תשכחו ממזגנים: באירופה נלחמים בטמפרטורות של 45 מעלות עם מאווררים וקרחונים
גלי החום הקטלניים ביבשת החלו השנה מוקדם מהרגיל, אבל ברוב הבתים אין מזגנים. הסיבות המובילות: תשתיות חשמל מיושנות, החשיבות בשימור חזות הבניינים וגם הדאגה כי פליטת החום מהמזגנים תעלה את הטמפרטורה ברחובות
עונת הקיץ אומנם רק החלה, אך גל חום קיצוני וקטלני המאפיין בדרך כלל את יולי־אוגוסט, הכה בשבוע שעבר ביבשת אירופה.
באזורים מסוימים בפורטוגל ובספרד חצה מד הטמפרטורה את רף ה־45 מעלות צלזיוס ושבר שיאים ביחס לחודש יוני. גם במדינות קרירות יותר בדרך כלל, הולנד וגרמניה, התבשלו אזורים בטווח המתקרב ל־40 מעלות בצל, ואילו בצרפת החום חצה את ה־40 מעלות צלזיוס. כתוצאה, בהולנד ובצרפת סגרו הרשויות את בתי הספר, לאחר שהחום היוקד שאחז ביבשת לאורך מרבית השבוע לא אפשר לתושבים הפוגה אפילו בלילה.
גם הלהבות לא איחרו לבוא. בטורקיה 50 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעוד כוחות כיבוי האש התמודדו עם שריפות עזות, ובאי כרתים שריפות פגעו במטעים, בתי מגורים ובתי מלון וגרמו לפינוי המוני, בין השאר של תיירים.
שינויי אקלים שנגרמים על ידי בני אדם מציתים גלי חום תכופים, עזים וממושכים יותר, כאשר אירופה מתחממת בקצב כפול משאר העולם. גל החום הנוכחי, כאמור, הצליח להפתיע גם את האירופים, בגלל העיתוי המוקדם מהרגיל. אולם, כל ניסיון להימלט מעומס החום הכבד וגם מהסיכון הבריאותי שהוא מייצר, נדון באזורים נרחבים לכישלון. הסיבה: מזגנים אינם מצרך נפוץ במדינות אירופה, לא בבתי מגורים ולא בבתי עסק, ובזמן שעשרות מיליוני אנשים מנסים להסתגל לטמפרטורות שוברות שיאים, רק למעטים יש מזגן. תושבים רבים ביבשת המתלהטת נאלצים להתמודד עם החום באמצעות מאווררים, קרחונים ומקלחות קרות — פתרונות שהופכים פחות ופחות אפקטיביים ככל שגל החום נמשך.
בעוד בארצות הברית בכ־90% מהבתים מותקנים מזגנים, האקלים הנעים הזכור היסטורית במדינות אירופה גרם לתושבים להתעלם מגלי החום הגוברים. רק בכ־19% מהבתים ביבשת מותקנים מזגנים, כאשר בחלק מהמדינות השיעור נמוך משמעותית. כך, למשל, בבריטניה הקרירה רק בכ־5% מהבתים ישנה מערכת קירור, ובגרמניה, 12.5% (נכון ל־2022). בצרפת החמה יותר כ־25% מצוידים במזגן, כאשר רוב הצרפתים עדיין אינם רואים בכך צורך חיוני.
הסיבה להיעדר המזגנים היא בעיקר היסטורית. גלי חום אומנם התרחשו תמיד, אבל רק לעתים רחוקות נסקו הטמפרטורות לגבהים שהפכו בשנים האחרונות למנת חלקה הקבועה של אירופה. מזגן לא נתפס כהכרח, ודאי שעה שתחזוקתו יקרה והשימוש בו יקר באופן משמעותי לעומת ישראל, בשל עלויות החשמל הגבוהות. באופן מסורתי, חלק מהבניינים האירופיים מבודדים היטב ונועדו להתמודד טוב יותר בעיקר עם קור, אבל גם עם חום, אולם הם מצליחים לספק הגנה מועטה מפני גלי החום ההופכים אלימים יותר ויותר.
המגבלה היא לא רק מסורתית או תפיסתית, אלא גם תשתיתית. בניינים ביבשת נוטים להיות ישנים מאוד, כאשר חלקם הוקמו טרום עידן הקירור. באנגליה, שחוותה זה עתה את יוני החם ביותר שתועד, אחד מכל שישה בתים נבנה לפני שנת 1900. התקנת מערכות קירור במבנים ישנים היא מלאכה מורכבת, המחייבת התאמה של תשתיות חשמל לא רק ברמת הדירה, כי אם גם ברמת הבניין והרחוב, אפשרות שלא קיימת עבור בניינים רבים. מציאות זו תקפה, למשל, לגבי ליסבון בירת פורטוגל, אף שמזג האוויר בה חם יותר לאורך חודשי השנה. גם הדאגה לשימור חזותה היפה של של העיר משחקת תפקיד. באזורים נרחבים הצבה של מזגן בחזית הבניין איננה אפשרית, ותושבים יכולים להתקין מזגנים במרפסות חבויות, במידה שאלה קיימות.
התקנת מזגנים נתפסת באירופה גם כצעד אנוכי למדי, שאיננו מתחשב בציבור הרחב. אף שמזגן עשוי להציל חיים בגלי חום כבדים, הוא יכביד על חייהם של אחרים בעיר, וזאת בגלל פליטת חום החוצה. כך, מחקר שבחן את השימוש במזגנים בפריז, מצא כי הם עשויים להעלות את הטמפרטורה החיצונית ב־4-2 מעלות צלזיוס — השפעה שהיא חמורה במיוחד בערי אירופה הצפופות.
"למזגן יש חסרונות ויתרונות ברורים", מסביר ד"ר עמית טובי, החוקר את הממדים האנושיים של שינויי האקלים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. "הוא מטפל בסימפטום, לא בבעיה, ומחריף אותה. קודם כל ברמה הגלובלית, כל עוד גריד האנרגיה מבוסס דלקים פוסיליים, וברמה המקומית, הוא מחמם את הסביבה מחוץ לבניין עוד יותר. זה כמו להעמיס על המקרר כדי שישמור על האוכל קר ולהדליק מחוצה לו מדורה". לפי טובי, המזגנים הלכה למעשה מחריפים את תופעות שינוי האקלים. באירופה, שרואה עצמה בחזית ההתמודדות עם הבעיה, קיימת, לדבריו, סתירה בין הבסיס הערכי שלפיו היבשת מנהלת את עצמה כחברה לבין הניסיון להתמודד עם החום. "אירופה רוצה לאפס את הפליטות ביבשת עד 2050", אומר טובי. "מזגנים פירושו לצרוך עוד אנרגיה. אירופה גם מתקדמת בהתמודדות עם שינויי האקלים, אבל מנסה להסתמך יותר על פתרונות ירוקים".
הפתרונות הירוקים מוכיחים את עצמם לאורך השנה. פריז, למשל, התכסתה במרחבים עתירי צמחייה ונטולי מכוניות, המחממות את הרחוב. זאת בשילוב בנייה ירוקה ותכנון עירוני בר־קיימא. בערים שנות ביבשת הותקנו מקלטי קירור, שאליהם הרשויות מאפשרות לציבור גישה חופשית בימים לוהטים במיוחד. "ישנם פתרונות תכנוניים, כמו מסדרונות רוח והצללה", אומר טובי. "אבל כשמגיע גל חום כל כך קיצוני כמו עכשיו, יש לכך מגבלות. הם לא מצליחים לקרר את העיר כיחידה ואנשים צריכים למצוא פתרון לדירה שלהם. אדם ערירי בן 90, סביר להניח, לא יגיע למרכז קירור. צריך לזכור שבגלל הבנייה הצפופה באירופה, לא קיימות תעלות רוח, מה שלא מסייע לעומס החום. וכשהיחידה של המזגן היא מחוץ לבניין, זה גם יוצר בעיה ויזואלית. לא היינו רוצים לראות, למשל, מזגנים על בנייני באוהאוס בתל אביב או על מבנים היסטוריים או קדושים". גם אם החום היוקד יוביל בימים הקרובים להתקנת מזגנים משמעותית בחלקים מסוימים של אירופה, תושבים רבים ישיבו בשלילה לשאלה, האם יש להם צורך במזגן בביתם.
וישנם גם מי שממנפים את החום הכבד והפולמוס סביב אמצעי קירור כקלף פוליטי. מארין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, התחייבה בשבוע שעבר לקדם "תוכנית גדולה למיזוג אוויר" בצרפת המתלהטת. היא החליטה להפוך את הסוגיה לפוליטית והאשימה את הממשלה בכך שהיא מאלצת את העם הפשוט לסבול את החום בעוד "האליטות הצרפתיות כביכול" נהנות ממיזוג אוויר.
"קיים טרנד מדאיג מאוד של פוליטיזציה של משבר האקלים גם באירופה", מסכם טובי. "לה פן אומרת 'צריך מדיניות מיזוג', וכשפוליטיקאי אומר את זה, צריך לקחת את האמירה עם קורטוב של מלח. זו הדרך שלה לומר 'הפרוגרסיבים האלו שבגללם חם לנו הם נגד מזגנים, אז אנחנו הולכים בכיוון ההפוך'. מדיניות המזגנים היא לא נפרדת, היא מגיעה עם פגיעה ביעדי האקלים". לפי טובי, מדיניות שקולה יותר היתה פועלת לצמצום ממדי שינויי האקלים ובמקביל להקלה שתאפשר התקנה של יותר מזגנים. "אין ברירה אחרת. הבלתי נמנע כבר כאן. גם אם נוריד את השאלטר ונגיע ל־0 פליטות, עדיין האקלים ימשיך להתחמם. הרע ביותר עוד לפנינו, אבל יש דרכים לטפל בחלק גדול מההשלכות. לעשות פוליטיזציה לאקלים, זה משהו שמשפיע על כולנו".
