סגור
רוכלים ב קהיר ו בורסת מצרים
מימין: רוכלים בקהיר, ובורסת מצרים. הפיחות בלירה מגביר את החשש להתייקרויות נוספות במשק (צילומים: Amr Abdallah Dalsh /Reuters)

מלחמה מול החות'ים: המבחן הבא של כלכלת מצרים

 אחרי היחלשות הלירה מול הדולר וירידות חדות בבורסה, האפשרות שמצרים תיאלץ לסייע צבאית לסעודיה מוסיפה לחצים לכלכלה. בינתיים, האיומים על השיט בים האדום ומצרי באב אל־מנדב מעכבים את התאוששות ההכנסות מתעלת סואץ

כלכלת מצרים מתמודדת עם גל חדש של לחצים פיננסיים בשעה שהמלחמה במזרח התיכון מוסיפה להכביד על מצבה. הדולר הגיע שלשום לשער של 56.35 לירות מצריות, שיא היסטורי, ובבורסת קהיר נמשכו הירידות החדות. במקביל גובר החשש מהמשך יציאת השקעות זרות, בעוד הממשלה נדרשת להתמודד עם התייקרות האנרגיה ועם האפשרות שתידרש לסייע צבאית לסעודיה במלחמתה נגד החות'ים.
הלירה המצרית נחלשה במהירות בשבועות האחרונים. באמצע ספטמבר נסחר הדולר סביב 51.4 לירות, כך שמחירו עלה בכמעט 10% בתוך כחודש וחצי. הפיחות מייקר את היבוא במונחי המטבע המקומי ומגדיל את הוצאותיהם של עסקים התלויים בדלק, בחומרי גלם ובציוד מיובא. הוא גם מגביר את החשש להתייקרויות נוספות במשק.
המתיחות ניכרת גם בשוק המניות. מדד EGX30 הכולל את 30 המניות המרכזיות בבורסה המצרית, איבד ביום ראשון 3.56% ושלשום ירד בעוד 1.66% לרמה של 48,417 נקודות. במהלך המסחר ביום ראשון אף הופסקה הפעילות לחצי שעה, לאחר שמדד EGX100 צנח ב־10%.
אחת הבעיות המרכזיות היא רגישותה של מצרים לתנועות הון זר. לפי דיווחים בשוק המקומי, בשבוע שעבר נרשמו מכירות נטו של אג"ח ממשלתיות מצריות בידי משקיעים זרים בהיקף של כ־2.1 מיליארד דולר. הנתון משתלב בתמונה של גידול בביקוש למטבע חוץ.
מדובר בחולשה מבנית מוכרת. לפי קרן המטבע הבינלאומית, החזקות זרות בחוב ממשלתי מצרי במטבע מקומי ירדו מ־39.1 מיליארד דולר בפברואר ל־22.2 מיליארד דולר בתחילת אפריל, ברקע המלחמה האזורית. בהמשך התאוששו ההחזקות, אך התנודות ממחישות עד כמה מצרים תלויה בהון שניתן למשוך במהירות. משקיעים זרים נמשכים לתשואות הגבוהות שמציעות האג"ח המצריות, אולם, כשהסיכון הביטחוני עולה או הלירה נחלשת, הרווח מהריבית עלול להימחק בשל הפסדי מטבע. מכירת האג"ח מגבירה את הביקושים לדולרים ומפעילה לחץ נוסף על הלירה.
ללחץ הפיננסי מצטרפת בעיית האנרגיה. תקציב מצרים מבוסס על מחיר נפט של כ־75 דולר לחבית, בעוד שמחיר הברנט נע כיום סביב 115 דולרים. מדובר בפער של יותר מ־45% ביחס למחיר התקציבי, המגדיל את הצורך במימון יבוא דלקים.
בשבוע שעבר הודה נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, שהמדינה מתקשה להמשיך לשאת בעלויות סבסוד האנרגיה. ראש הממשלה מוסטפא מדבולי הציג שלוש אפשרויות: העלאת מחירי הדלק והחשמל לציבור, הגדלת החוב לצורך מימון הסבסוד או צמצום רכישות האנרגיה. הוא הזהיר כי האפשרות האחרונה עלולה להביא להפסקות חשמל של שש עד שמונה שעות ביום.
לפי קרן המטבע, עלייה של עשרה דולרים במחיר חבית נפט מגדילה את הגירעון בחשבון השוטף של מצרים בכ־0.3% מהתוצר, במונחים שנתיים. הפיחות בלירה מוסיף ללחץ, משום שהוא מייקר את רכישת האנרגיה גם במטבע המקומי.
אל הקשיים הכלכליים נוסף השבוע גורם ביטחוני. הפרלמנט המצרי אישר שלשום להסמיך את הנשיא א־סיסי לנקוט צעדים להגנה על סעודיה מפני מתקפות החות'ים, בתיאום בין המדינות.
קהיר מדגישה כי הסיוע יהיה הגנתי ויתמקד בהגנה על שטחה וריבונותה של סעודיה. לפי הדיווחים, האפשרויות שנבחנות כוללות מערכות הגנה אווירית וכלי טיס ליירוט טילים וכטב"מים.
עם זאת, ההסמכה הפרלמנטרית מאפשרת מבחינה חוקתית לשלוח כוחות למשימה צבאית מחוץ לגבולות מצרים. החשש הוא, שגם משימה הגנתית מוגבלת עלולה להתרחב אם החות'ים ימשיכו לתקוף את סעודיה או יאיימו על אינטרסים מצריים. מעורבות כזו עלולה לחייב הוצאות ביטחוניות נוספות ולהעמיק את אי־הוודאות הכלכלית. היא גם מעוררת זיכרונות מהמעורבות הצבאית המצרית בתימן בשנות ה־60, שהפכה למערכה ממושכת ויקרה.
אינפו מה מעיק על כלכלת מצרים
אינפו מה מעיק על כלכלת מצרים
מה מעיק על כלכלת מצרים
למצרים יש אינטרס ישיר נוסף ביציבות האזור — תעלת סואץ. המשך האיומים על השיט בים האדום ובמצרי באב אל־מנדב צפוי לעכב את התאוששות הכנסות התעלה, אחד ממקורות המט"ח החשובים שלה.
למרות התמונה המדאיגה, מצרים נמצאת כיום במצב פיננסי שונה מזה שאפיין את משברי המטבע הקודמים. יתרות המט"ח הרשמיות הגיעו בסוף ספטמבר לכ־57.35 מיליארד דולר ושער החליפין הגמיש מאפשר ללירה לספוג חלק מהזעזועים. נגיד הבנק המרכזי חסן עבדאללה אף הגדיר לאחרונה את הגמישות הזאת כקו ההגנה הראשון של המשק. אולם, יתרות גבוהות אינן מבטלות את התלות במימון חיצוני ואת הצורך למחזר חובות גדולים. מצרים נדרשת כעת להתמודד בעת ובעונה אחת עם נפט יקר, לחץ על המטבע, חשש מיציאת הון וסיכון למעורבות במלחמה אזורית.
האתגר המרכזי של א־סיסי יהיה למנוע מהזעזועים החיצוניים להפוך למשבר פיננסי נוסף. ככל שהמלחמה תימשך, כך יגדל הקושי לשמור על יציבות המטבע, לסבסד אנרגיה ולממן את צורכי הממשלה בלי להטיל על הציבור נטל כלכלי נוסף.