClearView Energy Partners. עד אז הסביר, החברות לא ימהרו להוציא מיליארדי דולרים הנחוצים להשקעות בוונצואלה.
אכן, על אף ההכרזות הללו מצידו של נשיא ארה"ב, חברות הנפט האמריקאיות שומרות בשלב זה על שתיקה. "החברות האמריקאיות כמובן שיתלהבו מההזדמנות לחזור למדינה סמוכה שמחזיקה בעתודות הנפט הגדולות בעולם", אמר לפייננשל טיימס בוב מקנאלי, נשיא חברת Rapidan Energy, ויועץ לשעבר לנשיא ג'ורג' בוש. "אבל, ויש כאן אבל גדול, ההיסטוריה וחוסר הוודאות קרוב לוודאי שיגרמו לחברות לבדוק את השטח היטב לפני שיסכימו לקפוץ פנימה". ההיסטוריה אליה הוא התייחס כוללת הלאמות של נכסי הנפט שביצעה ממשלת ונצואלה בשנות ה-70 ובתחילת המילניום. "חברות נפט תמיד רוצות נפט ולוונצואלה יש הרבה ממנו", אמר לוול סטריט ג'ורנל חוזה איגנסיו הרננדז, פרופסור למשפטים ויועץ לחברות. "אך הן זקוקות ליציבות פוליטית, מה שדורש יותר מרק הפלתו של מאדורו. הסיטואציה עדיין מתגלגלת".
בנוסף לכך, שנים של שחיתות, ניהול כושל וסנקציות פגעו ביכולות של תעשיית הנפט של ונצואלה. כך, רמת הייצור הנוכחית עומדת על כ-900 אלף חביות ביום, פחות מעשירית התפוקה האמריקאית, והמשקיעים הזרים ברחו מקראקס לאחר שהממשלה חיזקה את שליטתה בתעשייה.
הייצור הנמוך הוא על אף שוונצואלה מחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, שעומדות לפי ההערכות על 303 מיליארד חביות, וגבוהות אף משל סעודיה. סין והודו הן הלקוחות הגדולות ביותר שלה בשנים האחרונות, ורוסיה מהווה שותפה קריטית. אך לפי טראמפ, ההסדרים הללו ישתנו ותשתיות הנפט יפותחו על ידי החברות האמריקאיות".
עם זאת, סיבה נוספת שעשויה להרחיק את החברות היא ההשקעה הגדולה שיש צורך לבצע כדי לשדרג את תעשיית הנפט של ונצואלה, זאת בין השאר בשל היותה נסמכת בעיקר על נפט גולמי כבד שקשה לשנע וחייב לעבור זיקוק. "ההשקעה שאנחנו מדברים עליה היא עצומה. רק כדי לשמור על רמות הייצור הנוכחיות עד 2040 יהיה צורך ב-65 מיליארד דולר. העלאת הייצור ל-2 מיליון חביות ביום תחייב כבר השקעה של יותר מ-100 מיליארד דולר", אמר שניידר פרקר, אנליסט ב- Rystad המספקת שירותי ייעוץ לסקטור האנרגיה. "זה לא משהו שחברות אמריקאיות ירוצו לעשות, בטח שלא שעות ספורות לאחר התערבות".
אתגר נוסף שעשוי להקשות על הגשמת החזון של טראמפ, הוא העובדה שהשוק מוצף כבר בנפט, וההיצע צפוי להמשיך לעלות גם השנה. המחירים עומדים על סביבות 60 דולר לחבית, רמה שלרוב לא מעודדת השקעות חדשות מצד יצרניות אמריקאיות. "אחד הדברים שעובדים נגד התוכנית הוא מחיר הנפט", הוסיף עלי מושירי, לשעבר מנהל הפעילות של שברון בדרום אמריקה.
