בעידן הנשיא טראמפ הכל קורה מהר, גם מיזוגי בנקים בארה"ב
מאז חזר דונלד טראמפ לבית הלבן, פרק הזמן הנדרש להשלמת מיזוג התכווץ בכ־40%. המשמעות: הגברת התחרותיות מול ענקים כמו ג'יי.פי מורגן ובנק אוף אמריקה. בכיר במגזר: "הליכי אישור ארוכים פוגעים באינטרסים העסקיים ובבעלי המניות"
מאז החלה כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ, הרגולוטרים בארצות הברית אישרו מיזוגי בנקים בקצב המהיר ביותר זה שלושה עשורים, ובכך סייעו לשבור קיפאון שהכה בתעשייה המבוזרת.
פרק הזמן הממוצע שנדרש השנה להשלמת עסקת מיזוג מרגע הכרזתה ירד לארבעה חודשים, והוא הקצר ביותר מאז 1990 לפחות — כך לפי נתונים שאספה S&P Global data. לשם השוואה, תחת ממשל ביידן פרק הזמן הממוצע לאישור עסקה כזו עמד על כשבעה חודשים.
ההאצה במתן אישורים מסייעת בהסרת המכשולים שעמדו, לטענת מבצעי העסקאות, בפני מימוש מיזוגים ביותר מ־4,000 הבנקים האזוריים הפועלים במדינה. ארבע העסקאות האחרונות בשווי כולל של יותר מ־24 מיליארד דולר משקפות היטב את המגמה. "יש כיום הרבה פחות אי־ודאות בעניין קבלת האישורים הרגולטוריים ופרק הזמן הנדרש כדי לקבלם, העומד כעת על 3 עד 6 חודשים בלבד, אפילו לעסקאות גדולות", אמר סת' לויד, שותף בפירמת Centerview Partners, המתמחה בשירותים פיננסיים. "זה מתגלה כזרז משמעותי עבור המיזוגים והרכישות בתעשיית הבנקאות".
מתחילת השנה נחתמו קרוב ל־150 מיזוגי בנקים בשווי כולל של כ־45 מיליארד דולר, שהפכו את 2025 לשנה העמוסה ביותר במיזוגים בתעשייה מאז 2021. "כל העסקאות שהוכרזו היו זוכות גם לאישור הממשל הקודם. ההבדל הוא פרק הזמן שנדרש כדי לקבלו", אמר ג'ון אספוזיטו ממורגן סטנלי. ועדיין, עסקאות גדולות מושכות ביקורת מעמיקה יותר. כך, הרכישה השנה של דיסקבר פייננשל בידי קפיטל וון ב־35.5 מיליארד דולר, שנחשבה לאחת העסקאות הגדולות בתעשייה מאז 2008, נסגרה באפריל, לאחר 12 חודשים.
עסקאות נוספות מהתקופה האחרונה כוללות את רכישת פרסט בנק מקולורדו בידי PNC ב־4.1 מיליארד דולר ואת הרכישה של קומריקה בידי פיפת' ת'רד בעסקת מניות בשווי 10.9 מיליארד דולר. מוקדם יותר השבוע הודיעה הנטינגטון בנקשרס (Huntington Bancshares) על עסקה בשווי 7.4 מיליארד דולר לרכישת קדנס (Cadence) — בנק אזורי עם נכסים בשווי 53 מיליארד דולר, זאת ימים ספורים בלבד לאחר השלמת רכישה ב־1.9 מיליארד דולר של בנק וריטקס (Veritex) מטקסס. "הליכי אישור ארוכים גורמים לכולם להישאר במתח, מה שפוגע באינטרסים העסקיים בטווח הארוך ובאינטרסים של בעלי המניות ושל כולם", אמר סטיבן סטיינור, מנכ"ל הנטינגטון, ל"פייננשל טיימס".
מספר הבנקים בארצות הברית נמצא במגמת ירידה, מכ־9,000 לפני 20 שנה לכ־4,400 היום. ועדיין, השוק צפוף לעומת בריטניה או קנדה, למשל, שם שולט מספר מצומצם של בנקים. "אנחנו לא נמצאים בתקופה חריגה. אני חושב שחזרנו למה שהיה נהוג תמיד אחרי כמה שנים של בלגן", מסר מנכ"ל BNC ביל דמצ'ק.
בכירים ומארגני עסקאות טוענים זה זמן, כי על הבנקים הקטנים יותר להתמזג כדי לשמור על תחרותיות מול ג'יי.פי מורגן, בנק אוף אמריקה, וולס פרגו וסיטיגרופ, שמחזיקים ביותר מטריליון דולר בפיקדונות. בנקים על פי רוב מרוויחים מגודלם, שכן כך הם יכולים לפזר את העלות הגבוהה של מחלקות השיווק, הטכנולוגיה והציות על פני מאגר לקוחות גדול יותר.
במקביל, משקיעים אקטיביסטים מפעילים לחץ על בנקים בגודל בינוני. כך, HoldCo, קרן גידור קטנה מפלורידה, היא שדחפה את קומריקה לבחון אפשרות של מכירה לפיפת' ת'רד. ב־HoldCo חשפו השקעות בשלושה בנקים אזוריים אחרים: איסטרן בנק, פרסט אינטרסטייט וקולומביה בנק, אם כי הקרן לא תמיד דוחפת למכירה. הטיעון הוא, שחלק מהבנקים לא מרוויחים מספיק ומושקעים יתר על המידה. "הפיקדונות היום ובשנים הקרובות הם בעלי שווי גבוה יותר לעומת שנים קודמות בגלל פרדיגמת הריבית החדשה", אמר מייסד HoldCo ויק גהיי.
אחד המכשולים שעומדים עדיין בפני העסקאות הוא הפסדים לא ממומשים שמחזיקים בנקים על הלוואות ונכסים כמו אג"ח אמריקאיות, שנרכשו כשהריבית היתה נמוכה. את ההפסדים הללו יש לממש בכל מקרה של עסקה. אך הנכסים הללו יירדו באופן הדרגתי מהמאזנים וניתן יהיה להשקיעם מחדש בחלופות רווחיות יותר.
אריק נבו, מנהל בכיר באוורקור, אמר כי זו התקופה העמוסה ביותר ב־25 שנותיו בתחום. "יש פה חלון הזדמנויות ותחושה אמיתית של אופוריה סביב הרמות הגבוהות של מיזוגים ורכישות של בנקים מכל הגדלים", אמר. "גל של מיזוגים מתרחש, והקונים לא רוצים לפספס אותו".
