פרשנות
תעלת סואץ מתאוששת אבל רחוקה מהשיא
היקף המטענים שעברו בתעלה זינק בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב־54.2% אחרי משבר שנמשך קרוב לשלוש שנים ופגע באחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר של מצרים; אולם חברות הספנות מתמחרות סיכון גבוה בים האדום ובמצר באב אל־מנדב, ואירוע ביטחוני בודד צפוי שוב לפגוע בתנועה
אחרי שלוש שנים כמעט שבמהלכן פגע משבר הים האדום באחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר של מצרים, נרשמת בימים אלה התאוששות ממשית בתעלת סואץ. בשמונת החודשים הראשונים של 2026 הגיע הטונאז' הנקי של אוניות המכולה שעברו בתעלה ל־72.1 מיליון, זינוק של 54.2% לעומת התקופה המקבילה ב־2025.
בספטמבר הצטרפו סימנים חיוביים נוספים. חברות הספנות מארסק והאפאג לויד החזירו ארבעה שירותים משותפים למסלול סואץ, ואילו קוסקו חידשה מעבר של אוניית מכולה גדולה דרומה, לראשונה מאז החרפת המשבר.
עבור קהיר, ההכנסות שמשאירות האוניות הן הרכיב החשוב. הכנסות התעלה נפלו מ־8.8 מיליארד דולר בשנת הכספים 2022/23 ל־6.6 מיליארד ב־2023/24 ולכ־3.6 מיליארד בלבד ב־2024/25. במחצית הראשונה של 2025/26 כבר נרשמה עלייה של 18.5% בהכנסות לעומת שנה קודם לכן וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) תיארה באחרונה את הפעילות בתעלה כמצויה ב"התאוששות הדרגתית".
הנתונים מלמדים, שהחזרה מתרחשת בשני שלבים: עלייה במספר האוניות ולאחר מכן בהכנסות. זה קורה, משום שחברות ספנות עדיין בוחנות את היציבות הביטחונית וחלקן מחזירות שירותים בהדרגה, ולא את כל הצי. בנוסף, רשות התעלה מציעה הנחות כדי למשוך אוניות גדולות לשוב, כך שהעלייה בתנועה אינה מיתרגמת מיידית להכנסות.
ההתאוששות בסואץ חשובה למצרים יותר מכפי שמרמז מספר האוניות. התעלה מספקת למדינה דולרים שאינם תלויים בחוב חדש או בהשקעה חד־פעמית. חזרה הדרגתית להכנסות של 8-6 מיליארד דולר בשנה יכולה להקל על מאזן התשלומים, לחזק את יתרות המט"ח ולהפחית חלק מהלחץ על הלירה המצרית.
אבל צריך להדגיש כי רמת השיא של 2022/23 עדיין רחוקה. כל עוד חברות הספנות מתמחרות סיכון גבוה בים האדום ובמצר באב אל־מנדב, התעלה מקבלת בחזרה חלק מהתנועה אך עדיין לא את מלוא "מס סואץ" שגבתה לפני המשבר. המבחן האמיתי יהיה אם החזרה תתרחב גם לשירותים קבועים של אוניות מכולה גדולות ולא רק למעברים נקודתיים.
לכך יש גם משמעות רחבה יותר למשק המצרי. קרן המטבע ציינה, כי המשק הצליח לספוג את הזעזוע האזורי בזכות תיירות עמידה, העברות עובדים מחו"ל והתאוששות חלקית בסואץ. כלומר, כל דולר נוסף מהתעלה מגיע היום כאשר המערכת החיצונית חזקה יותר מאשר בתחילת המשבר. מנגד, דווקא השיפור עלול מבחינתה להסתיר סיכון. אם מצרים תבנה את תחזיות התקציב על חזרה מהירה מדי להכנסות עבר, אירוע ביטחוני אחד בים האדום צפוי שוב לפגוע בתנועה. לכן, מבחינת מצרים, ההתאוששות הנוכחית היא קודם כל החזרת מקור הכנסה שנפגע. זהו שינוי חשוב למשק, שעדיין נושא נטל חוב חיצוני כבד, בשנים האחרונות במיוחד.
